סקר וואלה חדשות: הרצוג מוביל, אך יתקשה לגבש קואליציה

4 ימים לפני הבחירות, המחנה הציוני מתחזק ומגיע ל-25 מנדטים בעוד הליכוד יורד במנדט אחד ביחס לשבוע שעבר ועומד על 23 מנדטים - כך עולה מסקר וואלה ו-TNS טלסקר. נתניהו עדיין נתפס כמתאים ביותר לכהן כראש ממשלה - אך 51% לא רוצים שימשיך בתפקידו

אילו הבחירות לכנסת היו מתקיימות כיום, לאיזו מפלגה היית מצביע?

ארבעה ימים לפני פתיחת הקלפיות, המחנה הציוני מוביל על הליכוד בשני מנדטים. סקר TNS טלסקר, שנערך עבור וואלה חדשות, מראה כי אילו הבחירות היו נערכות היום, היה מקבל המחנה הציוני 25 מנדטים ואילו מפלגת השלטןן 23 בלבד. זאת, בהשוואה לסקר מהשבוע שעבר שהראה על שוויון של 24 מנדטים בין שתי המפלגות. הסקר, שנערך בימים רביעי וחמישי, הוא המקיף ביותר שערכנו במערכת הבחירות הנוכחית, וכלל אלף נשאלים המהווים מדגם מייצג של האוכלוסייה הבוגרת בישראל. טעות הדגימה המרבית היא 3.1%.

התמונה המשתקפת מהסקר הזה היא של חוסר הכרעה ברורה: להרצוג יש יותר מנדטים, אבל לנתניהו יהיו ככל הנראה יותר ממליצים. על פי הסקר, צפויים 44 חברי הליכוד, הבית היהודי, ש"ס ויחד- ללא ברוך מרזל, שככל הנראה לא ימליץ על איש מהמועמדים, לתמוך במועמדותו של ראש הממשלה המכהן. להרצוג, מנגד, צפויה לפי סקר זה תמיכתם של 41 חברי המחנה הציוני, מרצ ויש עתיד. לאור העובדה שלא ברור אם יהדות התורה תתמוך בנתניהו, ומנגד אם הרשימה המשותפת תמליץ על הרצוג, וכאשר משה כחלון ואביגדור ליברמן לא מוכנים להמליץ בשלב זה על איש מהמועמדים, לנשיא ריבלין מחכה כאב ראש לא פשוט.

יצחק הרצוג בנימין נתניהו
פער של שני מנדטים. הרצוג ונתניהו

מערכת בחירות שהתנהלה באדישות ציבורית יחסית מגיעה לסיום דרמטי ומותח כאשר המשחק פתוח. לאחר שבסקרים הקודמים נראה היה כי נתניהו משייט לעבר הניצחון, כעת, עם התחזקות המחנה הציוני והיחלשות הליכוד, כלל לא בטוח שמלאכת ההרכבה תוטל עליו. אבל במידה וריבלין יחליט שסיכויו לכונן ממשלה גבוהים יותר, הוא צפוי לעמוד במשימה ללא קושי מיוחד.

לנתניהו יש יכולת לייצר קואליציה צרה, שתהיה מורכבת מהליכוד, הבית היהודי, כולנו, ש"ס, יהדות התורה, יחד וישראל ביתנו. אלא שקואליציה כזו תמנה 66 חברי כנסת, ולמעט יחד, שזוכה בסקר לארבעה מנדטים, כל סיעה אחרת שתפרוש תוריד את מספר התומכים בה מתחת ל-61. מנגד, להרצוג, על פי סקר זה, אין יכולת להרכיב קואליציה יציבה - אלא אם כן ש"ס ויהדות התורה יישבו יחד עם לפיד, וליברמן יישב יחד עם זהבה גלאון, תסריט שסיכוייו נראים כעת נמוכים מאוד.

"נתניהו איבד את השליטה על סדר היום"

במחנה הציוני מקווים לסיים את הבחירות עם פער של ארבעה מנדטים ויותר, מה שיבטיח שגם אם טור הממליצים של נתניהו יהיה גדול יותר, לריבלין תהיה החובה להתחשב גם ברצון העם בבואו להחליט על מי להטיל את הרכבת הממשלה. מהרגע שהנשיא ייתן את המנדט להרצוג, טוענים בכירים במטה המפלגה, הוא לא ישמוט את ההזדמנות לכונן קואליציה. המסר שיפמפמו שם בימים שנשארו הוא "עוד לא ניצחנו". זה מסר שמבקש, מחד, לשדר אופטימיות, ולא לשדר שאננות, מאידך. המתקפה תתמקד במאגר הקולות של לפיד, מתוך הנחה שעוד שני מנדטים מהמרכז הם מה שיעשו את ההבדל בין ממשלה בראשות נתניהו לממשלה בראשות הרצוג.

בליכוד, לעומת זאת, נשבו ביומיים האחרונים רוחות של פסימיות זהירה באשר ליכולת להפוך את המגמה בזמן שנותר. הסקרים שפורסמו ביומיים האחרונים בערוצים 2 ו-1, בעיתון הארץ, בגלי צה"ל ובגלובס, הראו כולם על פערים של שלושה עד ארבעה מנדטים לטובת המחנה הציוני, ובמפלגה חוששים שמגמה זו תלך ותתגבר. בכירים במפלגה הצביעו אמש על דוחות מבקר המדינה בכלל ועל הסרטון של מושיק גלאמין בבית ראש הממשלה בפרט, כנקודת המפנה. "זה היה רגע משנה מומנטום", אמרו שם. "עד אז נתניהו הכתיב סדר יום מדיני וביטחוני. מאז, הוא למעשה איבד את השליטה על סדר היום". כעת, הם מקווים שסבב הראיונות שהעניק נתניהו לכלי התקשורת, בשילוב חזרה על המסר לפיו שלטון הליכוד בסכנה, יצליח להחזיר קולות שעברו לכחלון ובנט, וייצור התלכדות סביב המפלגה.

מי לדעתך מתאים יותר לכהן כראש ממשלה?

חוסר הבהירות במערכת הפוליטית ערב בחירות 2015 משתקף היטב גם בשתי שאלות שבחרנו למקד בתפקיד ראש הממשלה. בשאלה הראשונה, "מי מתאים יותר לעמוד בראשות הממשלה?", זוכה נתניהו לציונים גבוהים בהרבה מזה של הרצוג: 48% מול 28%. אך כאשר שאלנו את הנסקרים "האם אתה מעוניין שבנימין נתניהו ימשיך לכהן כראש ממשלה?", השיבו 51.2% מכלל הנשאלים כי הם אינם מעוניינים במידה כזו או אחרת שנתניהו ימשיך בתפקידו. 16.2% ענו כי הם לא כל כך מעוניינים בהמשך כהונתו של ראש הממשלה, ו-35% כי הם כלל אינם מעוניינים בכך. רק 40.5% אמרו כי הם מעוניינים במידה כזו או אחרת שהוא ימשיך בתפקידו. כמו כן, 26.5% אמרו שהם מאוד מעוניינים, ו-14% אמרו כי הם די מעוניינים בכך. כלומר, הציבור לא רוצה את נתניהו קדנציה נוספת, אך גם לא מזהה אלטרנטיבה. או במילים אחרות, היתרון של המחנה הציוני על פני הליכוד הוא בגלל חוסר שביעות הרצון מנתניהו, לא בזכות שביעות הרצון מהרצוג.

האם אתה מעוניין שנתניהו ימשיך לכהן כרה"מ?

נקודה נוספת שצריכה להדאיג מאוד את אנשי הליכוד היא נכונות תומכי המפלגה לצאת ולהצביע. כאשר שאלנו את הנסקרים אם הם חושבים שייצאו להצביע, השיבו 81.7% כי הם בטוחים שייצאו להצביע. אבל כאשר עורכים פילוח בין המפלגות, מגלים נתון חשוב מאוד, שיכול להשפיע באופן דרמטי על הבחירות: בעוד שמצביעי המחנה הציוני ממוקמים במקום הראשון במידת הביטחון ביציאה להצביע, עם שיעור גבוה מאוד של 96.6% ממצביעי המפלגה, רק 82% מתומכי הליכוד השיבו כי הם בטוחים בכך שילכו לקלפי. הליכוד ממוקם רק במקום החמישי במידת המחויבות לצאת להצביע, ומקדימים אותו, מלבד המחנה הציוני, גם יש עתיד (89.3%), הבית היהודי (87.4%), והרשימה המשותפת (84.4%). לעובדה שמצביעי מפלגת השלטון לא מרגישים מחויבים לצאת ולהצביע, אפשר שיהיו השלכות משמעותיות על תוצאות האמת.

גם לכמות המתלבטים עשויה להיות השפעה גדולה על התוצאות. מנתוני הסקר המקיף שערכנו, עולה כי 16% מהנשאלים טרם החליטו למי יצביעו. נתון זה גבוה יותר מהנתונים שהתקבלו בשאלה מקבילה מהחודש שעבר, אז רק 14% לא ידעו למי יצביעו. למעשה, ההכרעה בין שני הגושים תיפול סביב שני הנתונים האלה: אחוזי ההצבעה, והתפלגות המתלבטים. לפי הנתונים, מגמות ההתלבטות העיקריות הן של מצביעי ליכוד השוקלים להצביע לבית היהודי, לכולנו או ליש עתיד, ומנגד, מצביעי המחנה הציוני ששוקלים להצביע ליש עתיד או כולנו.

איזו ממשלה אתה מעדיף שתקום אחרי הבחירות?

בכל הנוגע להרכב הקואליציה המועדף על הציבור, הרי שכאן יש יתרון ברור לימין: 36.4% מהנשאלים השיבו כי הם מעדיפים קואליציית ימין שתתבסס על הליכוד, הבית היהודי ומפלגות נוספות. רק 26.5% ענו כי היו רוצים לראות קואליציית מרכז-שמאל בהשתתפות המחנה הציוני, מרצ ומפלגות נוספות. בימים האחרונים הודפים גם נתניהו וגם הרצוג שאלות הנוגעות לממשלת אחדות, ואכן נראה שגם הציבור אינו מתלהב, בלשון המעטה, מהאפשרות הזו. 18.8% אחוז בלבד מהנשאלים השיבו כי הרכב הקואליציה המועדף עליהם הוא ממשלת אחדות שתתבסס על הליכוד והמחנה הציוני.

שאלה נוספת שנשאלה בסקר קודם שערכנו, ואשר הושמטה בתום לב מהידיעה בשבוע שעבר, עוסקת במידת ההתאמה לתפקיד שר הביטחון. למקום הראשון הגיע שר הביטחון יעלון, עם 25.1% תמיכה. למקום השני והמפתיע הגיע שר החוץ, אביגדור ליברמן, שזוכה על פי הסקר ל-13.5% תמיכה. יואב גלנט מכולנו היה שלישי עם 11.3%, ומיד אחריהם בפערים קטנים מאוד הגיעו עמוס ידלין מהמחנה הציוני (10.9%) ונפתלי בנט (10.8%). ראש השב"כ לשעבר, יעקב פרי מיש עתיד, הגיע למקום האחרון עם 4.6% תמיכה.

לפניות לכתב עמרי נחמיאס: omri_n@walla.net.il