הבלופים הגדולים של בחירות 2006 – חלק ב'

גם במערכת הבחירות הזו, הרשימות לכנסת עמוסות בגנרלים ובעלי תפקידים בכירים אחרים במערכת הביטחון. מה יש בקצינים הבכירים שמלהיב כל כך את ראשי המפלגות? הרי אין שום הוכחה שהם אכן מספקים את "הסחורה". על כל אהוד ברק, אריק שרון או מופז שהצליחו (חוץ ממופז, בעצם), ישנם חיים בר-לב, מוטה גור ואמנון שחק, שכשלו בכיבוש הזירה הפוליטית.

מעניין גם לראות שבעקבות הצבא, החל גם השב"כ לייצר פוליטיקאים (עמי איילון, גדעון עזרא, ישראל חסון). בינתיים, רק המשטרה והמוסד לא מצליחים להפוך את הכנסת לבית הלורדים סיטונאי (או בית האבות) של מערכת הביטחון. וכן, ציפי לבני באה מהמוסד. תחסכו את הטוקבקים.

איפה הימים שפלטפורמה הייתה מלמדת משהו על עמדותיה של מפלגה? היום כולם מפחדים להצהיר על משהו, ובצדק. אחרי שיצחק רבין ניהל משא ומתן על הגולן, נתניהו החזיר את חברון ושרון הרס התנחלויות, מבין כל פוליטיקאי שעדיף לא להתחייב על כלום, ככה אף אחד לא יצא נגדך.

זה קורה כמעט מדי יום בבתי הספר התיכוניים בישראל. המורה לאזרחות מחליטה שהיא מקיימת "בחירות זוטא" והתקשורת קופצת על התוצאות כמוצאת שלל רב. הבחירות האלה מאפשרות גם לשלל מועמדים לקבל פרסום חינם על חשבון מערכת החינוך. למרות הרצון לפרגן לפרויקטים חינוכיים שמעודדים מעורבות פוליטית, חייבים לשאול למי אכפת כמה מנדטים קיבלה המפד"ל בתיכון "מעלה גרא" בגבעתיים?

המפלגה שהניפה את דגל הלגליזציה של מריחואנה לא מצליחה בשום פנים לשכנע את הבוחרים שיש לה עוד משהו למכור. אם היו הופכים ראשי "עלה ירוק" את המניפסט המעושן בו הם מאמינים, לאמירה רחבה יותר על זכות הציבור לחירות אישית, לא מן הנמנע שהמפלגה עם הפוטנציאל הכי גדול בישראל הייתה הופכת לסיעה הכי מעניינת בכנסת.

"קדימה" הפכה את הריצה אחרי ראשי רשויות לטרנד לוהט. בניסיון לצקת קצת עומק ומשקל למפלגת האינסטנט שהמציא שרון, החליטו במטה הבחירות שלו שראשי עיריות המביעים תמיכה יצליחו לקשט קצת את כותרות העיתונים. למי ששואל מדוע חשובה תמיכתו של ראש עירייה כזה או אחר, התשובה נעוצה בפוטנציאל הג'ובים שיוכל לחלק לפעילי המפלגה איתה הזדהה. ראש העירייה מצידו מתפלל ששר הפנים יהיה ממפלגת קדימה, ואז הוא יוכל לחרוג עוד קצת בגירעון של הרשות או לצ'פר את עצמו עם רכב שרד חדש.

חבל על הנימוקים, פשוט בלוף.











*הכותב הוא עורך "חדשות HOT" בדרום.