צגה מלקו מכולנו: "מציעים לי להיות מנקה לפחות פעמיים בשבוע"

עבור העיתונאית יוצאת אתיופיה, שהתברגה במקום ה-3 ברשימתו של כחלון, תקריות גזעניות הן עניין שבשגרה. את בנה היא הצליחה להכניס לבית ספר רק לאחר קרב ממושך וכעת היא יוצאת למאבק הבא שלה: להבטיח כי תוכל להתמודד בבחירות הקרבות. כתבה שלישית בסדרה

צילום: יוסי ציפקיס עריכה: אביתר חלימי, מאיה בן ניסן

העיתונאית צגה מלקו התברגה במקום שלישי ברשימת מפלגת "כולנו", אבל עדיין פונים אליה באופן קבוע ברחוב ומציעים לה עבודות בנקיון או בטיפול בקשישים. למלקו, בת ה-47, ניסיון רב באירועי אפליה ותקריות גזענות בהן היא נתקלת בהן מגיל 16, אז עלתה מאתיופיה לבדה כי הוריה רצו שתהיה בירושלים, העיר שהופיעה להם בחלומות.

כתבות נוספות ב"רצות לפוליטיקה":
משלום עכשיו לבית היהודי: ענת רוט לא מתנצלת על הכיבוש
פרקליטת הצמרת שהגנה על מארי פיזם בדרך לכנסת

לפני 23 שנים, כשהייתה סטודנטית באוניבסיטת בר אילן, היא שמעה מחברים שמקימים את רדיו רק"ע ברשות השידור והחליטה לנסות גם. מאז, היא שדרנית ומגישה ברדיו. היא גם הספיקה להגיש תכנית אקטואליה באמהרית בערוץ 33 ופרצופה מוכר היטב בבתים של יוצאי אתיופיה, אם תרצו –ה"יונית לוי" של הקהילה. ב-2011 היא התמודדה לניהול רשת א' בקול ישראל, זכתה ומצאה את דרכה החוצה שלוש שנים לאחר מכן, במכרז שלטענתה נתפר למידותיו של אחר.

אל מפלגתו של כחלון היא נכנסה על משבצת נציגת האוכלוסיות המוחלשות והאמהות החד הוריות, אבל חשוב לה שידעו שהיא גם לוחמת צדק חברתי. ב-1996 היא הובילה את מחאת בני הקהילה האתיופית, שפרצה עקב החשיפה כי מד"א משמידה באופן גורף תרומות דם של בני הקהילה, מחשש להידבקויות. בשנות ה-80 לחמה לצדם של הקייסים –כוהני הדת האתיופים, כדי שיוכרו כרבנים בישראל, מאבק שמטרותיו לא הושגו עד היום. את בנה הבכור הכניסה לבית הספר הקרוב לביתם לאחר מאבק ממושך בהנהלה, שהפלתה אותו בשל צבע עורו. מאבק זה הוביל אותה לכתוב את הספר האטוביוגרפי: "לא בבית ספרנו".

אי התפטרותה של מלקו מעבודתה ברשות השידור, משרה ממשלתית, מעמידה את ריצתה לכנסת בסכנה גדולה. אז גם עכשיו, לאחר שנבחרה כאישה הראשונה במפלגה – למקום השלישי הריאלי ברשימה, היא תצטרך להתפנות למאבק הבא ולהבטיח כי מועמדותה לא תיפסל.