הסרטון בו נפתלי בנט לבוש כהיפסטר ומתנצל, הוא רק שריקת הפתיחה של מבול הסרטונים, החמשירים והממים שמנהלי תחום הדיגיטל של המפלגות השונות מתכננים להפגיז אותנו בכל רשת חברתית ומעל כל מסך, קטן כגדול נייח כנייד, בתקופה הקרובה.
הסרטון של בנט עובד על רעיון פשוט: נהיה מצחיקים ומגניבים, כולם יבינו את הדאחקה ונגרוף מלא קולות בדרך אל הקלפי. הבעיה עם הרעיון הזה שהוא היה נכון בשנת 2012. קהל הגולשים היום הוא מתוחכם יותר, מנוסה יותר, ובעיקר - חסר סבלנות. נכון, הם הוסיפו "פספוסים" בסוף הסרטון, הלבישו את בנט בבגדים טרנדיים וצילמו ב"קנטינה", אבל זה עדיין לא מספק את הסחורה.
בשנת 2012 צחקנו מ"היי, זו שלי" ואהבנו את הטאץ' האישי של לפיד. בשנת 2014 אנחנו מחכים למשהו אמיתי. שירגש אותנו, שיחדש לנו. בדיוק כמו אותה כמיהה למנהיג חדש או מפלגה שתקיים את מה שכל היתר רק הבטיחו, כך אנו מצפים לקמפיין דיגיטלי שיראה לנו משהו חדש שעוד לא ראינו קודם.
אנחנו יודעים שיש המון יועצים שם בחוץ, יש כאלה שעושים ייבוא אישי מארה"ב ומטיסים יועצים מיוחדים שיתנו לנו טעם של חו"ל. כבר מזמן שהפוליטיקאים שלנו מחקים, בלבוש, בדיבור ובתנועות הגוף, אנשים אחרים שכבר הצליחו במדינות אחרות. אז למה לא במדיה החברתית?
למה בכל הקשור לקמפיינים ויראליים אנחנו מפגרים מאחור? למה לקמפיינים שנעשים פה אין את הווייב? של חו"ל? כמה עוד נוכל לסבול פוסטים משעממים של לפיד, שמספר לנו כמה התרגש מאמא שהגיעה לשמוע אותו בחוג בית בבית שאן, או מתמונה באינסטגרם של קופסאות האוכל במקפיא של שלי יחימוביץ'? עד מתי נתרגש מליברמן שצייץ עוד תמונה שלו מחבק תינוק בכנס פעילים ותגובות פייסבוק של "מקורבים" שנשבעים ששרה נתניהו היא אישה נפלאה וחמה ובכלל אוהבת עוזרות בית.
אתם רוצים את הקול שלנו? רוצים שנצא מהבית ביום הבוחר במקום להישאר על הספה? תנו לנו סיבה טובה. שכנעו אותנו שדווקא במקום שבו אפשר להיות יצירתי, שבו אנחנו יכולים להגיב לשאול שאלות ולעלות ביקורת, דווקא שם, במקום שאתם הכי פגיעים, תתייחסו אלינו בכבוד ודברו אלינו בגובה העיניים. אנחנו לא ילדים. בדיחות ודאחקות על היפסטרים או על ערבים לא יעזרו הפעם. השקיעו בנו מחשבה ואנחנו בתמורה נחזיר באותו מטבע.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד