וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

הצבא ניצח, המדינה הפסידה

ח"כ מיכאל קליינר

20.1.2009 / 10:56

המערכה הצבאית המוצלחת באה לעולם כי הימין צדק, ובוצעה על פי שיטתו. הציבור מבין ויודע לתגמל, ולכן גוש הימין מתחזק ולא קברניטי הממשלה

בזירה הישראלית יש שניים שהם מנצחים מובהקים במלחמת עזה, ושניים שהם בגדר מפסידים לא מוכרזים. המנצחים הם צה"ל וגוש הימין. המפסידים הם מדינת ישראל ומפלגת קדימה. אין עוררין על ניצחון צה"ל, אבל לא צריך שימים יגידו, שהניצחון הצבאי המוחץ, הוא רק ניצחון בקרב. צה"ל זכה ברמטכ"ל בטעם של פעם ובשר בטחון שיודע לנהל מערכה צבאית. הוא זכה בעורף חזק ובמוכנות, פרי הכישלון במלחמת לבנון השנייה. הוא הצליח לבצע פעילות בשטח אויב נוסח לבנון, תוך מזעור האבדות והפצועים, גילה מוטיווציה גבוהה וחשף שרשרת פיקוד ראויה לגאווה. כמה חבל שממשלת ישראל לא השכילה להפוך את הניצחון בקרב לניצחון במלחמה. הצבא ניצח המדינה הפסידה.

הנה רשימה חלקית של היעדים שהדרג המדיני לא הציב ולא השיג: ציר פילדלפי לא בידינו, החמאס בשלטון, גלעד שליט בשבי, מאות מנהרות להברחת אמצעי לחימה נותרו פעילות וכך גם משגרי הקסאמים וחוליות השיגור, שבכל עת יכולים להמשיך לאיים על שלוות החיים ביישובי הדרום. הנה רשימת היעדים שהדרג המדיני לא הציב ובכל זאת השיג: גל של אנטישמיות בעולם, גל של הצעות מדיניות מסוכנות ומשפילות מצד דוחפי האף האירופיים התורניים, אפיזודה חסרת תקדים של התנגחות עם ראשי הממשל האמריקאי והגרוע מכל, שבסופו של יום, עוד יפתחו המעברים בין עזה לרפיח והחמאס יצא כשהפסדו בשכרו.

שוב הופקרה הזירה המדינית

במדינה שבה הצבא הוא הלב, קשה להבחין בין ניצחון צבאי לניצחון מדיני. זו הסיבה שמיחסים לישראל ניצחון גורף בעזה. בחינה שכלתנית וקרה של תוצאות המלחמה מצביעה על ניצחון מוגבל ביותר, שמאפיל על ההפסד הצורב בזירה המדינית. הפסד שיש לו אמא, למרות שבדרך כלל אנו מחפשים אבות לכישלון. באנגלית רצוצה ושפת גוף ארוגנטית עד נוירוטית, התייצבה לה הגברת לבני פעם אחר פעם אל מול המיקרופונים והפחידה את העולם. לשר חוץ במלחמה יש שתי דרכי פעולה אפשריות: דיפלומטיה של מתק שפתיים ודברי חלקות, כשצה"ל במקביל מכה במקל גדול, או מתקפה שלוחת רסן על צביעות העולם, שהבליג על שמונה שנות מתקפת טילים יום יומית על אזרחים, והמוסר הכפול שהוא נוקט כלפי כל צעד לגיטימי של הגנה עצמית כשהוא בא מצד יהודים. הגברת לבני בחרה בדרך הגרועה ביותר: אפולוגטיקה אגרסיבית. דרך שהיא מרשם בטוח לאכילת הדגים הבאושים בד בבד עם קבלת צו גירוש מן העיר.

בזמן שאהוד ברק עמד על משמרתו לצד החיילים בזירת הקרב, הפקירה גברת לבני את העמדה כשנמנעה מלהתגייס לפעילות באו"ם והעדיפה להתייצב למסיבות עיתונאים משולשות, שמא ייפקד מקומה לצד האהודים שגזרו קופונים פוליטיים. במלחמה שמתנהלת תוך כדי בחירות, העין הציבורית יכולה לבלוע פוליטיקאים שמקבלים חשיפה תקשורתית בהקשרם הטבעי. היא לא יכולה לסבול פוליטיקאים שבהקשרם הטבעי צריכים לפעול מחוץ לפריים טיים, אבל שמשיקולי בחירות מעדיפים להותיר אותנו חשופים בצריח מול החלטה מזיקה של מועצת הביטחון.

ההפך הגמור של לבני במלחמה הזאת היה בנימין נתניהו. הוא נעלם. היו ששאלו לאן נעלם ביבי. לא נעים לספר שיו"ר האופוזיציה פרש מטרית חיפוי הסברתית על הביצועים הכושלים של שרת החוץ בתחום הזה. במקום שהיא תופיע מתוקף תפקידה בתקשורת הזרה ותסביר את ישראל, עשה זאת נתניהו עבורה, כחייל מן השורה. זה גם המקרה שבו חייל מן השורה מתפקד הרבה יותר טוב מרמטכ"ל ההסברה. הציבור הישראלי יודע להעריך גם הורדה בפרופיל התקשורתי ומתן גיבוי לממשלה מספסלי האופוזיציה. זו הסיבה לכך שהליכוד בראשות נתניהו נשאר יציב בסקרים, בעוד קדימה בראשות לבני מתדרדרת.

גוש הימין כולו יוצא מחוזק מהמלחמה בעזה. כמעט כולם מבינים שהימין צדק. הוא צדק כשהזהיר שאוסלו ימיט עלינו קטיושות באשקלון, הוא צדק כשהזהיר שההתנתקות החד צדדית משדרת חולשה ותזמין תוקפנות מצד הפלסטינים. הוא צדק שהזהיר שכל נסיגה משטחי ארץ ישראל מכניסה יותר ויותר אזרחים לקו האש. באופן אישי אני לא יכול להתאפק מלספר, שהפעולה הצבאית המוצלחת של צה"ל בעזה נעשתה על פי המתווה המפורט של תנועת חרות בראשה עמדתי, שמאז שנת 1999 (ושאני הצעתי עוד לפני היווסדה של חרות) קראה להפצצת המטרות הצבאיות בעזה מין האוויר, אזהרת התושבים בעזה באמצעות כרוזים על מנת שיתפנו, וכניסה קרקעית לשטח כדי לנקות אותו מאמצעי לחימה ואוחזי נשק. השמאל שדרדר אותנו למלחמה נאלץ לבצע פעולה צבאית מבית היוצר של "הימין הקיצוני". ה"הזוי". המערכה הצבאית המוצלחת הזו באה לעולם כי הימין צדק, ובוצעה על פי שיטתו. הציבור מבין ויודע לתגמל. זו הסיבה שגוש הימין מתחזק ולא קברניטי הממשלה. נמאס לציבור מממשלות תאבות הסכמים מדיניים עתירי מריחות ויומרות חסרות כיסוי, שזורות לרוח את הישגי הצבא ובכך גם מקרבות את הסיבוב הבא וגם מעמידות את ישראל בעמדת מוצא קשה יותר. הציבור מחפש ממשלה שתצליח פעם אחת לסיים קרב עם תוצאה מדינית טובה ליהודים.

* ח"כ מיכאל קליינר מתמודד מטעם רשימת הליכוד לכנסת ה-18.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully