פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ימני, אל תצביע בנט

      כל מצביע מהצד הימני של המפה הפוליטית ששוקל להצביע לבית היהודי, עליו להתבונן תחילה בהתנהלות היו"ר שלה בממשלה האחרונה ולהגיע למסקנה ברורה: בנט לא ראוי לאמונכם

      בשונה מהבחירות הקודמות, בבחירות הקרובות ייעשה שיתוף פעולה בין מפלגת השלטון, הליכוד, ובין מפלגת הבית היהודי - כך הודיעו בשתי המפלגות לפני כשבועיים, עת הוכרז כי אזרחי ישראל ייאלצו לתת את אמונם בפעם השנייה בפחות משנתיים לנבחריהם. ואולם, חרף ההכרזות החגיגיות, ישנו מתח מובנה במחנה הימין.

      הליכוד למד מהפעם הקודמת שני דברים: ראשית, לא להתאחד עם מפלגת ימין אחרת ושנית, לא לתקוף מפלגת ימין פופולרית ולרסן את פעילי השטח. ואולם, ברי לכל מצביע ימין ממוצע, כי בעת הזו, אל מול גוש שמאל מתאחד, הולך ומתעבה וכשליברמן מבצע פניית פרסה אידאולוגית חדה וככל הנראה ישתף פעולה עם מפלגתו החדשה של משה כחלון, נדרשת מפלגת ימין גדולה ורחבה ככל הניתן. מפלגה גדולה זו לא תהיה נתונה לסחטנות קואליציונית או לדרישות וגחמות הזויות - כגון מסירת תיק בכיר לאדם שאינו כשיר ומוכשר לכך – ותוכל למשול באופן יציב וללכת בדרך מוגדרת ללא תמרונים פוליטיים מעייפים ומיותרים.

      אשר על כן, הצבעה של מצביע ימני לכל מפלגה שהיא לא מפלגת הליכוד, סופה שתחזק את מחנה השמאל ותחליש את המחנה הימני. עוד טרי הזיכרון מהממשלה הנוכחית שהתפרקה לה לחתיכות, בזכות הברית הלא-קדושה שכרת נפתלי בנט עם יאיר לפיד והביא ללחיצת מלקחיים על ראש הממשלה מהמחנה הלאומי. תסריט דומה בהחלט אפשרי גם בכנסת הבאה, באם לא תתגבש מפלגת ימין גדולה שתצליח להטיל משטר ומשמעת מפלגתיים וכפועל יוצא מגדולה ועוצמתה, גם קואליציוניים.

      השר נפתלי בנט בישיבת הממשלה, נובמבר 2014 (מערכת וואלה! NEWS , אלכס קולומויסקי)
      ניהל מדיניות עצמאית במבצע "צוק איתן" במקום לגבות את ראש הממשלה. בנט בישיבת הממשלה (צילום: אלכס קולומויסקי)

      "קול קורא" זה מודגש וחשיבותו רבה, בעיקר לאחר שמצביעי הימין ראו את פועלו של בנט בממשלה שזה עתה התרסקה. החל, כאמור, מהברית עם לפיד, עבור ביוזמה לחוק סתימת הפיות נגד עיתון מהמחנה הלאומי ובשיתוף הפעולה עם נוני מוזס, וכלה ביציאות החוזרות והנשנות שלו כנגד המדיניות "הרופסת" של ראש הממשלה – תוך שהוא יושב בתוך ממשלה זו, שותף לקבלת ההחלטות שלה ונהנה ממנעמיה.

      אך אולי החמור במעשיו, הוא חוסר האחריות המשווע שהציג לציבור הישראלי, בעת מבצע "צוק איתן". במקום לעמוד לצד ממשלת ישראל כחומה בצורה, כחבר בה ובקבינט הביטחוני שלה, ניצל בנט את האווירה הרגישה והמורכבת בציבור הישראלי לכדי איסוף קולות פוטנציאלי, על-ידי תקיפת ראש הממשלה ושר הביטחון, שניהלו את המבצע ביד-רמה, בשיקול דעת ובאחריות, מבלי לשעות ולהילחץ מרעשי הרקע מסביב. כל זאת כאשר הוא שותף מלא לקבלת החלטות וכאשר הוא אמור ליישר קו עם מדיניות הממשלה. בפעולותיו של בנט היה משום פגיעה מסוימת בביטחון המדינה, והענקת מוטיבציה ל"חמאס", שראה את ההנהגה הישראלית מפוררת ומסוכסכת עם עצמה.

      גם בכל הקשור למדיניות החוץ שהוביל נתניהו – אשר כל מטרתה הייתה לחשוף את פרצופו של אבו-מאזן כסרבן ובכך להוריד מהלחץ הבינלאומי המוטל על ישראל מצד ממשל אמריקני ואירופי עוין – התגלעו סכסוכים. סביר מאוד שבנט, כאדם חכם ונבון, הבין גם הבין את הצעד הדיפלומטי והמדינאי החשוב וההכרחי הזה מצד נתניהו, אך גם את האירוע הזה הוא ניצל בכדי לקושש עוד מעט קולות ולמתג ראש ממשלה לאומי כאחד מהשמאל.

      כך, למרות הסכם שיתוף הפעולה הלא-רשמי והחגיגי בין "הליכוד" ו"הבית היהודי", מצביע ימני חייב להסתכל על השטח ממבט כולל ורחב של מעוף הציפור ולשקלל את מכלול הנתונים הקיימים – הפוליטיים, המדיניים והביטחוניים. מאז ומתמיד, הציבור הימני ירה לעצמו ברגל, כשפיזר את הקולות בין מפלגות בינוניות וקטנות ובכך החליש את המחנה הלאומי ושיתף פעולה בעקיפין עם השמאל. לא ניתן לבוא בטענות לראש ממשלה לאומי, אפוא, שחייב לתמרן פוליטית במקום להתעסק ביוזמות בשל מפת מנדטים בעייתית. מצביע ימין המעוניין בדרך לאומית, אחראית ושקולה, השומרת על ביטחון ושלמות המדינה באופן שמתחשב בדעת הקהל העולמית והדוגלת בכלכלת שוק, מוטב לו אם יצביע למפלגת שלטון לאומית גדולה ולא יחזק את השמאל.

      לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד