(צפו בפרופ' קמיל פוקס באולפן וואלה, היום)
מערכת הבחירות האחרונה תיזכר ככל הנראה, בין השאר, גם כיום הכיפורים של הסוקרים לא פחות. כל הסקרים שנעשו לפני יום הבוחר הצביעו על קרב צמוד בין המחנה הציוני לליכוד, כשבשבועות האחרונים אף נרשם פער של שלושה מנדטים לפחות למפלגה בראשותו של יצחק הרצוג על פני זו של ראש הממשלה נתניהו. אולם, ברגע הקובע, עם פרסום תוצאות האמת, שבהם נרשם יתרון בולט דווקא לליכוד, נוכחו כולם לדעת שהתחזיות התנפצו לקרקע המציאות. בשיחה עם וואלה חדשות ניסו כמה מבכירי הסוקרים בישראל להסביר את הסיבות שהובילו לכישלונם וביקשו לא לשפוך את התינוק עם המים.
"עד שלא ימצאו שיטה אחרת לבדוק את דעת הקהל, אני אמשיך לעשות את הדבר הזה כי זו 'אופטימיזציה תחת מגבלות'", אמר הבוקר (רביעי) הסטטיסטיקאי פרופ' קמיל פוקס, שערך את הסקרים ואת המדגם עבור ערוץ 10. הוא הסביר כי מה שהיטה את הכף לבסוף היה הקמפיין התקשורתי הנרחב שניהל ראש הממשלה נתניהו בימים האחרונים למערכת הבחירות, שבהן לא ניתן לפרסם סקרים. "מה שקרה זה מה שנקרא אצלנו 'מאורעות מכוננים': אחד, קמפיין ה'געוואלד' של נתניהו והשני, שהוא אמר 'זה או אנחנו או השמאל', דבר שהפך את השמאל לאויב וסייע לו לבסוף".
צריך לקחת בחשבון שגם התעסקנו רבות עם אנשים שטרם החליטו", הוסיף. "זה לא ששאלנו אותם 'אם הבחירות היו היום מה הייתם מצביעים?', אלא שאלנו אותם 'מה תצביעו ב-17 במרץ'". עוד ציין, כי העובדה שבסקרים בשבועות שלפני הבחירות הוביל המחנה הציוני גרמו לאופוריה בקרב מצביעי המרכז-שמאל, דבר שגרם להם להיות אדישים ביום הבחירות עצמו. "אם נבדוק זאת מחקרית, נראה שהסקרים שלנו השפיעו מבחינת הפסיכולוגיה החברתית וההשפעה הייתה גדולה. ניתן להגיד שהסקרים הללו פגעו במחנה הציוני", אמר.
בחירות 2015 || כל הסיפורים החמים בוואלה חדשות:
ירושלים עם נתניהו, תל אביב עם הרצוג. ואיך הצביעו בשכונה שלך?
הפלסטינים תחילה: נתניהו ייאלץ לכבות במהרה את השריפות שהצית
שילמו את מחיר הגעוואלד: בנט וליברמן מלקקים את הפצעים
מנו גבע, שערך יחד עם ד"ר מינה צמח את מדגם הבחירות עבור ערוץ 2, ניסה להסביר את הפערים בין תוצאות האמת לתוצאות המדגם. "אני חושב שמה שקרה זה שהפעם לצערי שיתוף הפעולה של הציבור לא היה ממש טוב", אמר. "אחוזי הסירוב להשתתף בקלפיות המדגם הגיעו ל-30%, דבר שלא היה מעולם. במערכות בחירות הקודמות קיבלנו יותר מ-90% שיתוף פעולה". לדבריו, "בעיה שנייה קשורה לצערי בכך, היא שאנשים לא לקחו את הסקרים ברצינות. ללא ספק היו אנשים שהצביעו בצורה לא זהה בסקרים ובקלפי. המודל מנבא בצורה מצוינת את תוצאות האמת, אך אנו תלויים בשיתוף הפעולה של המצביעים".
גם גבע מבהיר שהעובדה שהפעם טעו הסוקרים בגדול בניבוי התוצאות הסופיות, אין משמעה שיש לסגור את מכוני הסקרים לאלתר. "אני דוחה את זה על הסף", הבהיר, וציין גם הוא, כמו פרופ' פוקס, שהסקרים לא רק שיקפו עמדות, כי אף יצרו מציאות הלכה למעשה.
"סקר מצלם תמונת מצב נכונה ליום שבו הוא בוצע", הסביר. "האפקט של הסקרים שהראו את הפער של סדר גודל של ארבעה מנדטים בין המחנה הציוני לליכוד גרם לדינאמיקה מטורפת במיוחד של נתניהו וקמפיין ה'געוואלד'. הגושים קיבלו פחות או יותר מה שניבאו להם, אך היה סחף עצום תוך-גושי ממפלגות ימין ושמאל קטנות לטובת המפלגות הגדולות. הראייה לכך היא שבמפלגות הקטנות והסקטוריאליות שלא קשורות ישירות לגושים הפוליטיים היה דיוק מדהים כי זו לא הייתה הצבעה אסטרטגית. הסקרים היו למעשה הטריגר לכל מה שקרה".
על אינטואיציה ודברים אחרים
אולם לא כל הסוקרים צריכים להתחיל לצום כדי לכפר על הכישלון. היו גם כאלה מהם שדווקא חזו את ניצחונו של הליכוד. פרופ' אבי דגני, שערך את הסקרים לפני הבחירות עבור ערוץ i24news, אמר: "היו לי סקרים שונים לאורך כל הדרך, אך אני לא ראיתי אפילו פעם אחת את המחנה הציוני עובר את הליכוד. דווקא ראיתי שהמחנה הציוני מפגר אחרי הליכוד. מראשית הדרך חזיתי 27-26 מנדטים לליכוד ו-3-2 מנדטים פחות למחנה הציוני. רק בשמונת הימים האחרונים התחלתי לראות את המהפך שכולם דיברו עליו".
עם זאת, ציין כי "ימים ספורים לפני הבחירות ראיתי שיש עוד שלושה מנדטים שמתלבטים לטובת הליכוד, וידעתי להצביע שכנראה אלו יחליטו בסופו של דבר להצביע לליכוד אך לא ידעתי לומר אם מנדטים צפים נוספים ילכו בעקבותיהם, כפי שבסופו של דבר קרה".
במה השיטה שלך שונה מזו של המכונים האחרים?
"אני לא יודע איך אחרים עובדים אלא מה אני עושה. חלק מהם השתמש באינטרנט ולי יש מערכות מידע שיורדות לרמת של כל בניין בישראל. חילקתי את המדינה ל-17 אזורי משנה ודאגתי לכך שכל אחד מהם ייוצג במשקל הנכון כל הזמן. את כל העבודה עשיתי בטלפון. אני טוען שסקרי אינטרנט לא יודעים להגיע לכל האוכלוסיות, כמו אוכלוסיות במצב סוציו-אקונומי נמוך יותר".
עד כמה יש משקל, אם בכלל, לאינטואיציה או ניסיון מקצועי או שבסופו של דבר מדובר משחק של מספרים?
"אני אף פעם לא מצרף את האינטואיציה שלי, רק הדברים שאני רואה באמת וזה גרם לי לראייה של דברים שאחרים לא ראו. אותי אינטואיציה לא משמשת, רק העובדות, ואם אני לא בטוח - אני בודק עוד פעם".
לפניות לכתב יאיר אלטמן: talk2yaira@walla.com