נכון, צריך להחליף את "התקווה"

האמירה של מנהיגה הרוחני של ש"ס נגד ההמנון הלאומי תפסה את תמר סוקניק בעמדה לא מוכרת: הסכמה עם איש דת יהודי. כי כשחושבים על האוכלוסיות ש"התקווה" מדיר, נשארים עם השאלה את מי הוא עדיין מרגש

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

"התקווה הוא שיר מטומטם" - כך הכריז אתמול מנהיגה הרוחני של ש"ס, שלום כהן בכנס בנתיבות. האמירה המקוממת עוררה אצלי, כנראה לראשונה, הזדהות עם איש דת יהודי. כמו בפעמון גאוס, ככל שמתקרבים לקצה השמאלי של המפה הפוליטית – צונחת רמת ההזדהות עם ההמנון, וכך גם בצד הימני. במקרה של ערביי ישראל – מיותר לציין שההמנון הוא שיר מקניט שלא "מעורר רגשות לאומיים", כפי ששואלים תמיד הסקרים לקראת יום העצמאות. אז למי בעצם ההמנון כן מדבר? לזרם המרכזי, שקשה לכמתו באחוזים. אבל אם שמאלן, סליחה על הביטוי, מצביע מרצ/עבודה, מוצא עצמו מזדהה עם חכם שלום כהן, אולי יש מקום לבחינה נוספת של אותו נכס צאן ברזל. ייתכן שהתיישן.

וכששיר גזעני (גזענות = עמדה המפלה בין בני אדם, בין השאר, על רקע השתייכותם האתנית או הדתית) הוא ההמנון של מדינת ישראל, קשה להתפלא שאף שמאלני לא מתקומם כשמפלגת השמאל הגדולה בישראל קוראת לעצמה "המחנה הציוני". ואחרי זה, כמו גם לאחר התמיכה בפסילה של חנין זועבי, הם עוד מתפלאים כשערביי ישראל לא רוצים לבחור בהם.

אריה דרעי והרב שלום כהן בשיעור בישיבת בין הזמנים באשדוד. 27 באפריל 2014 (מערכת וואלה! NEWS , יעקב כהן)
אולי הגיע הזמן לבחון את נכס צאן הברזל הזה. שלום כהן מול אריה דרעי (צילום: יעקב כהן)

למה שלא נבחר כהמנון שיר שכולנו יכולים להתחבר אליו? לא רק ציונים שנפשם עורגת להתקבל בחיבוק חם במדינת היהודים, השייכת להם מעצם היותם. למשל "ילד של אבא" של מוקי. מדבר לכולם. יהודים וערבים. או "דרך השלום". לפחות הוא עוסק בנושאים שמדברים לכולנו, כמו עולם הדייטינג והטמפרטורות הגבוהות.

עכשיו ברצינות: "התקווה", איכותו השירית במקומה מונחת, הוא המנון מדיר ואיננו הולם את העולם הרב תרבותי של היום. עבור ערבי, אין הבדל בין "נפש יהודי הומיה" ו"עין לציון צופיה" ל"מוחמד מת" במגרש הכדורגל. כל פעם מפתיע מחדש לראות את מידת ההלם הלאומי כשכדורגלן ערבי מסרב לזמר בקול גדול את השיר שמאשרר את העובדה שהוא כבר יודע היטב – שמקומו לא כאן. שהוא אזרח סוג ב'. שהיו שמחים מאוד אם היה לוקח את רגליו למקום אחר ומפנה מקום לעוד יהודי בעל נפש הומיה.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד