אפקט הפרפר: האירועים שהפכו תוצאות בחירות על קו הסיום

הפצצת הכור בעיראק, מבצע "ענבי זעם", נאום הצ'חצ'חים וכרזת "נתניהו טוב ליהודים". אלה האירועים שחוללו שינויים לא צפויים והכתירו מנצחים מפתיעים בבחירות

חדשות מתפרצות לפני כולם הורידו עכשיו הורידו עכשיו להורדת האפליקציה מ-Google Play להורדת אפליקציה מ-AppStore

בערב יום ראשון ה-30 באוקטובר 1988, פחות מ-48 שעות לפני הבחירות לכנסת ה-12, נסע אוטובוס קו 961 של אגד מטבריה לירושלים. כשהוא הגיע לפאתי יריחו הגיחו שלושה מחבלים והשליכו עליו בקבוקי תבערה. האוטובוס התלקח במהרה, ורחל וייס בת ה-26 שניסתה לחלץ את שלושת ילדיה הקטנים, אפרים, נתנאל ורפאל, נשרפה איתם למוות. אחד מנוסעי האוטובוס, דוד דלרוזה, חייל נח"ל בן 19 מירושלים עשה באותו יום את דרכו לירושלים כדי לעבור ניתוח קל לצורך העלאת הפרופיל. כשניסה להציל את וייס וילדיה הוא נכווה קשה בידיו ובפניו. גם ריאותיו ולבו נפגעו קשה. כעבור כמה שבועות הוא מת מפצעיו בבית חולים בלונדון, שם היה אמור היה לעבור ניתוח להשתלת איברים.

בחירות 2015 || כל העדכונים החמים בוואלה חדשות:
נתניהו לוואלה: "ציפי ובוז'י? מה הם היו? שרי רווחה, בריאות - לא עשו כלום"
לבני לוואלה: "ביבי הסכים לוויתורים, אבל הוא מפחד מבנט והקיצונים"
אחרי ככלות הקול והתמונה: מערכת הבחירות של משה כחלון

דודו טופז בטקס פרסי אופיר (בוצ'צ'ו)
נאום הצ'חצ'חים עורר מהומה. דודו טופז (צילום: בוצ'צ'ו)

הפיגוע הקשה בימיה של האינתיפאדה הראשונה הכה את ישראל בהלם. כעבור יממה וחצי, ב-1 בנובמבר, הלכו המצביעים לקלפיות להצביע. הבחירות הגיעו בתום ארבע שנים של ממשלת אחדות בראשותו של שמעון פרס, שהתחלף אחרי שנתיים עם יצחק שמיר. יצחק רבין כיהן כשר הביטחון בשתי הממשלות. יום לאחר הפיגוע נעצרו המחבלים ורבין קרא לפרקליטות הצבאית לשקול לבקש להטיל עליהם עונש מוות. אבל נראה שזה לא עזר לו ולפרס לאחר שקמפיין הבחירות של הליכוד ייחס למערך מדיניות תבוסתנית והזהיר מפני ויתורים והתגברות הפיגועים. "אם חס וחלילה פרס יהיה בשלטון, יחגגו בשטחים", נאמר בתשדירי הליכוד שקדמו לפיגוע.

הבחירות היו צמודות ובסיומן ניצח הליכוד בראשות שמיר את המערך בראשות פרס, על חודו של מנדט: 40-39. בכך ירד המערך בחמישה מנדטים מבחירות 1984. רבים ייחסו את הפסד המערך לפיגוע הקשה. הליכוד, לעומת זאת, איבד רק מנדט אחד. מפלגות הימין, בהן "צומת" של רפאל איתן, "מולדת" של רחבעם זאבי, ו"התחיה" בראשות יובל נאמן, גרפו יחד 7 מנדטים.

כפר כנא הפצצה מלחמה לבנון חיזבאלה (אל גזירה) (מערכת וואלה!)
ההפצצה בכפר כנא (צילום מסך)

הפיגוע ביריחו הוא אחת הדוגמאות הבולטות לאירוע משמעותי שהביא לתזוזת בוחרים ביום הבחירות, גם בשל ההופעה שלו בשיאה של מערכת בחירות שהתמקדה באינתיפאדה ובהשלכותיה, גם בשל הטרגדיה הקשה וגם בשל הסמיכות הרבה ליום הבחירות. אולם ההיסטוריה של הבחירות בישראל רצופה פיגועים ואירועים ביטחוניים נוספים, שבדיעבד יוחסה להם השפעה על תוצאות הבחירות. ב-24 במאי 1992, שלוש וחצי שנים אחרי האסון ביריחו וחודש לפני הבחירות לכנסת ה-13, נרצחה בדקירות סכין בבת-ים הלנה ראפ, נערה בת 15. הרוצח היה פלסטיני מעזה.

רצח הנערה הגיע לאחר שורה של פיגועי דקירה שהגבירו את תחושת חוסר הביטחון של תושבי ישראל. בעקבות הפיגוע פרצו בבת ים הפגנות סוערות והוא הפך לאירוע ששב ועלה במהלך קמפיין הבחירות, שבסיומן זכתה מפלגת העבודה בראשות יצחק רבין הביטחוניסט ב-44 מנדטים. הליכוד עם שמיר צנח ל-32 מנדטים.

יצחק שמיר ,יוני 2012 (לשכת העיתונות הממשלתית)
צנח ב-1992 ל-32 מנדטים. יצחק שמיר (צילום: לע"מ)

גם הבחירות לכנסת ה-14 ב-1996 התקיימו בצלם של אירועים ביטחוניים קשים. שמעון פרס נכנס למערכת הבחירות כמועמד לראשות הממשלה מטעם מפלגת העבודה, כשהוא מוביל בפער ניכר על בנימין נתניהו, מועמד הליכוד. פרס כיהן אז ראש ממשלה, לאחר שמונה לתפקיד עקב רצח רבין בנובמבר 1995. שלושה חודשים לאחר מכן, בפברואר 1996, החליט פרס ללכת לבחירות, חצי שנה לפני המועד.

חודש לפני כן חיסלה ישראל את רב המחבלים, "המהנדס" יחיא עייש ובישראל פרץ גל פיגועים קשה. עשרות אזרחים ישראלים נרצחו בפיגועים בירושלים, תל אביב ואשקלון והסקרים הצביעו על סחף חזק לימין. במקביל, נערכה בשארם א-שייח שבחצי האי סיני ועידת פסגה בהשתתפות צמרת מנהיגי העולם, שהגיעו להביע תמיכה במאבק נגד הטרור. ביל קלינטון, בוריס ילצין, הלמוט קוהל, ג'ון מייג'ור, מלך מרוקו, המלך חוסיין ויאסר ערפאת. כולם היו אמורים להפיח רוח גבית בקמפיין של פרס, אך ללא הועיל.

חודש לאחר מכן יצאה ישראל למבצע "ענבי זעם" נגד ארגוני המחבלים בדרום לבנון. פגזים שירה כוח צה"ל פגעו בשגגה במבנה שבו חסו אזרחים לבנונים ו-102 בני אדם נהרגו. התקרית הקשה גרמה לרבים מהמצביעים הערבים להסיר תמיכתם מפרס.

חיילים במבצע ענבי זעם 1996 (AP)
חיילים במבצע "ענבי זעם" (צילום: אי-פי)

אירוע ביטחוני קשה אירע גם ערב המהפך של 1977. 20 שנה לפני אסון המסוקים, בליל ה-10 במאי, ערכה חטיבת הצנחנים תרגיל בבקעת הירדן. 44 לוחמי פלוגת מאי של גדוד 890 ועשרה אנשי צוות אויר המריאו במסוק יסעור. שלוש דקות אחרי ההמראה התנגש המסוק בגבעה, מצפון ליריחו, סמוך לקיבוץ ייט"ב. המסוק התרסק ועלה באש וכל הלוחמים שהיו עליו נספו. האסון, שנקרא אחר כך "אסון הנ"ד", אירע שבוע לפני הבחירות לכנסת ה-9, שנערכו ב-17 במאי. גם במקרה הזה מדינת ישראל הוכתה בהלם והעימות הטלוויזיוני בין פרס לראש הליכוד, מנחם בגין, נדחה ביומיים.

בבחירות הללו התרחש המהפך הפוליטי. אחרי 29 שנה בראשות המערך, הליכוד עלה לשלטון, ועד היום היא אוחזת בו, פרט לפרקי זמן קצרים שבהם הצליחה מפלגת העבודה לטעום שוב את טעם הניצחון. תבוסת המערך באותה שנה הייתה כה גדולה שקשה לייחס לאסון הכבד את הסיבה לניצחונו של בגין. מפלגתו גרפה 43 מנדטים, המערך איבד 19 מושבים בכנסת ונותר עם 32 מנדטים, וד"ש, הכוח העולה של אותן בחירות, הייתה למפלגה השלישית בגודלה עם 15 מנדטים.

תקריות ביטחוניות קשות אירעו פעמיים גם בעת בחירות פנימיות בליכוד: ב-28 בנובמבר 2002, ביום הפריימריז שבו התמודד אריאל שרון מול נתניהו, אירע פיגוע ירי בסניף הליכוד בבית שאן. שישה בני אדם נהרגו ו-60 נפצעו. בבוקר אותו יום היה פיגוע בבית מלון בקניה ובו נהרגו שלושה אזרחים ישראלים ועשרה נפצעו. אחרי הפיגוע בבית שאן ערך שרון מסיבת עיתונאים וקרא לחברי הליכוד "צאו להצביע". זמן קצר לאחר מכן הוא הביס את נתניהו.

ב-2 במאי 2004 נרצחו בפיגוע בציר כיסופים טלי חתואל וארבע בנותיה, הילה, הדר, רוני ומרב. באותו יום הצביעו מתפקדים של הליכוד במשאל על תכנית ההתנתקות שאותה הוביל שרון. בסוף אותו היום החליטו חברי הליכוד, ברוב של 60%, לדחות את תכניתו של שרון.

נשיא עיראק סדאם חוסיין. 1991 (AP)
הכור האטומי הושמד. סדאם חוסיין (צילום: אי-פי)

אך לא תמיד אירועים ביטחוניים נכפו על מפלגות השלטון, לעתים הן יזמו אותם. ב-7 ביוני 1981 יצאו מטוסי חיל האוויר בדרכם לאחת הפעולות ההרואיות שביצע החיל. שמונה טייסי F-16 הצליחו להשמיד את הכור האטומי שהקים סדאם חוסיין בעירק, במרחק 1,100 קילומטרים מישראל. למערכת הבחירות נכנס בגין במצב קשה מאד ומפלגתו פיגרה בסקרים אחרי המערך של שמעון פרס. תוצאות אותו מבצע ודאי סייעו לו לשפר את מצב הליכוד שניצח, גם הפעם, על חודו של מנדט (48-47). במערך היו שביקרו את עיתוי ההפצצה, אך כמובן שזה לא סייע להם.

20 שנה קודם לכן, ב-1961, היה פרס בצד השני. כסגן שר ביטחון צעיר ניצב פרס מחייך לצד ראש הממשלה, דוד בן-גוריון, בשעה שישראל שיגרה לראשונה טיל לחלל. שיגורה של "שביט 2", רקטה למחקר מטאורולוגי, עוררה בישראל התרגשות רבה והרימה את מורל העם. אלא שעיתוי השיגור, חודש לפני הבחירות לכנסת ה-5, עורר לא מעט ביקורת, ובסופו של דבר מפא"י איבדה חמישה מנדטים מכוחה, כשירדה מ-47 ל-42 מושבים בכנסת.

שמעון פרס, בן גוריון, מוניה מרידור וצבי צור צופים בשיגור שביט 2. 1960 (לשכת העיתונות הממשלתית)
מפא"י איבדה חמישה מנדטים מכוחה. בן גוריון ושמעון פרס צופים בשיגור "שביט 2" (צילום: לע"מ)

לא רק אירועים ביטחוניים הותירו חותמם על מערכות בחירות. ישנם מקרים שבהם אירוע מתוקשר או תרגיל בחירות של הרגע האחרון יוצר משקל משמעותי שמשפיע על בוחרים רבים. בבחירות 1996, למרות גל פיגועים ותקרית כפר כנא במבצע "ענבי זעם", ראש הממשלה המכהן פרס הצליח לשמור על פער קטן מנתניהו. יומיים לפני הבחירות יצאה תנועת חב"ד בקמפיין חסר תקדים בהיקפו: בלילה אחד התכסתה הארץ בשלטים "רק נתניהו. זה טוב ליהודים". לקמפיין, במימונו של המיליארדר האוסטרלי וחסיד חב"ד יוסף גוטניק, מייחסים סחף נוסף של הימים האחרונים שהכריע את הכף של הבחירות הצמודות ביותר שנערכו בישראל. במדגמי הטלוויזיה של ליל הבחירות פרס עדיין הוביל, אך ישראל התעוררה עם ראש ממשלה חדש: נתניהו גבר על פרס בפער של 29,457 קולות בלבד.

סטיקר: נתניהו טוב ליהודים מבחירות 1996 (יח"צ)
הכרזה שהופצה במערכת הבחירות ב-1996

אירוע מפורסם נוסף אירע בסמוך מאוד לבחירות 1981. היהז ה "נאום הצ'חצ'חים" שנשא דודו טופז והשימוש המבריק שעשה בו מנחם בגין. כמו השנה, גם לפני 34 שנים, כיכר רבין - או בשמה הקודם כיכר מלכי ישראל, שימשה כאתר שבו הפגינו שתי המפלגות הגדולות את כוחן. שלושה ימים לפני הבחירות ערך "המערך" עצרת בחירות גדולה. היו אלה הבחירות האלימות ביותר שנערכו בישראל והשסע העדתי הורחב בגסות על ידי המנהיגים. למראה קיבוצניק ממנרה שעל גבול לבנון, שהביע תמיכה במערך, תקף בגין את "הקיבוצניקים המיליונרים עם בריכות השחייה". הקיבוצניק היה ניצול שואה, מנרה היה קיבוץ שמעולם לא חי בעושר ורווחה, אבל זה כבר לא שינה. קריית שמונה והקיבוצים עמדו אלה מול אלה. פרס ספג מטחי עגבניות בעצרות בחירות ולתוך הקלחת הזו נכנס הבדרן דודו טופז שהנחה את עצרת המערך.

"תענוג לראות את הקהל הזה, ותענוג לראות שאין כאן צ'חצ'חים", קרא טופז להמון שמחא לו כפיים. "הצ'חצ'חים הם במצודת זאב. הם בקושי שין גימלים, אם הם בכלל הולכים לצבא. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות", קרא טופז וחייך.

מנחם בגין (AP)
השמן נשפך למדורה. מנחם בגין (צילום: אי-פי)

הנאום היה כשמן שנשפך למדורה. יום לאחר מכן, באותו מקום, ערך הליכוד את העצרת המסכמת שלו, יומיים לפני הבחירות. בגין שוב הלהיב בכושר הרטורי הייחודי לו. ראשית כינה את הדגלים האדומים שהונפו בעצרת השמאל "דגלי הקומנאציזם" שאותם הניפו "מי שהובאו הנה במשאיות של הקיבוצים". אחר כך פנה לטופז. "אמש, בכיכר הזאת עמד שחקן צעיר, מה שמו? דודו? דודו, טו-פז, דודו טופז, כאן הוא אמר (...) באוזני מאה אלף אנשי המערך: 'הצ'חצ'חים, הם במצודת זאב, הם בקושי שין גימלים. כאן נמצאים החיילים ומפקדי היחידות הקרביות'", שאג בגין ונענה בבוז אדיר שכוון לעבר המערך.

"עד הבוקר לא שמעתי את המלה צ'חצ'חים ולא ידעתי את פירושה. אבל כאשר אותו, מה שמו, דו-דו טו-פז, אמר את האיוולת (...) כל הקהל שעמד אמש פה, הריע", העלה בגין את קולו ועשרות אלפים שרקו בוז. "אומר לדודו טופז למי התכוון. בני עדות המזרח שלנו היו לוחמים גיבורים גם במחתרת (...) משה ברזאני היה ספרדי מעיראק. אשכנזי, עיראקי, יהודים, לוחמים, אחים", שאג.

כעבור יומיים נערכו הבחירות. בגין הצליח לשמור על השלטון על חודו של חצי אחוז מקולות המצביעים. פרס הפסיד בפעם השנייה, אך לא האחרונה.