וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

לא יכולה להוביל

ניסים כ"ץ

12.1.2009 / 17:26

הכישלון המהדהד של ציפי לבני בטיפול נושאי החוץ וההסברה של ישראל, יזיק לה בטיפוח הפרסונה הפוליטית כמנהיגה שיכולה להוביל מדינה

ביום ראשון, במסיבת עיתונאים שקיימה במשרד החוץ בירושלים עם עמיתה הגרמני, פרנק וולטר-שטיינמאיר, ניצלה יו"ר קדימה ושרת החוץ ציפי לבני את המעמד הרם לנאום אפולוגטי אך חוצב להבות משהו. בנאום ניסתה להסביר מדוע החלטה 1860 של מועצת הביטחון של האו"ם שהתקבלה ערב יום חמישי, ובה נאמר כי על ישראל להפסיק מיידית את המבצע בעזה, היא מבלי שימת לב שלנו, החלטה של ריטואל קבוע וכי למעשה כל מי שמנוסה בדיפלומטיה העולמית אמור, אפוא, לדעת את הדברים לאשורם. מעבר לכך, היא הוסיפה כי היא מרגישה מורת רוח ועצבות רבה, כי ישנם גורמים אינטרסנטים פוליטיים שונים, שכל מאווייהם רווח פוליטי על חשבון המלחמה.

אחרי ששמעתי את דברי הטעם והחוכמה, ובעיקר את המילים הנרגשות אשר יצאו מתוך פנים הלב וכנות הנפש, לא יכולתי שלא להיסחף גם אני לרגשה שלה. "הכיצד עושים לה עוול נוראי שכזה?" הרהרתי בלבי. "דווקא לה? היא שכל מעיינה זה הסברה ורק הסברה? כיצד פוליטיקאים ואנשי עט יכולים להיות כל כך אטומי לב ורפי נפש להאשים איש ציבור בביצוע כושל של הסברה, הרי, בסופו של דבר, כל כולה מרוכזת בתפקידה ואף שמה נפשה בכפה כדי שישראל תזכה להסברה מצוינת. האם זו היא שהולכת לחוגי בית פוליטיים בזמן שהאש משני הצדדים לא מפסיקה לשלוח את זרועותיה? מה פתאום? האם השתגעתם לגמרי?" (כמו שאריק שרון נהג היה לומר).

אדרבה ואדרבה שהמדובר בזמן מלחמה. הרי זה ידוע לכל בר דעת ופטריוט לאומי כי בזמן שסירנת המלחמה שרה את שירתה הביקורת הפוליטית אמורה לשתוק. זה לא הזמן לצקצק בלשון ולמלמל דברי ביקורת על הדרג המדיני, זה שאמון על יחסי ישראל עם העולם. דא עקא, עכשיו זה הזמן לשנס מותניים ולצעוד ביחד "קדימה", לעבר הכרוניקה הידועה מראש של ההחלטה האומללה שהתקבלה, ולעמוד מולה בשצף קצף, שכן הוסיפה שרת החוץ ללא משים "כי כבר מהיום הראשון ידענו שמועצת הביטחון תקבל החלטה כזו". אם כך מדוע לטרוח בנסיעה לאו"ם ולעמוד במכבש הלחצים של תריסר שרי החוץ של המדינות הערביות? מדוע בכלל לנהל שיחות עם קונדי חברתי הטובה? בסופו של יום, לא ארה"ב ולא צרפת הבטיחו לנו הטלת וטו על ההחלטה ולא - לא היינו מופתעים. הכול היה ידוע מראש ולכן הכול שפיר ושריר. אתם יודעים מה? אפילו בסוף הנאום המשכנע הזה זלגו מעיניי שתי דמעות תמימות שצרבו את לחי היבשה והסדוקה.

על מנגנוני הכחשה של מנהיגים

הכחשה היא בדרך כלל תהליך הגנה, שבו אדם מנסה בכל כוחו להתמודד עם תוכן מאיים על ידי ביטולו או סילופו בדרכים כאלו ואחרות, הן בצורת מחשבה והן בצורת מעשים. בדרך כלל, הכחשה יכולה להביא לגרירה נוספת של המצב והפיכתו לחמור יותר, וזאת בשל העובדה כי ברגע שאתה לא מטפל בבעיה עצמה אתה רק מעצים אותה לאין ערוך. מנהיגים עושים שימוש תכוף במנגנון זה, כדי לאשר לעצמם שהעולם כפי שהם רואים אותו הוא עולם כפי שהוא בנמצא. למצער ליבם, ההיסטוריה של הפוליטיקה מלמדת כי ברובם של המקרים זה מסתיים בכישלון חרוץ.

את זאת צריכה ציפי לבני לזכור - הכחשה גורפת בסילוף עובדות על אודות הכישלון המהדהד שלה בטיפול נושאי החוץ וההסברה של ישראל, לא יהיה לה לעזר בטיפוח הפרסונה הפוליטית שלה כאחראית, שקולה רציונלית, ובעיקר כמנהיגה שיכולה להוביל מדינה. זה הזמן להתעשת ולהודות לעצמה כי ישנו יותר משביב של אמת בקונצנזוס של הביקורת כלפיה, הן מימין והן משמאל המפה הפוליטית. אחרת היא תצטרך לברר לעצמה מדוע היא מסבירה את ישראל מירכתי האופוזיציה. ודי לחכימא ברמיזא.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    0
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully