דעיכת קדימה: זה גורלן של מפלגות אופורטוניסטיות

עם פרישתו של מופז זה רק עניין של זמן עד שייכבה לחלוטין האור במטה מפלגת קדימה. זה עצוב כשמפלגת שלטון נמוגה פתאום מהעולם אבל בהתחשב ברקורד של כל אחד ממנהיגיה זה לא מפתיע וזה גם לא כך כך נורא

דעיכתה של קדימה אינה מפתיעה, ומבחינה מסויימת היא הייתה אפילו מתבקשת. המפלגה, שהוקמה ב-2005 על ידי אריאל שרון כחלק מ"המפץ הגדול" שהגה חיים רמון, תוכננה להיות מפלגת שלטון רחבה וגדולה שתנקז לתוכה את כל הכוחות הפוליטיים המשמעותיים של אותה התקופה. שרון שקע בתרדמת ואהוד אולמרט הצליח בכל זאת להפוך את המפלגה שהופיעה משום מקום למפלגת שלטון כבר בקדנציה הראשונה. אך לאחר שפרש בגלל חקירות המשטרה נגדו, לבני לא הצליחה להרכיב ממשלה, וחבריה נשלחו אחר כבוד לעבודה פרלמנטרית סיזיפית בכנסת. אז החל העסק להתפרק. מלבד אולמרט, רבים מבכיריה: עמרי שרון, אברהם הירשזון, חיים רמון וצחי הנגבי, הורשעו בפלילים. רמת ההתעניינות של חברי הכנסת של המפלגה שקמה על מצע שהוא בעיקרו מדיני, בסוגיות כלכליות וחברתיות – הייתה מביכה.

ציפי לבני,שאול מופז (יח"צ , ליאור מזרחי)
"רמת ההתעניינות של חברי הכנסת שלה בסוגיות כלכליות וחברתיות הייתה מביכה". לבני ומופז בימים טובים יותר (צילום: ליאור מזרחי)

הכנסת ה-18 הוכיחה שקדימה היא מפלגה חסרת אופי וזהות. קרבות הירושה המרים בין לבני ומופז חשפו סיעה מסוכסכת ועמוסה באגו של אנשים שעסוקים בעיקר בגימיקים עלובים שהשחירו את פניה של הכנסת בעיני הציבור. פעם היה זה גביע קוטג' שהניחה רונית תירוש על שולחנו של ראש הממשלה נתניהו, כאשר חברי הסיעה נזכרו לפתע שהם חברתיים, ופעם היה זה יואל חסון, נחמן שי ואחרים שריססו את המליאה במטהר אוויר כדי למחות על "התרגיל המסריח" של פיצול סיעת העבודה והקמת מפלגת "עצמאות". בהזדמנות אחרת נופף רוברט טיבייב בחבל מעל דוכן המליאה לעבר ראש הממשלה נתניהו. נדמה כי זוהי מורשת קדימה האמיתית.

נוטים לזכור מהשנים האחרונות של קדימה בעיקר את המהלך ההזוי של מופז, שנכנס באישון ליל לממשלה אחת עם נתניהו. זה היה צעד אופורטוניסטי שחיסל סופית את קדימה והוליד לה בכנסת ה-19 רק שני מנדטים, וגם זה בקושי. אבל האמת היא שלציפי לבני יש חלק לא מבוטל בצלילתה של המפלגה לעבר התהום.

רוברט טיבייב, קדימה, חבר כנסת 11 במאי 2012 (עומר מירון)
"מורשת קדימה האמיתית". רוברט טיבייב שנופך בשוט מעל דוכן הכנסת (צילום: עומר מירון)

החטא הקדמון הוא הבחירות המקדימות לרשויות המקומיות בשנת 2008, בה נטלה על עצמה המפלגה התחייבויות כספיות שערורייתיות שהותירו אותה בגרעון של 37 מיליון שקלים. זו הנקודה שבה החלה הספינה לשקוע. כאשר מופז החליף את לבני בראשות קדימה, הוא קיבל לידיו מפלגה על סף חדלות פרעון, עם 14 מנדטים בסקרים ובמומנטום שלילי. האמת היא, שמופז פשוט לא הצליח לתקן את מה שלבני הרסה.

שאול מופז פרש: "אינני פוליטיקאי מצטיין"

מופז ולבני, שמעולם לא העריכו האחד את השנייה, בחרו שלא לעבוד יחד בכנסת הבאה. לאחר שלבני והרצוג הציעו למופז את המקום ה-20 המעליב בתקווה שיסרב, החליט מופז לפרוש בצעד מתבקש. הוא הודיע כי יישאר יו"ר המפלגה עד הבחירות, מחשש שחברי המפלגה ינסו לעשות שימוש פסול בכספי המפלגה, למשל על מנת להתחבר עם מפלגה אחרת.

זה עצוב כשמפלגת שלטון נמוגה כך מהעולם. אבל בהתחשב ברקורד האופורטוניסטי של כל אחד ממנהיגיה, לא בטוח שזה דבר רע. קדימה תישאר תזכורת למה שעלול לקרות למפלגת שלטון כאשר היא לא קשובה לדבר ורק מונעת מן הצורך לאחוז בכיסא.

לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il