מפלגה באנרכיה

המשבר הפוקד את מפלגת העבודה איננו חדש, אף כי החדשות האחרונות מרמזות על החמרתו. הפעם האחרונה שמפלגת העבודה זכתה בניצחון סוחף היה ב-1999, כאשר בבחירות ישירות לראשות הממשלה זכה אהוד ברק ביותר מ-55% מכלל הקולות והיו כ-35 ח"כים ישבו בכנסת מטעם מפלגת העבודה ומרצ. לפני כן, למפלגת העבודה, למערך, וכמובן למפא"י ההיסטורית, היו הישגים גדולים ביותר שהפכו את השמאל לכוח דומיננטי, החל מלפני הקמת המדינה ועד כ-30 שנה לאחר הקמתה. דומיננטיות זו השתרעה על פני כל תחומי החיים: פוליטיקה , כלכלה, מדיניות סוציאלית, תרבות, אומנות, הכל מכל וכל.

הדברים ידועים. המשבר הנוכחי המחריף של מפלגת העבודה קשור בארבע תופעות. ראשית, תום עידן המנהיגות אחרי יצחק רבין המנוח, שמעון פרס ואהוד ברק, שאמנם זינק לזירה הפוליטית בכישרון ובסערה אך עם הזמן איבד את המוניטין המרכזי שלו, לאו דווקא באשמתו. התופעה השנייה קשורה בשינויים דמוגרפיים אדירים, חסרי תקדים יחסית לכל מדינה דמוקרטית אחרת: העלייה הגדולה מברה"מ לשעבר, גידול אוכלוסין הן בציבור המוסלמי והן בציבור החרדי, והיווצרות דור חדש של מצביעים חדשים, ללא כל זכרון היסטורי מתקופת הזוהר של שלטון מפא"י. לכך יש להוסיף תופעה נוספת, היחלשותה הגורפת של ההסתדרות הכללית כגורם מנגנוני של מפלגת העבודה, והפיכתה לגורם עצבני. לבסוף, זרימתה של מפלגה העבודה ושמאל בכלל לכיוון מרכז ו"מיינסטרים", שם מופיעות מתחרות חזקות, דוגמת קדימה, שנטלה מן העבודה את רוב האתוס הפוליטי שלה וכך גם את רוב מצביעיה.

סיעת העבודה בכנסת הנוכחית, המונה 13 חברים, מפוצלת למעשה לשלוש סיעות שמתגרות זו בזו תדיר. המצב גובל באנרכיה. קל להטיל את הכל לכיוונו של אהוד ברק אך בדיקה מעמיקה של כלל התופעות מלמדת שאנו עדים להתאבדות כמעט קולקטיבית של שרידי תנועת העבודה הגדולה. כמו כן, חשוב לזכור שבמקביל לנגיסה החדה בכוחה של מפלגת העבודה, ספגה שכנתה האופוזיציונית והנוקבת יותר, מרצ, היחלשות דומה. נכון לעכשיו, קשה להעלות על הדעת התאוששות מהירה של השמאל, אך היא אפשרית: אם השמאל ישקול יצירת חזית רחבה יותר, הכוללת את מרצ, ויכניס עצמו למשמעת ברזל פנימית שאיננה בשום אופן קולקטיבית מבחינה רעיונית, אבל היא תנאי יסוד לסיום האנרכיה.

היעדרו של שמאל חזק בפוליטיקה ובחברה הישראלית הוא חסר חברתי, פוליטי ופרלמנטרי. ישראל היא חברה מקוטבת וחברה שהשתבשו בה מהלכי השלום. ללא שמאל חזק ומשפיע חוששני שהקיטוב החברתי יעמיק עוד יותר וגם סרבנות השלום.

* שבח וייס היה חבר כנסת מטעם מפלגת העבודה בין השנים 1981-1999 וכיהן כיו"ר הכנסת ה-13.