צועק כל הדרך הביתה

יו"ר ישראל ביתנו מעדיף להכתים ולהשתיק את כל המגזר הערבי ובאותו הזמן לתמוך בחופש הביטוי. דווקא הוא יכול ליפול קורבן ליוזמה שלו להעלות את אחוז החסימה

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

"אם אין נאמנות-אין אזרחות", "אום אל-פחם לפלסטין - אריאל לישראל", "כן להפצת שארלי הבדו בישראל", "רשימה ערבית מאוחדת - חיסול ישראל". אלו הן רק חלק ממבחר הפנינים ומטבעות הלשון העשירות מבית מדרשו של אביגדור ליברמן.

נדמה שליברמן מחפש ללא הרף דרכים לסכסך, לפלג, להשמיץ ולבקר, אבל רק כל עוד זה מופנה כלפי חוץ. את הביקורת הפנימית כלפי מפלגתו שלו, הוא כנראה שוכח. הוא, שהתהדר בקריאות להגנת "חופש הביטוי" כשדרש להפיץ את הגיליון האחרון של עיתון "שארלי הבדו" הצרפתי, נדם קולו כשזה מגיע למגזרים אחרים בציבור הישראלי; את הקולות שלהם הוא מעדיף להשתיק. ואני מתכוון כמובן לקולות המגזר הערבי.

לפני כשנה, עת עלה לדיון נושא העלאת אחוז החסימה, היה זה ליברמן שביחד עם ראש הממשלה נתניהו, דחף להעלות אותו מ-2% ל-3.25%. באופן גלוי, צעד זה הוסבר כמתווה ליציבות הקואליציה או חיזוק המשילות, אך ברור היה כי זה צעד שנועד למוטט את המפלגות הקטנות, הערביות בחלקן, שלא תוכלנה לעבור את אחוז החסימה. באותם ימים נשמעה קריאה כי אם המפלגות הערביות רוצות להיבחר, הן צריכות להתאחד. שהרי לדידו של ליברמן וחבריו בימין הקיצוני, המפגלות הערביות הן גם כך אסופה של "זועביס", עם מטרה לחסל את ישראל, ולא מפלגות בעלות אג'נדה חברתית, כלכלית ופוליטית שונה.

שנה עברה מאז, והנה המפלגות הערביות אכן קיבלו את ההחלטה להתאחד, תוך התגברות על מכשולי השונות והגדרת מטרת-על משותפת לכולן, והאבסורד הוא, שמבחינת ליברמן, שלא האמין שצעד זה אכן יכול לקרות, זה יכניס כעת יותר נציגות ערבית אל הכנסת. יש הטוענים שיהיה זה אך צדק פואטי אם מפלגתו שלו, לא תעבור את אחוז החסימה שאותו יזם.

אביגדור ליברמן מחלק שארלי הבדו בתל אביב, פברואר 2015 (ראובן קסטרו)
מספיק עם סיסמאות נבובות. ליברמן כשברקע שער גיליון שארלי הבדו (צילום: ראובן קסטרו)

לזכותו של ליברמן, יש לומר, עומדת לעתים גם ראייה פרגמטית, והוא תומך בפתרון שתי מדינות לשני עמים, והפסקת הכיבוש, כיוון שהחלופה היא מדינה דו-לאומית עם משטר אפרטהייד. אבל במקביל לכך, הוא ממשיך לזרות חורבן בשאר אמירותיו הקיצוניות. הוא זורק לאוויר סיסמאות ללא שום מחשבה, אך באווירה הציבורית ובאקלים החברתי המתהווה, הן כמו נשק ישן; הן נזרקות לחלל, אך כבר לא פוגעות. ולא רק משום שהן כבר לא רלבנטיות, אלא גם ובעיקר בגלל הכיוון ממנו הן מגיעות.

איך אפשר לקחת ברצינות תכנים המגיעים מראש מפלגה אשר חבריה, הממונים על ידיו, עוזבים בזה אחר זה - מי פורש מרצונו ומי מפוטר על ידי ראשה. מי הולך לעשות לביתו, ומי מוזמן לחדר החקירות. איך נאמין לדברים מפי ראש מפלגה שהשחיתות פושה בכל עבר במפלגתו; מתן שוחד, העלמת מסים, גניבת כספי ציבור, עדים נעלמים. איך אפשר לנסות להטיל רפש במגזר שלם, כשאתה עצמך אינך נקי כפיים, אינך נאמן לציבור מצביעיך. כל המסרים המועברים מליברמן אינם עוברים במסך נקי, אלא דרך מסך עשן קיצוני, דיקטטורי, ובעיקר – אנטי.

שהרי אצל ליברמן אין בעד ואין חיובי, יש רק נגד. אך נראה שכל הפרשיות האחרונות מעמידות את ליברמן בצד האפל והשלילי, והוא נראה מבולבל ומובס. כניסיון הגנה אחרון נשמע ליברמן אומר "אין בחירות בלי חקירות", סיסמה נוספת ריקה מתוכן, שאין מאחוריה דבר.

ליברמן, מספיק עם סיסמאות נבובות. די עם אמירות ריקניות. לא עוד התעלמות ממגזרים שלמים בחברה הישראלית. הגיע הזמן לנקות את האורוות ולהביט אל העולם המתקדם בחוץ. סיסמאות שנזרקות כך סתם לאוויר כבר אינן נטמעות בקרב הציבור הישראלי, אף לא בקרב מצביעיך שלך. הגיע הזמן לאמץ תפיסה חיובית. הגיע הזמן לגבש אג'נדה רלבנטית, עדכנית, המתאימה לישראל 2015 ולא לתקופות חשוכות. אג'נדה שאינה מתבססת רק על שנאת האחר, ומחיקת ציבורים ומגזרים שלמים בתוך החברה הישראלית, אלא שמה במרכז את האזרחים, את כלל אזרחי המדינה כולל הערבים, ודואגת להם ברמה הכלכלית, החברתית והמדינית. אתה מסוגל.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד