בוז'י, אל תנסה להיות נתניהו

כמו מייסדי גוגל, מיקרוסופט ופייסבוק, גם יו"ר המחנה הציוני הוא חנון. בשונה מהם, הוא מנסה לשנות את תדמיתו במקום להתפאר בה. ברשת, המטאמורפוזה הזו לא צולחת

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

ביקום מקביל מתנהל כעת קמפיין בחירות קצת אחר של "המחנה הציוני". במקום לנסות להפוך את בוז'י ה"חנון" לילד המגניב של הכיתה, מסביר לכולם הקמפיין האלטרנטיבי של המחנה הציוני מי באמת מנהל את העולם. מרק צוקרברג, לדוגמה, היה ונשאר חנון, ומי ממנו יותר השפיע על עולמנו בעשור האחרון? וסטיב ג'ובס וביל גייטס, הם לא היו חנונים שהשפיעו על כלכלת העולם במאה הקודמת יותר מכל אחד אחר כנראה?

אלברט איינשטיין היה האבא של החנונים וגם היה יהודי. ואם כבר יהודי, משה רבנו – הוא לא היה חנון, ואפילו די מגמגם?

ובקיצור, היו מסבירים בקמפיין האלטרנטיבי של המחנה הציוני, חנונים מנהלים את העולם. בוז'י (כן בוז'י, לא יצחק) הרצוג הוא אולי חנון, אבל למד שניים שלושה דברים על פוליטיקה, היה שר מצטיין בממשלות ישראל ויחד עם ציפי, שלפי פרסומים זרים מבינה שניים-שלושה דברים בביטחון, יש כאן צמד שיידע להוביל את המדינה בשנים הבאות למחוזות אחרים ויפים יותר.

אלא שב"מחנה הציוני", חוץ מלריב בינם לבין עצמם, בחרו לנהל ברשת קמפיין בנוסח "החנון בתחפושת". במקום לראות סרטון של בוז'י כפי שהוא על יתרונותיו (ויש לו כנראה), בוז'י מנסה להתחפש לביבי. הוא מישיר מבט למצלמה עם משקפיים מוטים מעט כלפי מטה ומנסה להזמין בקול בריטון, עד כמה שהוא מסוגל, את ביבי לעימות, ועוד שואל אם ביבי פוחד ממנו. הוא לבוש במעיל ביטחוניסט בסיור בצפון, שרק מגחיך את דמותו עוד יותר. עבודת הפוטושופ על דמותו ודמותה של לבני הפכה את שניהם למשהו שנראה יותר כמו מוצג במוזיאון השעווה, מאשר מנהיגים בשר ודם.

הקמפיין הנוכחי שמנהלים במחנה הציוני מוזר במיוחד. מצד אחד, כמו כל המפלגות, עיקר הקמפיין מתנהל כמצופה במדיה הדיגיטלית. מצד שני, רוח הקמפיין מזכירה קמפיינים של פעם. קמפיינים בהם מנסים להסוות את דמות המתמודד באמצעות מעילים ופוטושופ.

יצחק (בוז'י) הרצוג באירוע אשל הנשיא, פברואר 2015 (יח"צ , קפרוב אדוארד)
אולי חנון, אבל למד שניים-שלושה דברים על פוליטיקה. הרצוג, בוז'י הרצוג (צילום: קפרוב אדוארד)

אלא שמה שעבד פעם, כבר לא עובד היום בעידן הרשתות החברתיות. לאותנטיות בקמפיינים פוליטיים יש כיום משקל רב מבחינת היכולת לחבר בין המתמודד לבוחרים הפוטנציאליים שלו. ראו מקרה שלי יחימוביץ' שעד היום ממשיכה לסחוף אחריה בפייסבוק אלפים רבים אחרי כל פוסט, או סתיו שפיר ויאיר לפיד, או נפתלי בנט. כולם במידה זו או אחרת משדרים אותנטיות במסרים שלהם. כותבים בעצמם את המסרים של עצמם. וגם אם הם נעזרים באנשי מקצוע, הרוח היא עדיין הרוח שלהם.

אני עוקב מתחילת הקמפיין אחרי המסרים של בוז'י, סליחה יצחק, הרצוג, בדף הפייסבוק שלו – ומודה שאני מתקשה לזהות אותנטיות כלשהי בסטטוסים שהוא מפרסם. ניכר היטב כי הסטטוסים האלה הם נכתבו ונוסחו בקפידה – אך לא על ידיו.

ככה לא בונים מותג ברשת ולא במקרה הולכת וגוברת הביקורת ברחבי הרשת, דווקא מתומכי המחנה הציוני, כלפי התנהלות הקמפיין עד כה מבחינתם. תגובות התומכים נעות בין אי נוחות כללית מחוסר ההצלחה להציג אלטרנטיבה, לפחות בקמפיין, לשלטון הליכוד, לבין ייאוש מוחלט – ייאוש שהוא בשורה רעה מאוד לכל מתמודד, קצת יותר מחודש לפני הבחירות.

מן העבר השני, ביבי כמו ביבי, מראה לכולם שהוא הבין היטב את כללי המשחק. הסרטון האחרון שפירסם הליכוד בסוף השבוע הוא מהמבריקים שנראו עד כה במערכת הבחירות הזו. שילוב מצוין של העברת מסר באופן ברור, התמודדות חכמה עם התלונות על ההתנהלות בבית משפחת נתניהו ובסוף גם הומור עצמי מצוין, עם גלידה בטעם פיסטוק.

לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד