לא מספיק להבטחת בחירות

כשכולם מדברים על ההוצאות של שרה נתניהו, על הג'וינט של ינון מגל או אם ביבי באמת ינאם בקונגרס, נשכחים הנושאים החשובים באמת. מצב שירותי הבריאות בפריפריה כנראה יוזנח שוב

זו החגיגה של הדמוקרטיה? במקרה הטוב בושה לדמוקרטיה. מערכת הבחירות הזו היא רכבת ארוכה של שטויות, שהמערכת הפוליטית בוחשת בה. אלה פוליטיקאים שפוחדים לדבר על הנושאים החברתיים. מנותקים שלא מבינים שהדיור הציבורי חשוב יותר מהדיור של שרה וביבי. בזמן שנותר עד הבחירות, התקשורת צריכה להיות המבוגר האחראי ולשים על סדר היום את הנושאים שחשובים לבוחרים.

שימו לב במה עוסקת מערכת הבחירות עד כה: המינוי והפרישה של אלי אוחנה, ינון מגל והג'וינט, ועוד סלבס שמביאים כותרות ורכילויות; כמה כסף לקחה שרה? והאם הדלתות באמת חורקות? מי ציוני? שזו הגדרה כל כך כללית ורחבה, שהדיון ממילא עקר; מה השמות של המפלגות? האם הבית היהודי הוא באמת יהודי; האם ביבי ינאם בקונגרס ומה חושבים מעבר לים?

יותר מכל אלה, הבוחר הממוצע מתעניין במחיר העגבנייה. כי זו הכלכלה, טמבל. אבל יש יותר מדי פוליטיקאים שמעדיפים שנתעסק בשטויות, ונשכח מכל התספורות לטייקונים. נשכח שלהיות צעיר בישראל משמעו סיכוי נמוך לקנות דירה. שלהיות קשיש בישראל משמעו סיכוי גבוה לחיות בעוני. נשכח שהידרדרנו לתחתית ה-OECD בכל מדד אפשרי, לצד מקסיקו וטורקיה. ובעיקר נשכח מי אחראי לכל אלה.

בריאות ופריפריה: במקרה הזה, מינוס ומינוס לא שווה פלוס. תחום הבריאות – אחד התחומים המוזנחים בישראל. על הפריפריה אין צורך להרחיב. חברו פריפריה ובריאות ביחד ותמצאו הזנחה פושעת. תשתדלו לא להיות חולים בצפון, לא לעבור תאונות ולהזדקק לשיקום, או לחפש מענה לגילוי מוקדם של מחלות. כי חסר מענה, חסרים רופאים מומחים, וחסר ציוד. איפה הנושא הזה במערכת הבחירות הזו?

חדר מיון תל השומר (ראובן קסטרו)
עדיף לא להיפצע בצפון (צילום: ראובן קסטרו)

זכיתי להיות אחד ממקימי הפורום האזרחי לקידום הבריאות בגליל, יחד עם עוד עשרות תושבי האזור. רבים מהם אנשי מקצוע מתחום הרפואה, שחברו לארגונים שתיל, אגודת הגליל, האגודה לזכויות האזרח והג'וינט. הופתענו מכמות האנשים המתעניינים בנושא מצד אחד, אבל את ההזנחה מצד הממשלה מצד שני.

פגשתי אנשים שנוסעים שלוש שעות הלוך וחזור, שלוש פעמים בשבוע רק לצורך טיפול קצר, ואחרים שפשוט מוותרים ומזניחים את בריאותם. מצאתי נתונים כמו 2.2 רופאים ל-1,000 נפש בצפון, לעומת 4.7 רופאים במרכז, שגם זה נמוך משמעותית משיעורם במדינות ה-OECD. נוכחתי לדעת שקופות החולים מקבלות מהמדינה פיצוי של 160 מיליון שקלים בשנה בגלל פעילותן בפריפריה, אבל הן לא בהכרח משקיעות אותו שם. הבנתי שגם שיטת המצ'ינג דופקת את הפריפריה. זו שיטה של משרד הבריאות לתת משאבים לבית חולים רק בתנאי שהוא נותן גם משאבים משלו. אבל בתי החולים בצפון מתקשים לגייס כסף בסיסי ולא מקבלים את השלמת התקציב. המשאבים נשארים רק בין חדרה לגדרה.

פוליטיקאים מעטים מאוד עוסקים בנושא שמשמעותו חיים ומוות בשגרת חיינו, פציעות ונכויות קשות. רוב הפוליטיקאים כנראה עסוקים עם איראן. בינתיים הזקנה במסדרון מתה מזמן, והנכדים שלה עזבו לתל אביב.

אנחנו יודעים שמילים שנאמרות לפני הבחירות נרשמות על הקרח. אבל אפילו הבטחות בחירות אני לא מוצא. אפילו מילה על צמצום הפערים הקשים בבריאות. טוב עשו ראשי ערים מרכזיות בצפון כשהתאחדו ופנו לכלל המפלגות בתביעה – הגישו במצע תכנית לחיזוק שירותי הבריאות בצפון. גם אני כמותם מצפה לשמוע האם יתמכו בהמלצות ועדת גרמן, איך יצמצמו את פערי הבריאות, איך ימשכו כוח אדם איכותי לצפון ומאיפה יגיעו המשאבים. אני מצפה מאלה שמבקשים להיות מנהיגי המדינה, שיחזירו את הנושאים החשובים למערכת הבחירות הזו.

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד