וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

"שר כל הרפורמות": מה יעלה בגורל התכניות של פירון?

שר החינוך סיפק בקדנציה הקצרה שלו תכניות לאומיות בקצב מסחרר, בראשן צמצום בחינות הבגרות וביטול חובת הפסיכומטרי. כעת, עם ההכרזה על פיזור הכנסת ויציאה לבחירות, הרפורמות הללו נמצאות בסכנה

צילום: באדיבות ערוץ הכנסת

(צפו: הכנסת הצביעה, ללא מתנגדים, על פיזורה)

פיזור הכנסת וההכרזה על יציאה לבחירות מוקדמות תפסו את כל חברי מפלגת יש עתיד לא מוכנים. ואולם, נדמה שמבין חמשת שרי המפלגה, היה זה דווקא שר החינוך שי פירון שלא התכונן לקטוע את הקדנציה שלו בטרם עת.

כאיש חינוך, בחר פירון במישור הפוליטי כדי להנחיל את מערכת האמונות שלו מכיסא משפיע יותר. בקדנציה הקצרה שלו במשרד החינוך הוא סיפק לציבור המורים, ההורים והתלמידים תכניות לאומיות בקצב מסחרר, שבזכותן דבק בו הכינוי המוצדק "שר כל הרפורמות". זאת, לצד כינויים מחמיאים פחות כמו "השולף מן המותן", המבקרים את התנהלותו הפזיזה סביב אותן רפורמות חינוכיות.

בחירות 2015 - סיקור מיוחד:
ללא מתנגדים: הצעת החוק לפיזור הכנסת אושרה בקריאה ראשונה
לשכתו של ישי: "איימו לדקור אותו אם יקים מפלגה חדשה"
כחלון: "צריך מפלגה שתשרת את הציבור ולא את הכוח"

שי פירון שר החינוך מחוץ לבית של יאיר לפיד 2.12.14. ראובן קסטרו
שי פירון לאחר שהודיע על התפטרותו, אמש/ראובן קסטרו

המצב הפוליטי החדש שנוצר, אשר מכניס את שלל הרפורמות לקיפאון מסתמן, אינו מעציב רק את פירון, אלא מותיר את אנשי החינוך, התלמידים וההורים עם תהיות גדולות באשר לעתיד שנת הלימודים. בעיקר מטרידה השאלה אילו מבין השינויים הרבים שערך משרד החינוך בשנה וחצי האחרונות, ימשיכו כסדרם, גם בשנת הלימודים הבאה.

תכנית הדגל

מבין הרפורמות שהוכרזו במשרד החינוך, היתה זו "התכנית הלאומית ללמידה משמעותית - ישראל עולה כיתה" שהוכתרה כתכנית הדגל של פירון. בין עיקרי התכנית, שהוטמעה בחלקה הגדול כבר בשנת הלימודים הנוכחית, ביטול בחינות הבגרות לתלמידי כיתות י' וביטול מועדי חורף לתלמידי כיתות י"א. כך, הפכה כיתה י' לכיתת "מעבר" מתוך עקרון "שמירת רצף לימודי" שבו האמין השר, ומתוך רצון להקל על תלמידי חטיבות הביניים הנכנסים ל"מגרש הגדולים".

כמו כן, במסגרת התכנית, צומצמו מקצועות לימוד החובה לשלושה אשכולות לימוד בלבד: אשכול עברית, הכולל את מקצועות הספרות והלשון; אשכול "ידע עם עולם", הכולל את המקצועות היסטוריה ואזרחות; ואשכול "מורשת ותרבות", הכולל את המקצועות תנ"ך, תושב"ע (תורה שבעל-פה) ומחשבת ישראל. בתחילת הקדנציה, התחייב פירון כי מקצועות הבגרות יצטמצמו לארבעה, ולאחר התנגדות נחרצת של ארגון המורים נקבע כי מהלך זה ייעשה בהדרגה בעשר השנים הקרובות, מה שעומד כמובן בסימן שאלה גדול נוכח המציאות החדשה.

רוה"מ ושר החינוך בישיבת ממשלה, אוקטובר 2014. מרק ישראל סלם, מערכת וואלה! NEWS
כבר לא מחייכים. ראש הממשלה בנימין נתניהו עם השר המתפטר פירון/מערכת וואלה! NEWS, מרק ישראל סלם

נוסף על כך, הוכנסו תנאי סף הכרחיים לקבלת תעודת הבגרות, בהם לימודי מדעים ולימודי השכלה כללית (אומנויות, חברה, רוח ושפות). התלמידים מחויבים גם להתנדבות בקהילה ובחברה במשך שלוש שנות התיכון, פעילות שעדיין לא החלה באופן מסודר במוסדות הקהילתיים בארץ.

התכנית הביאה גם בשורה גדולה לצוותי המורים והמנהלים: פירון האמין כי אנשי חינוך הם "מתווי דרך לחיים" ופעל להעצמתם בהעברת בתי הספר ל"ניהול עצמי". הוא גם העניק גמישות פדגוגית בשעות הלימוד כך שבתי הספר יקבעו באופן עצמאי 25% מהשעות שלהם, והמורים יבחרו עצמאית כ-30% מתכני תכנית הלימודים. כעת, המנהלים והמורים יצטרכו להמתין ולראות אם מתן אוטונומיה מוחלטת עבורם היא בדמו של שר החינוך החדש שיתמנה לאחר הבחירות.

"עיקרון רובין הוד"

השינויים הפוליטיים מביאים עמם גם שאלות תקציביות על נושאים חינוכיים בוערים. תקציב 2014 אמנם כבר סגור ומוסכם, אבל תקציב 2015, שבשל היציאה לבחירות כנראה יידחה לאחר מועדו הקבוע בינואר, צפוי להשפיע גם על תכניות חדשות אם יוחלט כי עוגת המשאבים תחולק אחרת. כך, למשל, לגבי התכנית לתקצוב דיפרנציאלי, שהוכרזה רק בשבוע שעבר, לאחר הבטחות ארוכות שנים משרי חינוך חולפים.

עיקרון התכנית פשוט: משרד החינוך מעביר תקציבים מעיריות חזקות לעיריות מוחלשות, ומעניק לבתי ספר יסודיים וחטיבות ביניים באותן ערים מוחלשות, תוספת שעות לימוד לפי צורכי בתי הספר. העיקרון, שנועד לצמצם את הפערים החברתיים-חינוכיים ולהעצים את התלמידים מרקע סוציו-אקונומי נמוך, זכה לכינוי "עיקרון רובין הוד".

התכנית אינה נקייה מפגמים. כך, למשל, היא מעודדת עיריות חזקות לממן יותר שירותים חינוכיים על חשבונן – ללא תמורה. היא גם מעניקה יתרון משמעותי לתלמידי החינוך הממלכתי-דתי על פני תלמידי החינוך הרגיל, אבל היא בהחלט מטיבה עם תלמידים מרקע סוציו-אקונומי חלש. התכנית אמורה להתפרס על פני חמש שנים ותקציבה נאמד במיליארד שקלים בשנה, כאשר מחצית מהסכום מגיעה מאיגום משאבים במשרד החינוך והמחצית השנייה מתקציב האוצר. כעת, לאחר ההכרזה החגיגית ולחיצות הידיים, יצטרכו תלמידים מהשכבות החלשות לחכות ולראות אם שר האוצר ושר החינוך החדשים ירצו להמשיך לתקצב תכנית כה יקרה.

נשיא המדינה ראובן ריבלין עם שר החינוך שי פירון, אוקטובר 2104. לשכת העיתונות הממשלתית
פירון עם נשיא המדינה ראובן ריבלין/לשכת העיתונות הממשלתית

תכנית נוספת שנמצאת בסכנת המשך היא "בתי הספר של החופש הגדול", שבמסגרתה הורים לילדי כיתות א'-ב' וחלק מג' נהנו מקייטנות מסובסדות של משרד החינוך במהלך חופשת הקיץ. גם מבצע "צוק איתן" לא הצליח להרוס את ההצלחה הכבירה ונתוני ההרשמה הגבוהים שהיו לתכנית. עם זאת, מדובר בתכנית חדשה שעלותה 150 מיליון שקלים בשנה, ומוגדרת מבחינה תקציבית "עודפת" ולכן גם עתידה אינו ברור כלל.

"קידוש המבחנים" יחזור?

עם תחילת כהונתו הצהיר פירון כי "קידוש המבחנים" שבו האמין קודמו לתפקיד, גדעון סער, הוא כלי מדידה שמנציח את הפערים החברתיים. על כן, הנהיג פירון ביוני האחרון רפורמה בתחום בחינות המיצ"ב, על פיה מבחני המיצ"ב החיצוניים יתקיימו אחת לשלוש שנים במקום אחת לשנתיים, ואילו המבחנים הפנימיים יהפכו לרשות, מלבד תלמידי כיתות ב' אשר ימשיכו לעבור מבחני מיצ"ב פנימיים במיומנויות השפה.

רפורמה נוספת באותו הז'אנר, אשר עליה הכריז השר רק לפני כחודש, היא ביטול חובת הפסיכומטרי כתנאי כניסה למוסדות אקדמיים בארבעה תחומי לימוד, עבור תלמידי ארבע וחמש יחידות אנגלית ומתמטיקה. התכנית אמורה הייתה להיכנס לפועל רק בשנת הלימודים הבאה, תשע"ו, אך למרות שהיא הונהגה בשיתוף פעולה עם המל"ג (המועצה להשכלה גבוהה), ור"ה ו-ור"מ (ועדי ראשי האוניברסיטאות והמכללות, בהתאמה), גם היא תהיה נתונה לשיקולו של השר החדש. עם זאת, למתעניינים בלימודים אקדמיים בשנת הלימודים הבאה לא נשקפת סכנה בנושא, מאחר שהמוסדות האקדמיים יחלו את ההרשמה לפני הבחירות.

המצב הנוכחי שבו שוב מוקפאות תכניות חינוכיות בשל שינויים פוליטיים מעורר מחדש את הביקורת הציבורית והמקצועית הגדולה, שלפיה התלמידים והמורים הם קורבנות לקפריזות של שרי חינוך מתחלפים. כפי שפירון הנחיל במרץ את מערכת אמונותיו, השונות מקודמו, כך גם מחליפו לכשיבחר בעוד כשלושה חודשים צפוי להנהיג שינויים הקרובים ללבו. זו הסיבה שאנשי אקדמיה וחינוך רבים מציעים במשך שנים ארוכות להקים גוף פדגוגי עצמאי עליון, שיוכל לעגן את השינויים, להפרידם משיקולים פוליטיים ולמזער את נזקי הציבור. פירון קידם מהלך זה תחת הצעת חוק "המועצה הלאומית לחינוך", שעברה רק השבוע בוועדת השרים לענייני חקיקה, אך גם קידומה צפוי להיעצר כעת.

ישיבת סיעה של מפלגת "יש עתיד" בכנסת, יוני 2014. נועם מושקוביץ
השרים לשעבר יאיר לפיד ושי פירון/נועם מושקוביץ

ומה לגבי העתיד? לפירון היו תכניות מגירה רבות, את חלקן הוא שיתף בשיחות סגורות ואת חלקן הוא רק החל לרקום, כמו למשל העברת כל בתי הספר המקצועיים תחת כנפי משרד החינוך. מדובר בכ-60 בתי ספר שנמצאים לאורך השנים תחת אחריות משרד התמ"ת. עם פתיחת שנת הלימודים, ולאחר מאבק ארוך שנים, הצליח פירון בקדנציה שלו להעביר שמונה בתי ספר כאלו בשלב ראשוני.

תכנית נוספת שהייתה אמורה לראות אור השנה ולהביא בשורה להורי ילדי הגנים, היא מתיחת פנים לרשת צהרוני "ציל"ה". במסגרת התכנית, היו אמורים להשתפר תנאי השכר והעבודה של הצוותים המטפלים והייתה אמורה להיקבע תכנית לימודית סדורה עם תכנים חינוכיים. כמו כן, תוכנן שיפור למתקנים שבהם פועלים הצהרונים, אך התכנית לא הספיקה לקרום עור וגידים.

שר החינוך הבא יצטרך גם לתת מענה ל"מחאת הסרדינים" – מחאת ההורים על הצפיפות בכיתות הלימוד (40 תלמידים בכיתה) שלא צלחה עד כה. למעט הבטחתו של פירון לפצל כיתות בכיתות א'-ג', התלמידים ממשיכים ללמוד בתנאים לא סבירים, ובתי הספר בישראל עודם בין הצפופים ביותר במדינות המפותחות. אם כך, בשורה התחתונה, למחליף צפויה קדנציה עמוסה לא פחות מהקדנציה הקצרה של פירון.

לפניות לכתבת רויטל בלומנפלד: revital.blumenfeld@walla.com

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    6
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully