סקר וואלה! חדשות: איחוד נתניהו-בנט יביא לאיבוד מנדטים

מסקר שערך מכון TNS עולה כי רשימה משותפת לשתי המפלגות תניב 37 מנדטים, לעומת 24 לליכוד ו-16 לבית היהודי בנפרד. העבודה, בכל מקרה, עם 25. רוב הציבור: התקיפה בסוריה נעשתה משיקולים ביטחוניים - ולא פוליטיים

סקר 20.01

רשימה משותפת לליכוד ולבית היהודי תגרוף 37 מנדטים – כך עולה מסקר שערך אתמול (שלישי) מכון TNS עבור וואלה! חדשות. אמנם על פי נתוני הסקר רשימה כזאת מקבלת שלושה מנדטים פחות ממה ששתי המפלגות מקבלות בנפרד – 24 מנדטים לליכוד ו-16 לבית היהודי – אולם הפער הגדול של הרשימה מאוחדת על פני "המחנה הציוני" עשוי להבטיח כי מלאכת הרכבת הממשלה תוטל על ראש הממשלה בנימין נתניהו.

הסקר נערך בקרב מדגם מייצג של 500 נשאלים בני 18 ומעלה, שהם מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. ההחלטה לערוך שני מדגמים, האחד של מפת המפלגות הקיימת והשני של איחוד המפלגות, מגיעה על רקע הערכות במערכת הפוליטית כי מדובר באפשרות קיימת, גם אם סיכוייה להתממש נמוכים. טעות הדגימה המרבית בסקר היא שני מנדטים.

עוד בוואלה! חדשות:
גלנט: "להגיע להסכם עם הפלסטינים, לא על חשבון הביטחון"
ח"כ יוגב לתושבי עוטף עזה: "תמכתם בהתנתקות, אכלתם אותה"
סקר: איחוד מפלגות משיג לליכוד והבית היהודי רק מנדט אחד יותר

סקר 20.01

עשרה ימים לפני מועד הגשת הרשימות לוועדת הבחירות המרכזית, מתחזקת ההערכה בקרב גורמים בליכוד ובבית היהודי כי המשך המצב הקיים שבו המחנה הציוני מוביל על פני הליכוד, גם אם בהפרש קטן, עשוי להוביל לכך שמלאכת הרכבת הממשלה תוטל על יצחק הרצוג. בבית היהודי יש גם מי שחוששים מכך שנתניהו יפנה מיד אחרי הבחירות להרצוג בבקשה להקים עמו ממשלת אחדות לאומית.

אפשרות האיחוד נדחתה בעבר, אולם צצה שוב השבוע, מתוך כוונה להבטיח קואליציית ימין. עם זאת, ההחלטה צריכה לעבור את אישור מרכז הליכוד. עניין זה מקשה על הוצאתה לפועל, והיא ככל הנראה תישאר בתחום התיאורטי בלבד.

לאפשרות האיחוד של שתי המפלגות יש גם השלכות ישירות על מספר המנדטים שמקבלים ליברמן ודרעי. על פי הסקר, ישראל ביתנו מקבלת שישה מנדטים במצב הנוכחי. מדובר בהתאוששות של מנדט אחד בהשוואה לסקר הקודם, שנערך לפני שבוע. עם זאת, כשהוצגה לנשאלים האפשרות לבחור ברשימה משותפת של הליכוד והבית היהודי, שני מנדטים מתוך אלה שבחרו בנתניהו או בבנט בנפרד עברו לליברמן, והוא מקבל בתרחיש זה שמונה מנדטים.

גם דרעי יכול לקוות לאיחוד: בעוד במפת המפלגות הנוכחית הסקר חוזה לו שמונה מנדטים, שהם שיפור של מנדט אחד מהשבוע שעבר, תסריט האיחוד מעביר אליו מנדט נוסף. בתרחיש כזה, ש"ס בראשותו זוכה לתשעה מנדטים, הנתון המחמיא ביותר שלה זה חודשים ארוכים.

נתון מעניין נוסף הוא כי תזוזת המנדטים בעקבות מהלך האיחוד האפשרי היא בתוך גוש הימין-חרדים בלבד, ואילו בגוש המרכז, הכולל את יש עתיד ואת כולנו, והשמאל, עם המחנה הציוני ומרצ, מספר המנדטים נותר זהה בשני התרחישים. רשימת המחנה הציוני שומרת על 25 מנדטים - מנדט אחד פחות מבסקר הקודם. מנדט זה עובר ליאיר לפיד, שעולה משמונה לתשעה מנדטים.

כחלון נותר יציב עם שמונה מנדטים ומרצ יציבה עם חמישה. מדובר בנתון מעט מאכזב לזהבה גלאון, שוודאי ציפתה לעלייה מסוימת בסקרים לאחר הפריימריז שנערכו השבוע במפלגה. כמו כן, מפלגתו של אלי ישי, "יחד העם איתנו", כמו גם מפלגת "עלה ירוק", לא עוברות את אחוז החסימה.

סקר 20.01

בדומה לכל הסקרים בשבועות האחרונים, לנתניהו יש אפשרויות רבות ומגוונות יותר להרכבת ממשלה מלהרצוג, בוודאי על רקע השבוע החולף, שהביא עמו את ההצהרות ההדדיות מצד אביגדור ליברמן וגלאון על כך שלא יסכימו לשבת יחד בקואליציה. עם זאת, יש לזכור כי המרוץ להרכבת הממשלה עובר קודם לכן בבית הנשיא, ולמספר הממליצים יהיה משקל מכריע בשאלה על מי יטיל ראובן ריבלין את המנדט.

על פי הסקר הנוכחי, הבית היהודי והליכוד שוות בנפרד 40 מנדטים, שניים פחות מהשבוע שעבר. מנגד, מקבלים המחנה הציוני, מרצ ויש עתיד 39 מנדטים, מה שצפוי לעורר דילמות לא פשוטות עבור הנשיא. נתניהו והרצוג, כך נראה, יגבירו בשבועות הקרובים את הלחצים על ליברמן, על כחלון ועל החרדים בבקשה שאלה יודיעו במי יתמכו עוד לפני 17 במרץ.

כרבע מהנשאלים: המניעים לתקיפה בסוריה – שיקולים פוליטיים

בעקבות התקיפה על שיירת חיזבאללה בסוריה בתחילת השבוע, שיוחסה במקורות זרים לחיל האוויר הישראלי ועוררה ויכוח במערכת הפוליטית בישראל, רוב ברור של הנשאלים, 63.5% מהם, טענו כי התקיפה בוצעה משיקולים ביטחוניים ענייניים. רק 23.4% מהנשאלים סברו כי השיקולים שהנחו את מקבלי ההחלטות היו שיקולים פוליטיים הקשורים בבחירות.

גם בקרב מצביעי המפלגות השונות נשמר רוב לסברה כי השיקולים שהובילו לביצוע התקיפה הם ביטחוניים. בקרב הנשאלים שהצהירו כי יצביעו לרשימת המחנה הציוני, שיעור גבוה יותר, 38.5%, טענו כי השיקולים שהובילו לתקיפה הם פוליטיים, אולם גם במקרה זה הרוב האמין כי מדובר בשיקולים ענייניים.

יעלון זוכה לתמיכה כשר הביטחון

בעקבות הצגתו של אלוף (במיל') עמוס ידלין כמועמד המחנה הציוני לתפקיד שר הביטחון, הסקר בחן גם את עמדות הציבור בנוגע למועמד המתאים לתפקיד. השר המכהן משה יעלון זכה לאמון הנשאלים עם 36.2% תמיכה. למקום השני, בפער ניכר אחריו, הגיע ידלין עם 15.1%, ואילו בנט הגיע שלישי עם 12.1%. מעט אחריו, במקום הרביעי, ניצב אלוף (במיל') יואב גלנט, ממפלגת כולנו, שזכה בסקר ל-11% תמיכה.

בקרב מצביעי המפלגות השונות מצטיירת תמונה מעניינת בהקשר זה. 63.3% ממצביעי הליכוד העדיפו לראות את יעלון כשר הביטחון, ואילו 51.4% ממצביעי המחנה הציוני אמרו כי ידלין צריך לכהן בתפקיד. בקרב מצביעי הבית היהודי, לעומת זאת, הדעות חלוקות. 37.1% ציינו כי יעלון, עמו היו לבנט חילוקי דעות חריפים במהלך מבצע "צוק איתן", צריך להמשיך ולבצע את תפקידו, ואילו 40.7% השיבו כי יו"ר הבית היהודי צריך להחליפו.

לפניות לכתב: omri_n@walla.net.il