במהלך כל מערכת בחירות לכנסת, אירוע שכיח בארצנו, מגיעים הדיווחים על הסכם עודפים שהמפלגות חותמות ביניהן. בבחירות לכנסת ה-18, שייערכו מחר (שלישי), 16 מתוך 33 המפלגות המתמודדות חתמו על הסכם שכזה. אך על מה בעצם מדובר?
הסכם עודפים הוא נוהג המעוגן בחוק הבחירות, המאפשר למפלגות להתקשר ביניהן לשם חלוקת מנדטים. על פי החוק, לצורך כך, מפלגה יכולה להתקשר בהסכם כזה רק עם מפלגה אחת ועל המפלגות להודיע על כך לוועדת הבחירות המרכזית עד 11 יום לפני יום הבחירות. הסכם העודפים מאפשר לשתי המפלגות החתומות עליו להעביר קולות אחת לשניה במסגרת חלוקת המנדטים.
מבולבלים? הנה הסבר קטן: בחלוקת המנדטים משתתפות רק מפלגות שעברו את אחוז החסימה. כלומר אלו שקיבלו, כל אחת, לפחות 2% מסך כל הקולות הכשרים. בשלב הראשון מחלקים את סך הקולות הכשרים של כל המפלגות שעברו את אחוז החסימה במספר חברי הכנסת, 120. לאחר מכן, כל מפלגה תחלק את מספר הקולות הכשרים שקיבלה בתוצאה שיצאה. המספר השלם שיתקבל הוא למעשה מספר המנדטים.
בדרך כלל, לאחר כל החישובים הללו, נותר מספר בודד של מנדטים שלא חולקו מאחר ולכל אחת מהמפלגות נשאר מספר קולות שלא הספיקו למנדט שלם. קולות אלו נקראים "עודפים". כאן נכנס הסכם העודפים לפעולה וחלוקת המנדטים הנותרים מתבצעת על פי הסכמי העודפים.
הגדולות מקבלות עדיפות
הסכם העודפים קובע כי הצד להסכם שסך הקולות העודפים שלו הוא הגדול יותר זוכה בקולות העודפים של המפלגה השניה. אך ההנחה היא כי סיכוייה של מפלגה החתומה על הסכם עודפים לזכות במנדט נוסף הוא יחסי לגודל המפלגה איתה נחתם ההסכם. כך לדוגמא, בהסכם עודפים בין ש"ס ליהדות התורה יש לש"ס סיכוי גדול יותר ליהנות ממנדט נוסף בשל גודל המפלגה.
גם פרופ' אברהם דיסקין, מומחה לסקרים מהאוניברסיטה העברית בירושלים מסכים עם הנחה זו, אך מוסיף כי בבחירות הקודמות התוצאות הראו מגמה הפוכה, בה המפלגה הקטנה בהסכם זכתה למנדט נוסף. כך שהרשימה שהרוויחה מהסכם העודפים בין ש"ס ליהדות התורה בבחירות הקודמות היא יהדות התורה וזאת בגלל עודף קולות גדול יותר. גם מהסכם העודפים בין העבודה למרצ, נהנתה מרצ ממנדט נוסף וכך גם לגבי בל"ד בהסכם עודפים שחתמה עם חד"ש.
בבחירות הקרובות שש עשרה מפלגות חתמו על הסכמי עודפים ביניהן: העבודה עם מרצ, הליכוד עם ישראל ביתנו, קדימה עם הירוקים, הבית היהודי עם האיחוד הלאומי, מפלגת הגמלאים עם מפלגת הצעירים, ש"ס עם יהדות התורה, חד"ש עם רע"מ-תע"ל וישראל חזקה עם התנועה הירוקה-מימד.
פרופ' דיסקין מדגיש כי הסכם עודפים פועל רק אם שתי המפלגות עברו את אחוז החסימה: "קדימה והירוקים זה הסכם מפתיע", אומר פרופ' דיסקין ומזכיר כי בבחירות הקודמות לחד"ש היה הסכם עודפים עם מפלגת בל"ד, והשינוי בבחירות האלה יכול להיות צעד חכם מכיוון שיש סיכוי שבל"ד לא תעבור את אחוז החסימה.
עד כמה הסכמי העודפים משפיעים על הרכב הכנסת הבאה? בבחירות לכנסת ה-14, בשנת 1996, 6 מנדטים נקבעו על פי הסכמי עודפים. בבחירות לכנסת ה-15, בשנת 1999, 8 מנדטים נקבעו על פי הסכמי עודפים ובבחירות לכנסת ה-16, בשנת 2003, 7 מנדטים נקבעו על פי הסכמי עודפים.