הקרב החדש והמפתיע של יו"ר ש"ס אריה דרעי הוא לא מול אלי ישי ואפילו לא משה כחלון. כשמנתחים את בריחת הקולות מהמפלגה החרדית-ספרדית מגלים שמאה אלף מהם עברו לליכוד. מסתבר שאחרי עידן מרן הרב עובדיה, המצביעים חוזרים למרן המקורי: מנחם בגין.
בש"ס בזבזו זמן יקר עד שהבינו מאיפה הם מדממים את המנדטים ולאן הם עוברים. מהבדיקה עלה כי אלי ישי, שפרש והקים את "יחד העם איתנו", כמעט שלא נוגע במאגר הקולות. מתוך ארבעת המנדטים שישי מקבל בסקרים - שלושה וחצי הם תומכיו של שותפו לרשימה, ברוך מרזל, והיתר הם חרדים לאומיים מאוכזבי בנט. גם משה כחלון, למרות הקמפיין החברתי והפנייה לקול המזרחי, לא הצליח לקחת נתחים משמעותיים מהקהל של ש"ס. הוא שואב את המנדטים מהמזרחים של ליברמן ולפיד.
לכן בא לעולם קמפיין "השקופים" של ש"ס. זהו ניסיון לגעת בבטן הרכה של הליכודניקים: עוני, מחסור, מצוקה, שיכונים, פריפריה ואבטלה - כאילו שנות ה-80 עדיין כאן. על פניו, הקמפיין הזה, שהושקעו בו מיליוני שקלים, היה אמור להניב תוצאות. רק האזרחים לא הבינו את המסר.
בסרטון השקופים דרעי נתן תזכורת להופעותיו שהרעידו את המדינה בשנות ה-90: הוא היה אותנטי ומתלהב, חד ורגיש, אבל הבעיה היא שקשה למתג את דרעי כיום כמוצר שמזוהה עם מצוקה. אחרי 20 שנה שבהן הוא נתפס כמצליחן וחביבן של האליטות, לפתע יש ניסיון לבצע פניית פרסה ולמכור אותו כצ'רלי ביטון של ימינו. גם אם ברור לכל שדרעי הוא הכישרון הגדול ביותר והנכס המשמעותי ביותר שיש לציבור החרדי הספרדי כיום, מסתבר שצריך לעשות לו עדכון תוכנה ל-2015.
סרטון דרעי והשקופים
גורמים בש"ס מתארים את תשדיר הקמפיין כסיר חמין שצריך להתבשל לאט עד שתתחיל הנהירה שתסיים בעשרה מנדטים. בינתיים הם נערכים לשלב השני של מסע הבחירות, כולו סביב מרן: מרן משלהב את ההמונים, מרן מביט משמים, מרן עם דרעי, מרן קורא להצביע ש"ס, מרן מצביע ש"ס. זו אמורה להיות מכת הסיום במאבק להשבת המצביעים האובדים הביתה.
אלא שבתסריט הזה יש בעיה אחת: אלי ישי, שעד לרגע זה לא מכרסם בש"ס, מתכוון גם הוא להציף את המרקע בתמונות של מרן. בשבועות הקרובים נצפה באינספור של סצנות של מרן משבח ועוטף את יו"ר יחד. אולם על ישי ודרעי לזכור, כי התגוששות על זכרו של הרב היוסף מרחיקה את המצביעים, שלא רוצים להיכנס לתוך מלחמות העולם הפנימיות בציבור החרדי, ויעדיפו את הליכוד.
במאמץ הזה לש"ס יש עוד נשק סודי אחד: עבודת הרגליים. 20 אלף בני ישיבות שחונכו מגיל אפס על מרן וש"ס יסתערו מיד לאחר הפורים על ערי הפריפריה להצית את ההתלהבות. הם יעברו דלת-דלת בבנייני השיכונים של טבריה, אור עקיבא ודימונה, וינסו להחזיר את המנדטים האובדים הביתה בסיוע נרות נשמה ויחס חם. הם ידפקו בדלתות של המגזר הכי חלש בישראל, ויתנו לאנשים תחושה שלמישהו למעלה אכפת מהם באופן אישי.
במפלגת יחד מקווים להצבעת מחאה
מנגד, במפלגת יחד, אחרי חודשיים של בריתות פוליטיות שנתנו לאלי ישי את המקום בכנסת, ינסו בכל הכוח לנגוס באוכלוסיית מצביעי ש"ס. אחרי שמיצו את מאגר הקולות מהימין, המנדט החמישי של ישי יכול לבוא מציבור החרדים העובדים רובם אשכנזים שמתוסכלים בשנים האחרונות מהממסד הפוליטי שלדעתם אינו נאבק על צרכיהם. ב"יחד" מקווה שזו תהיה הצבעת מחאה כמו מפלגת הגמלאים של 2006 לאלטרנטיבה פוליטית חרדית שלישית למפלגות שמלוות אותנו 30 שנה. עד שנות ה-80, הייתה מפלגת פועלי אגודת ישראל האלטרנטיבה המודרנית, ושימשה בית לזרמים הלאומיים והמודרניים של החרדים. הקהלים האלה לא נעלמו לגמרי, ואולי ימצאו בית במפלגת יחד.
התעלומה הגדולה היא סביב רבה של ירושלים, הרב שלמה משה עמאר. מי שסומן בעבר כיורשו הרוחני של הרב עובדיה יוסף, עד לקרע הגדול שפרץ ביניהם. במערכת הבחירות הנוכחית בולט המחסור בדמות כמו שלו - יליד מרוקו שבא מהעוני בפריפריה ומאיר פנים לכל אדם. "שקוף" קלאסי. לפני חודשיים היה נראה שבחירתו לרבנות העיר ירושלים העלתה אותו על מסלול ממלכתי והחזירה את שלום הבית בינו לדרעי. אבל במציאות, הרב עמאר מקפיד על ניטרליות ואף נמנע מלהושיט לש"ס עזרה להבקיע את חומות הציבור המסורתי.
מוקדם להספיד את דרעי, אבל אין ספק שהוא ניצב בפני קרב חייו. ב-18 במרץ בבוקר, כל תוצאה מתחת לשמונה מנדטים תגרום לדרעי לפרוש מהחיים הפוליטיים, והפעם באמת. אם יגיע לעשרה מנדטים, פעם ראשונה מזה 30 שנה יעמוד בראשות ש"ס בעל בית יחיד שלא חייב כלום לאיש ויוכל לממש את המהפכה הספרדית.
לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד