וואלה!
וואלה!
וואלה!
וואלה!

וואלה! האתר המוביל בישראל - עדכונים מסביב לשעון

עם הפנים לבג"ץ: המהלך הבא שעשוי לקבוע את גורל נתניהו

3.3.2019 / 8:58

כתב החשדות נגד ראש הממשלה מזמין עתירה לפסילת כשירותו להרכיב ממשלה, מהלך שיאלץ את מנדלבליט להחליף את כובעו ולחוות דעה על משקל החלטתו. אך לא בחזקת החפות של נתניהו בלבד יצטרך לדון בג"ץ - אלא במשמעות הרחבה בהרבה של יציבות השלטון

צילום: רוני כנפו, עריכה: ניב מעוז

במשחק השחמט המתנהל בין ראש הממשלה בנימין נתניהו לבין היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט יש תפקיד חשוב לשעון. נתניהו הקדים את הבחירות לכנסת כדי למנוע ממנדלבליט קבלת החלטה סופית על העמדתו לדין לפני בחירות, וחשוב לא פחות מכך, לפני הרכבת הממשלה הבאה - שני אירועים שונים. מנדלבליט ערך את כליו בהתאם וניסח את כתב החשדות, להלן כח"ש, כך שיהיה בחומרת אמירותיו פיצוי על לחץ הזמן שייצר נתניהו. שניהם - התובע והנחשד, המאשים והמואשם - עם הפנים לבג"ץ. המהלך הבא, שעשוי להנחית "מט" על נתניהו, יתחולל כשתונח עתירה לפסילת כשירותו להרכיב ממשלה, לנוכח כתב החשדות, בפני בג"ץ. היועמ"ש, אחד המשיבים, יחליף כובע, מהתובע הכללי לפרשן החוק והפסיקה, כדי לחוות דעה מוסמכת על משקל החלטתו; מעניין אם יצדד בעצמו או בנתניהו. ברגע חולף זה, וכמדומה לא לאורך ימים, נכון לומר - עותר, אתה חסר.

המועד הנכון לעתירה כזו הוא לפני הבחירות ולא לאחר פרסום תוצאות ההצבעה, הן כדי שהציבור ישקול את הצבעתו לפי מידע מעודכן - יש שהצבעתם, לכאן או לכאן, תלויה בשאלת עמידתו של נתניהו בראש הליכוד - והן כדי לחמוק מלחץ הזמן הנקוב בחוק למאמצים להרכבת ממשלה, בתום הבחירות. אמירה מוסמכת של בג"ץ תפוגג את הערפל החוקי; ובג"ץ, המגיב ואינו יוזם, יכול לפעול רק לנוכח פנייה אליו.

נתניהו ניסה לסכל את פרסום הכח"ש, בטענה שבפני הציבור תעמוד לפני הבחירות רק גרסת היועץ. גרסה ברוטו, שלתקוות נתניהו תדולל לשמע השגותיו, ואז - מאוחר מדי, פוליטית - תישאר ממנה רק גרסה נטו, צנומה ואולי אף אפסית. ייתכן שבכלל מנדלבליט יהיה חייב אז עודף לנתניהו.

בחירת 2019 - בחירות בוואלה! NEWS:
הקלפים מתערבבים מחדש: המאבק של נתניהו על חפותו מתחיל בקלפי
המחלוקות בדרך לשימוע של נתניהו: הצצה לדיונים בצמרת משרד המשפטים
כולנו בהתייחסות ראשונה להכרעת היועמ"ש: עד השימוע - נשב בממשלה

ראש הממשלה בנימין נתניהו בתגובה אחרי הודעה על כתב אישום נגדו, 28 בפברואר 2019. רויטרס
חששו המוצהר מפגיעה בתמיכת המצביעים אינו המניע העיקרי לתכסיסיו. נתניהו/רויטרס

מנדלבליט נהג בנתניהו בחסד. לא מפתיע שריכך את המלצות החוקרים להאשימו בשוחד שלוש פעמים ולא רק אחת. שוטרים, יתכבדו נא ויעסקו באיסוף ראיות, וישאירו לפרקליטים את המלאכה המקצועית העדינה של הערכתן משמעותן המשפטית. כמוהם כאחיות חדר ניתוח המגישות אזמל לרב-מנתחים, והוא הבוצע בבשר החי, כי אחרת מה מותר הפרקליטות מהמשטרה. משונה ויתורו של היועץ על סעיפי אישום נוספים, כגון 415, קבלת דבר במרמה - אפילו תתקבל הגרסה הממעיטה, שנתניהו לא לקח שוחד מארנון מוזס, אלא התחזה לקושר עסקה איתו רק כדי להטות לטובתו את הסיקור בעיתונוני בתקופה הגורלית של מערכת בחירות, בלי שהתכוון לגמול לו טובה תחת טובה, הרי זו מרמה כלפי מוזס, להבדיל מהמרמה כלפי המדינה בסעיפים אחרים.

מילא שמנדלבליט, בנדיבותו, יימנע גם מניצול השימוע להכללת סעיף זה בכתב האישום; למראה תעמולת נתניהו עוד עלול קהל היעד התמים לחשוב שבסוף ההליך יכולה התמונה להתהפך. משפט שמשמעו "לא נהגת ביושר" יאבד את ה"לא" ויהיה לתעודת יושר. מ"משוחד" יישאר "חד" ומ"רמאי" - "רם".

אך דווקא מפני שטענה זו הושמעה בהקשר הציבורי ולא המשפטי, הדרך פתוחה עתה בפני נתניהו הדרך להגיב אחת לאחת על כל הנקודות המפורטות ב-80 עמודיהם המצטברים של שני המסמכים שפירסם מנדלבליט. 57 עמודי כח"ש, המנוסחים בפנייה ישירה אל הנאשם בכוח, ו-23 עמודי החלטת היועץ בעניינם של נתניהו והחשודים הנוספים בשלושת התיקים. בגרסת הנגד המנומקת, להבדיל מהבלים דוגמת "מגדל הקלפים יקרוס", יוכל נתניהו להכחיש את הכח"ש, לנסות לסתור כל סעיף וסעיף מהמאות שבמסמכי היועץ: לא נכון, לא עשיתי, לא אמרתי, לא פעלתי, ולחילופין אמנם עשיתי ואמרתי ופעלתי, אבל לא פשעתי, כי לא היתה בכך עבירה כלשהי. סוג כזה של תשובון לשאלון מקובל בתביעות אזרחיות, כגון תביעות דיבה או תביעת מני נפתלי נגד המדינה ונתניהו. האמירות אינן בהכרח אמת צרופה, אך קביעת אמינותן משתהית עד לגמר ההליך. בינתיים מונחת בפני הציבור גרסת הנתבע, או הפעם זו של החשוד המשתוקק לחזור לראשות הממשלה, הפוקעת בבחירות.

חששו המוצהר של נתניהו מפני כרסום בתמיכת המצביעים בו, בעקבות פרסום חד-צדדי, כביכול, של החלטת מנדלבליט, אינו המניע העיקרי לתכסיסיו, ועד כה, לפי סקרי דעת הקהל, גם לא התממש. כפי שתואר כאן בעבר, הזירה החשובה לו, שם יוכרע עתידו, היא המשפטית.

sheen-shitof

עוד בוואלה!

לראשונה טיפלו בסיבה בגללה חליתי בפיברומיאלגיה ולא בסימפטום

בשיתוף מרכז איריס גייר לטיפול דרך אבחון בגלגל העין
אביחי מנדלבליט בוועידת ישראל לעסקים של גלובס, 20.12.18. תמר מצפי, גלובס, אתר רשמי
נהג בנתניהו בחסד. מנדלבליט/אתר רשמי, תמר מצפי, גלובס
קרבתם המשוערת של החשדות לאישומים בפועל תפעל לרעת כשירותו, ולטובת פסילתו, של נתניהו

התעמקות מנדלבליט בפרטי הפרטים של תהליך העבודה בארבע קומות המערכת - משטרה (יחידות חקירה וראשי אח"ם) ורשות ניירות הערך, פרקליטויות מחוז, פרקליט המדינה והיועץ עצמו - מחסנת אותו, לעת דיון בבג"ץ, מטענות בדבר שרירותיות או שטחיות. לאחר סריקה כה יסודית, שתי וערב, ושמיעת עמדות שונות, שייחסו לראיות משקל זה או אחר, קלוש הסיכוי שעניין מהותי, שבכוחו למוטט את המבנה כולו, יצוץ לפתע בשימוע. אף שזה אינו מבטיח מראש זהות מוחלטת בין החשדות לאישומים, קרבתם המשוערת תפעל לרעת כשירותו - או לטובת פסילתו - של נתניהו.

במסגרת בניין הכוח לקראת המערכה התחזק מנדלבליט באותן שעות של יום חמישי, בעוד כל העיניים נשואות למוצא פיו. בג"ץ בחר בעיתוי זה לשוב ולאשרר את אמונו ביועמ"ש, אישית ומוסדית. הנושא, שנבלע בהמולת כתב החשדות, היה תיק 3000, כלי השיט. בג"ץ דחה עתירות שביקשו להורות ליועמ"ש, לפרקליט המדינה ולראש אגף החקירות והמודיעין במשטרה לקיים השלמות חקירה ולהתייחס לנתניהו כחשוד. בסירובם להתערב בהחלטות צמרת מערכת אכיפת החוק בתיק, התבטאו השופטים באהדה כלפי "גורמי המקצוע הבכירים ביותר, האמונים על החקירה ואשר חזקת התקינות עומדת לצידם". כך בכלל, ובפרט כאשר "הגיעו פה אחד למסקנה" - במקרה זה, שלא לחקור את נתניהו באזהרה - ואין הצדקה לפקפק "ביושרם ובשיקול דעתם המקצועי".

בהחלטת בג"ץ מאוקטובר 2013 בפרשת מועמדות ראשי עיריות החשודים בפלילים בבחירות הממשמשות ובאות (שמעון גפסו מנצרת עילית, יצחק רוכברגר מרמת השרון ובדיון קודם צבי בר מרמת גן) נכללו קביעות ערכיות חשובות, ברוב של שישה נגד אחד. שניים מהשישה מכהנים עדיין בעליון - הנשיאה אסתר חיות והשופט ניל הנדל. השופטים קבעו שהמצב המשפטי אינו מונע את התמודדות מי שנגדם הוגש כתב אישום, אך קראו לגוף שבידיו הסמכות (באותם מקרים, מועצת העיר) למנוע מהנבחר לכהן בתפקידו, אם יתעקש. ההבדלים בין התפקידים ומתכונת ההגעה אליהם, הרבה ממה שהוחל על ראשי רשויות מקומיות, ישים גם לגבי ראש ממשלה. לכן צפוי מיקוד ההתגוששות במעמדו של כח"ש ככתב אישום עוברי - באיזה חודש להריונה של מערכת החוק נמצא העובר, עד כמה הוא קרוב להיוולד ואם הזהירות מחייבת להמתין ולהיווכח, שמא ההריון יסתיים בהפלה.

בשני קצות הקשת נמצאות פתיחה בחקירה והרשעה בפלילים. ברור שפתיחה בחקירה, כשלעצמה, אינה מספקת לפסילה. זהו שלב מוקדם מדי, שאינו מלמד דבר על המשכו, אף שלעתים יש וחשודים, בהם אנשי ציבור, משלמים לכאורה מקדמות על חשבון המאסר שיבוא לאחר ההרשעה, בדמות מעצר, ואף מעצר עד תום ההליכים, בעוד שבתום אותם הליכים נסגר התיק או מסתיים בזיכוי. לכאורה, מפני שהחוקרים יאמרו שהמעצר היה נחוץ משיקולי החקירה ולא כמנה ראשונה בענישה; אך את ההשפלה והמצוקה שבמעצר כבר אין להשיב. אשר לכהונה בתפקיד ציבורי, חקירה אינה פוסלת, מה שאין כן הרשעה, תלוי בחומרת העבירה ובקלון הגלום בה. ובמיוחד הרשעה בשחיתות, ואין שחיתות גדולה משוחד הנלקח תמורת הפעלת סמכות שלטונית.

בית המשפט העליון, ירושלים  2 באוגוסט 2018. ראובן קסטרו
בג"ץ יקבע לאיזה צד נתניהו קרוב יותר - נחקר או נאשם/ראובן קסטרו

כשזזים משבצת אחת בכל צד מגיעים לסיכום החקירה בידי המשטרה - נמצאה תשתית ראייתית להעמדה לדין - ולהחלטה על הגשת כתב אישום. שוב, הסיכום אינו מספיק לפסילה, ואילו כתב אישום, מאז הדיון בתחילת שנות ה-90 בעניינם של השר אריה דרעי וסגן השר רפאל פנחסי, גוזר העברה מתפקיד או חסימה בשעריו. כך גם במקרה של מועמד לראשות ממשלה, להבדיל ממי שכבר מכהן בראשות הממשלה ומוגן משפטית (אם כי לא פוליטית) מהדחה לפני תום ההליכים נגדו בדחיית ערעורו על הרשעתו.

נותרה המשבצת האמצעית, זאת שעליה נמצא נתניהו מאז סוף השבוע שעבר: כח"ש. כבר לא נחקר, עדיין לא נאשם. מצב ביניים, שבג"ץ יקבע לאיזה מצדדיו הוא קרוב יותר. אם לכניסה - יוכשר כמועמד, אם ליציאה - ייפסל. אמירותיהם של הנשיאה חיות, קודמתה מרים נאור, השופט הנדל ועמיתיהם בפרשת ראשי העיריות מרמזות, אם כי לא מבטיחות, שהפסילה סבירה יותר מההכשרה.

"נבחר הציבור נהנה מחזקת החפות, אבל זו לא מונעת הפסקת כהונה"

"החלטת הבוחר בקלפי אינה ראויה לשמש אמת מידה מרכזית או בלעדית לבחינת התנהגותו של ראש רשות"

שופטת העליון אסתר חיות: "הטענה כי יש לאפשר לקהל הבוחרים להחליט אם הוא מעוניין לבחור במועמדים שהוגש נגדם כתב אישום, במיוחד לנוכח סמיכות הבחירות, אינה מאזנת כראוי בין הזכות לבחור ולהיבחר לבין זכויות ואינטרסים חשובים אחרים, המצויים בדרגה נורמטיבית שאינה נופלת ממנה. דין הבוחר אינו בא במקום דין המשפט ואינו יכול להחליפו. על כן, כאשר נתונה לרשות שלטונית סמכות הפסקת כהונה, עליה לעשות בה שימוש כאשר בעל הכהונה פוגע באמון הציבור בשלטון. החלטת הבוחר בקלפי אינה ראויה לשמש אמת מידה מרכזית או בלעדית לבחינת התנהגותו של ראש רשות (כי יש) שיקולים ציבוריים הנוגעים לכלל אזרחי המדינה. יש להיזהר מפני כרסום מסוכן במעמד רשויות השלטון בישראל, המושתת על אמון הציבור ביושרן ובניקיון כפיהן, לנוכח העובדה שאנשים שהתנהלותם הציבורית וטוהר מידותיהם עומדים למבחן פלילי ממלאים תפקידים ציבוריים בכירים ומופקדים מתוקף כך על כספי ציבור ועל אינטרסים ומשאבים ציבוריים. אכן, נאשם שטרם נדון וטרם הורשע נהנה על פי הדין הפלילי מחזקת החפות, אך ככל שבמועמדות למשרה ציבורית עסקינן, אני סבורה כי יש להציב נורמה מחמירה יותר. די בעיניי כי קיימת ראייה מנהלית המגולמת בכתב אישום שהוגש נגדו על ידי היועץ המשפטי לממשלה, בעבירות שיש להן זיקה לתפקיד עליו הוא מבקש להתמודד, או בעבירות חמורות אחרות גם אם אין להן זיקה כזו, על מנת לשלול את זכותו להצגת מועמדות".

מרים נאור, המצטטת גם פסקי דין של השופטים אהרן ברק ואיילה פרוקצ'יה: "נבחר הציבור נהנה ככל אזרח מחזקת החפות, אבל היא אינה מונעת הפסקת כהונתו, אם בידי הרשות המחליטה על הפסקת הכהונה מצויה ראייה מנהלית, כלומר ראייה ש"כל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה" המצדיקה את הפסקת הכהונה. עילות פסילה לכהונה של נבחרי ציבור, המפורטות במעשי חקיקה, אינן ממצות. עשויים להתקיים תנאים ונסיבות החורגים מעילות אלה - סבירות, הגינות וחובת ההגנה על אמון הציבור בנבחריו - ושבהתקיימם המשך כהונתו של נבחר ציבור בתפקידו עשוי לעמוד בסתירה לעקרונות המשפט הציבורי ולחייב את סיום כהונתו. כשירות לחוד ושיקול דעת מנהלי במינוי לחוד. לקיום ראיות מנהליות בדבר מעורבות אדם בעבירות פליליות הנוגעות במישרין למשרה הציבורית ולאמון הציבור בנושא המשרה עשוי להיות משקל רב ביחס להמשך מימוש זכותו לכהן בתפקיד ציבורי כנבחר. כשמדובר בכתב אישום קל ערך, תהא הנטייה שלא להעביר את ראש הרשות מתפקידו. שונים פני הדברים כשמדובר בעבירות חמורות, או בעבירות שחיתות".

נשיאת ביהמ"ש העליון אסתר חיות, בטקס פרישת שופט ביהמ"ש העליון אורי שהם, ירושלים, 2 באוגוסט 2018. ראובן קסטרו
"ככל שבמועמדות למשרה ציבורית עסקינן, אני סבורה כי יש להציב נורמה מחמירה יותר". חיות/ראובן קסטרו

ועוד: "על הנהנה מחזקת החפות אין להטיל סנקציות פליליות. העברה מכהונה פוגעת בטוען לחפותו. ואולם באיזון עם השיקולים האחרים של טוהר המידות, שלטון החוק וחובת ההגנה על אמון הציבור, מקבלת חזקת החפות משקל פחות כשעוסקים במינוי לכהונה ובהעברה מכהונה, ובלבד שלפני הרשות השלטונית המחליטה מצויה ראייה אשר בשים לב לנסיבותיה היא כזו שכל אדם סביר היה רואה אותה כבעלת ערך הוכחתי והיה סומך עליה. ראייה מנהלית אינה בגדר הרשעה. היא אינה הופכת אדם שהינו בחזקת חף מפשע למי שהורשע בדין. אולם מראייה כזו עשויה להתחייב, בנסיבות המתאימות, מסקנה במישור המינהלי כנגד המשך כהונתו של נבחר ציבור.

"המוסר וטוהר המידות אינם ניתנים לחלוקה לפי שיקולים פוליטיים. עלינו לשאוף לכך שהצבעות, גם של פוליטיקאים, תהיינה 'נקיות' ולא תביישנה את המצביע. בעולם אידיאלי, אם המועמד אינו משכיל להבין בעצמו שעליו לפרוש ממועמדות, רשימתו תדאג להוצאתו מהמחנה מפאת חשש מפני דין הבוחר. בעולם אידיאלי, הציבור יסיק את המסקנות בקלפי והיה אולי מקום לקבוע כי בית המשפט לא יתערב בעניין. מנקודת הראות של זכויות היסוד לבחור ולהיבחר - נאה להשאיר את ההכרעה לדין הבוחר. ואולם, לנוכח הפגיעה הקשה בטוהר המידות, באושיות השלטון הדמוקרטי ובשלטון החוק, אין לקבוע כלל לפיו נבחר ציבור 'מחוסן' מהעברה מכהונה בגלל שכתב אישום חמור נגדו הוגש כבר לפני הבחירות, ולמרות זאת בחר בו הציבור. כלל כזה עלול להביא לשחיתות מידות שמדינת ישראל הדמוקרטית אינה יכולה להתיר. דין הבוחר הוא שיקול שמותר להביאו בחשבון בין שאר השיקולים, אך הוא אינו יכול להכריע את הכף".

על לקיחת שוחד, שיוחסה לאחד מראשי העיריות ושמנדלבליט שוקל עתה להאשים בה את נתניהו, ציינה נאור שזאת "עבירה מסוג פשע, אשר העונש בצידה הוא עד עשר שנות מאסר וקורבנה אינו הפרט, אלא הציבור בכללותו", במיוחד כאשר השוחד נלקח או מבוקש בזיקה לתפקיד והמעשה אינו חד-פעמי.

ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך טקס מינויו של נגיד בנק ישראל הנכנס  אמיר דורון 24 בדצמבר 2018. רויטרס
ראש הממשלה, בנימין נתניהו במהלך טקס מינויו של נגיד בנק ישראל הנכנס אמיר דורון 24 בדצמבר 2018/רויטרס

עדנה ארבל, לשעבר פרקליטת המדינה בתקופת החקירות נגד נתניהו (בפרשת חברון עזר לה עורך דין צעיר, גדעון סער, שחוקרי המשטרה העדיפו שלא לחשוף בפניו חומרים רגישים ודליפים): אין "להשאיר המלאכה רק לעינו הפקוחה של הציבור, שלעתים נדמה שעינו האחת מכוסה והוא משלים עם תופעות והתנהלות שבית המשפט, שהעניין בא בפניו, לא יוכל להשלים עמן, במיוחד כשמדובר בנאשמים בעבירות חמורות של שחיתות או בעבירות שהפגיעה בטוהר המידות זועקת מהן. על חומרתה של עבירת השוחד נשפכו נהרות של מלים בפסיקת בית משפט זה. מקרה מצטרף למקרה לכדי שרשרת ארוכה המחייבת בית משפט זה למסר בהיר וברור.

אליקים רובינשטיין, שכיועץ משפטי לממשלה סגר פעמיים את תיקי נתניהו וכתחליף דל לכתב אישום הגיש "דוח ציבורי" (שי ניצן הגן אז על החלטות אלה, בעתירות לבג"ץ): "מה שנראה לאדם הגון מן היישוב שעה שהתמונה נפרשת לפניו, אינו בהכרח התוצר הישראלי המצוי בעידננו. הגענו בלית ברירה לתוצאת פסק הדין, לאחר שהמערכת הפוליטית כפתה עלינו החלטה זו, במחדליה שלה. השאלה לאחר הבחירות תהא אז עמדת בית המשפט כאשר הציבור ממשיך בבחירת ראש הרשות כאילו עולם כמנהגו נוהג, ומה משקל תוצאות הבחירות, ואולם איננו שם לפי שעה. אמנם הפתרון אליו הגענו אינו אלגנטי, אך מהי החלופה? האם יתכן שראש רשות שעל ראשו עננה קודרת בדמות כתב אישום חמור, אם בעבירות הקשורות לתפקידו כמו שוחד ואם בעבירות חמורות מאד אחרות, ימשיך כאילו עולם כמנהגו?".

מסקנתו המתוסכלת, המתחרטת למחצה, של רובינשטיין: "כנראה אין תועלת בדברי כיבושין ציבוריים. בהיותי היועמ"ש, לעת החלטות על סגירת תיקים מחוסר ראיות מספיקות, בחקירות מתוקשרות מסוימות כנגד אישי ציבור, כתבתי לא אחת החלטה מנומקת, כדי שיובן ברבים מדוע אחרי הרעש בחקירות בא קול דממה דקה. הנחתי גם שהחלטה לקונית תזמין עתירה לבג"ץ, ועדיף כי מה שייכתב ממילא בתגובה לבג"ץ ייכתב מראש כשירות לציבור. גם מאת יורשי בתפקיד יצאו החלטות כאלה, פשוט כי אי אפשר אחרת, ואולם המטרה של תיקון באמצעותם לא הושגה. המציאות הישראלית מחייבת שיניים. כלבי השמירה נובחים והשיירה עוברת, בצפצוף ארוך. אם כן, עלינו לדאוג לכך שהשיירה לא תעבור ולא יהיה צפצוף. איננו יכולים להפריד את ההיבט המוסרי-אתי ולהניחו מאיתנו והלאה; המישפט המנהלי כולו סובב במידה רבה על כללי אתיקה ומוסר. על ראש הרשות להיזהר מאד מיוהרה ומשכרון כוח של 'אני ואפסי עוד', שכן לפתח היוהרה חטאת רובץ, עד כדי מעשים פליליים. המשפט אינו יכול לתת ידו לכוחו ולעוצם ידו של איש. באופן עיוני, שובת לב האמירה, כי חזקת החפות מה יהיה עליה, אם כתב אישום יהא בסיס להדחה, ואולם מה אם יואשם ראש הרשות באונס או בהכאת ילדיו או בדקירת שכנו? מדוע לעבירת שוחד, מן הממאירות שבעבירות השחיתות, לא תהא אותה התייחסות? כדי להגיע לאיזון בתחום ההתנהגותי יש צורך לעתים בצעד דרסטי, המוביל לצידה המחמיר של תנועת המטוטלת, בטרם תשוב לנקודת האמצע".

ואמנם, כדברי רובינשטיין, לא כל האישומים דומים, יש עננים "שחורים וקודרים" ויש "ענני נוצות", אך משותפת להם המסננת - המערכת שבראשה היועץ המשפטי. כך בודאי לאחר שימוע, והתקדים הממתין להיקבע, הצעד הדרסטי שיזיז את המטוטלת לצדה המחמיר, הוא מקרה נתניהו, עדיין רק כח"ש אך חמור ומצטבר.

מליאת הכנסת 26 בדצמבר 2018. ראובן קסטרו
השופטים יידרשו לבחון את יכולת המועמד להרכיב ממשלה תחת משפט/ראובן קסטרו

מה גם שמועד הבחירות לכנסת אינו, כמו בעיריות, נתון חיצוני המוכתב למערכת החוק וקורא לה להזדרז לבל תפריע ותשפיע, אלא הפך - פעמיים - לכלי בידי נתניהו. כשמועד הסיום קצוב וקרוב, לא נהוג להדיח (כך בישראל; המנהג האמריקני אכזרי ואינו מאפשר ולו שבוע חסד). ועדת כהן לחקירת טבח סברה ושתילה חמלה על רב-אלוף רפאל איתן והניחה לו להישאר רמטכ"ל בחודשיים שנותרו לו. זה בקצב הטבעי, ולא כך נתניהו, שהקדים לנוחותו את הבחירות בדצמבר 2014 סביב "ישראל היום", וחזר ועשה זאת כתמרון מול מנדלבליט לאחר ארבע שנים. בתיק 2000 הוא גם ביצע את מקצת עבירותיו, לכאורה, בעת מערכת הבחירות. מתבקש לתהות, ההקדמת ולא נאשמת?

לנוכח העתירות הצפויות יידרש בג"ץ למעשה לדון גם בסוגיה רחבה הרבה יותר מזכותו של יחיד, בנימין נתניהו, בהיבחרו שוב לכנסת ובהימצאו בין כח"ש לכתב אישום, להיחשב כשיר להרכבת ממשלה חדשה: יציבות השלטון. אותו סעיף בחוק יסוד הממשלה, שנועד לייצב את הממשלה באמצעות השארת ראש הממשלה (שהתפטרותו מחייבת הקמת ממשלה חדשה) גם בעת משפטו, פועל עכשיו בכיוון הנגדי. המתנה להחלטה סופית על כתב אישום בעקבות שימוע, בטווח של חודשים, כשציבורית אם גם לא משפטית ברור שתמיכת השותפים לממשלה תתערער, כמוה כהטמנת מטען נפץ מתחת לממשלה. השאיפה ליציבות מצדיקה לפיכך הכרעה מיידית בשאלת הכשירות, מתוך הערכת מידת ממשותו של הסיכוי שמשלושה תיקים של שוחד, מרמה והפרת אמונים לא יישאר דבר. השופטים יידרשו לאבחן את יכולתו של מועמד להרכבת ממשלה, השקוע בהכנת השימוע בחודשים הראשונים לקיום הממשלה וקרוב לוודאי במשפטו אחר כך, להקדיש פנאי וקשב למילוי חובותיו השלטוניות. זאת, בעת שהאזרחים - מי שהצביעו בעדו, מי שבחרו בשותפיו וכל השאר, מתנגדיו - זכאים לראש ממשלה במשרה מלאה.

חלוץ הבאתה של זווית זו לידיעת הציבור, עו"ד אשר הלפרין, היה בשנה החולפת יחיד בגישתו בקהילה המשפטית. לאחרונה הצטרף אליו עו"ד נדב ויסמן. לא מן הנמנע ששני קציני המילואים של הפרקליטות הצבאית, אלוף-משנה הלפרין (לשעבר הפרשן המשפטי של וואלה! NEWS, הסנגור הצבאי הראשי ואחד מפרקליטי מנדלבליט בחקירתו בפרשת הרפז) וסגן-אלוף ויסמן (התובע במשפט אלאור אזריה ופרקליטו של אלוף במילואים טל רוסו בסוגיית מועמדותו לכנסת), יודעים משהו על קו המחשבה של מנדלבליט. הוא ייחשף במלואו בבג"ץ עם הגשת העתירה נגד כשירות נתניהו.

טרם התפרסמו תגובות

הוסף תגובה חדשה

+
בשליחת תגובה אני מסכים/ה
    4
    walla_ssr_page_has_been_loaded_successfully