ב-2003 זו היתה מפלגת "שינוי", ב-2006 כיכבו הגמלאים וב-2013 כולם היו המומים מההישג המדהים של "יש עתיד". כל מערכת בחירות מביאה עמה הפתעה חדשה, כזו שלא ניתן לראות בסקרים המוקדמים, ולרוב מדובר במפלגת מרכז. ניסיון להבין מי יפתיע בבחירות 2015 הביא אותנו להתמקד במאגר הקולות החשוב ביותר - המתלבטים.
שלושה שבועות לפני הבחירות, וכמעט רבע מהמצביעים אינם יודעים בוודאות מוחלטת למי יצביעו. לדברי סטלה קריוף, מנכ"לית TNS ישראל המבצעת סקרים, בין היתר עבור וואלה חדשות, מדובר באגוז קשה במיוחד. "יש כ-25% מתלבטים, מתוכם אנחנו מצליחים לפצח כמחצית באופן ישיר ואת המחצית השנייה באופן עקיף", אמרה. "יכול להיות שחלקם לא ילכו להצביע. בסך הכול הנתון הזה יציב 14%-12% לא יודעים בכלל למי יצביעו. בניכוי אלה שלא ילכו להצביע, מדובר ב-12-10 מנדטים". עם זאת, היא מדגישה כי הנתונים נכונים להיום, וכי עד מועד הבחירות התמונה עשויה להשתנות.
מסע בחירות | טורים אחרונים:
כחלון מעביר הילוך ומכוון למאוכזבי הליכוד
מרצ במאבק הישרדות ומעמידה במרכז את מתלבטי המרכז
קמפיין נתניהו: המפוטרים החדשים בחוץ, האליטות הישנות בפנים
מנתונים של חברת TNS עולה כי מספר המתלבטים דומה למספר של הבחירות הקודמות ב-2013. ומיהם המתלבטים? לפי קריוף, ניתוח של ארבע מערכות הבחירות האחרונות מראה כי מרבית המתלבטים הם אנשים ממעמד סוציו-אקונומי בינוני ונמוך, בעלי הכנסה ממוצעת ומטה, אשר אדישים במידת מה לפוליטיקה. רוב המתלבטים ממוקמים במרכז המפה הפוליטית, עם נטייה ימינה. מבחינה סטטיסטית, ישנן יותר נשים מתלבטות מאשר גברים.
במערכת הבחירות הנוכחית, מספרת קריוף, עיקר המתלבטים מגיעים מהליכוד, ישראל ביתנו ויש עתיד. אבל אין זה אומר שהליכוד נמצא בבעיה בהכרח, שכן אין מעבר בין הגושים. למעשה, זה נתון המפתח. "אלה שעזבו את הליכוד וישראל ביתנו מתלבטים בין הליכוד לבית היהודי. אין מעברים בין גוש הימין לגוש השמאל, אין התלבטות בין ביבי לבוז'י", אומרת קריוף. לדבריה, "יש בתוך הגושים תזוזה, עם פזילה למרכז. מתלבטי הליכוד וישראל ביתנו מתלבטים בין הליכוד, הבית היהודי וכחלון. מצביעי יש עתיד מתלבטים אם להצביע למחנה הציוני. הזליגה היא בין מרכז-ימין לימין, ובין מרכז-שמאל לשמאל".
אז אמנם אין תנועה בין הגושים, אבל בתוך הגושים בהחלט יש תזוזות: מהמפלגות הגדולות אל עבר מפלגות הלוויין. "אם לפני חודש ראינו שיש יותר נהירה לכיוון המפלגות הגדולות, שעמדו בשיא על 26 מנדטים, אנחנו רואים כעת שינוי מגמה. מפלגות הלוויין מתחילות להתחזק - כחלון ולפיד צומחים, בנט שוב מתחזק. המחנה הציוני והליכוד יורדות ל-24 מנדטים בערך", מפרטת קריוף.
בדיקת מספר המתלבטים בקרב מצביעי הליכוד והמחנה הציוני מעלה נתונים דומים. כ-70% ממצביעי הליכוד בטוחים שיצביעו למפלגה, לעומת 68% ממצביעי המחנה הציוני. כל היתר נוטים להצביע למפלגות הגדולות, אבל לא מתחייבים שיעשו זאת. והנה עוד נתון מפתח: זליגה מסיבית של מצביעי ליכוד לעבר הבית היהודי ושל מצביעי המחנה הציוני לעבר יש עתיד, תייצר דינמיקה שונה לחלוטין בעת הרכבת הקואליציה לעומת זו של שתי מפלגות גדולות, כפי שחוזים הסקרים כיום.
ואכן, הדברים שקריוף מספרת באים היטב לידי ביטוי בקמפיינים של המפלגות בשבועות האחרונים. כך, למשל, הפסיקו בליכוד לתקוף את יאיר לפיד, מתוך תקווה שהתחזקותו תיקח קולות מהרצוג ולבני, באופן שיחסל את סיכוייהם להרכיב ממשלה. במחנה הציוני, מנגד, מרכזים המון תשומת לב סביב בנט, בתקווה שהעימות עמו יחזיר את הבית היהודי למרכז השיח, על חשבון נתניהו. לדוגמה, "הקמפיין הגנוז" ששוחרר לתקשורת והציג את חגי עמיר מצביע לבנט, וכן הסרטון שבו נטען כי "נתניהו ידע על המנהרות ולא עשה כלום". זאת, מתוך הבנה ברורה כי הקרדיט הציבורי סביב פעילות המנהרות הוא ליו"ר הבית היהודי.
כחלון בונה על המאוכזבים
בגוש המרכז יש מאבק מעניין בין כחלון ללפיד על 20 מנדטים. בשבועות האחרונים נראה כי כחלון ממקד את כל מאמציו נגד יו"ר יש עתיד, וכמעט כל הודעה לתקשורת מטעם "כולנו" מכוונת לכישלונות מפלגתו של לפיד. "בבחירות הקודמות לפיד רץ לבד בגוש המרכז, ולא הייתה לו מפלגה מתחרה", מנתחת קריוף. "כיום שניהם מתחרים, אבל יש ביניהם הבדל: אם לפיד מייצג את הממוצע ומעלה, אנשי אזור המרכז והשרון, הרי שהפרופיל של מצביעי כחלון יותר דומה יותר לזה של מצביעי ימין. אצל כחלון מתרכזים יותר מאוכזבי ליכוד ומאוכזבי לפיד. לכן אי אפשר לדעת אם הוא יהיה הפתעה כפי שלפיד היה, כי ללפיד לא היה מתחרה. ייתכן שהם יחלקו את מספר המנדטים שהיה ללפיד".
כחלון, אגב, מודע לכך שכמו לפיד גם הוא מסוגל להביא קולות גם ממפלגת השלטון, ולכן יצא בימים האחרונים בקמפיין המשני: "אוהבים את הליכוד, מצביעים כחלון". שר התקשורת לשעבר יכול להיות מרוצה מנתון נוסף שחושפת קריוף, והוא שלפני חודש, מחצית מתומכיו אמרו כי הם בטוחים שיצביעו לו, וכיום המספר הזה טיפס ל-60%. במלים אחרות, כחלון הולך ובונה לעצמו בסיס תומכים מוצק.
נתון מעניין נוסף נוגע למגזר הערבי, שנאבק להוציא עוד מצביעים מהבית בתקווה להגיע ליעד שהציבו ברשימה המשותפת - 15 מנדטים. אלא שלדברי קריוף, מהסקרים שהיא עורכת עולה כי גיבוש הרשימה המשותפת לא גורם בהכרח ליותר תומכים של המפלגה להצהיר שילכו להצביע.
לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il
לפניות לכתב אמיר תיבון: amir.tibon@walla.co.il