כמו כלב שנאוצר רטוב בגשם, הודיע חבר הכנסת אלעזר שטרן (התנועה) כי יאיר לפיד פתח בפניו את הדלת מהקור שם בחוץ והסכים להכניסו לרשימת יש עתיד. איזה מקום? אל תדאגו לו: בחירות היא מילת גנאי במחוז "באנו לשנות", כך שאם ירצה יקודם לצמרת המפלגה. לא רע עבור מי שרק לפני חודש נזנח לבדו על ידי היו"ר ציפי לבני.
לפיד הציג את שטרן: "היה הח"כ ה-20 של יש עתיד"
על פניו אין לשניים נקודות משיקות. האחד בוגר ישיבה תיכונית, בעל קריירה צבאית עשירה, מתגורר ביישוב דתי ועולה לכותרות מפעם לפעם על רקע התבטאויות נגד כוכבי תקשורת מקומיים, אחרי שהוא מפשפש טוב טוב בעברם הצבאי. השני כלל לא סיים תיכון, שירת בתפקיד עורפי, מזוהה יותר מכל עם צפון תל אביב ובמילייתו תוכלו למצוא בעיקר את אנשי המי ומי. אך זוהי אשליה. האיחוד של השניים, בעלי החיוכים הזחוחים ביותר בפוליטיקה המקומית, הוא האות לפתיחת נשף המסכות מפלגת יש עתיד.
שטרן ולפיד מייצגים כל אחד את הזיוף שבאחדות העם, כל אחד מהאגף שלו. ההטפה הצדקנית למיהו הישראלי הנכון, ההתעסקות הבלתי פוסקת באיפה שירתת בצבא, כמה ולמה והאמונה המשיחית בצדקת הדרך. באופן פרדוקסלי, שניהם גם הצליחו להמאיס את עצמם בקרב חברי צור מחצבתם: הציונות הדתית מחד והחילונים התל אביביים מאידך.
הרומן הנודע בין השניים החל ב-2006. חננאל דיין, חייל בדרגת טוראי, נבחר אז למצטיין נשיא וזומן לטקס הרשמי. במהלך האירוע סירב דיין ללחוץ את ידו של הרמטכ"ל דן חלוץ בשל מעורבתו בתהליך ההתנתקות, ומי שקפץ על השלל היה שטרן, אז קצין בכיר בדרגת אלוף וראש אגף כוח אדם (אכ"א) בצה"ל, שהדיח אותו מתפקידו בגדוד 188 של חטיבת שריון יומיים בלבד לאחר מכן. דיין ביקש להסביר את עמדתו במכתב, אולם שטרן החליט להדליפו ללפיד, שניצל את הטור השבועי הנקרא ביותר בישראל, במוסף "7 ימים" של ידיעת אחרונות, כדי להשתלח בו.
בטור שכותרתו "החייל האמיץ חננאל", כיאה ללוחם העשוי ללא חת שהוא, כינה לפיד את דיין בשמות גנאי: "חננאל המשתולל", "חננאל המקלל", "חננאל המתנפל", "חננאל המטרלל" ו"חננאל המחלחל". הוא אף שייך את דיין ל"חבורה מפונקת ששוברת את הכלים ברגע שלא נותנים לה את הצעצוע שלה". עוד כתב על הטוראי: "בחור עצבני במיוחד... אותו לא חנן האל בעודף תבונה", וכן "שלא יתפלא אם מדיחים אותו לא רק מהחטיבה אלא גם מחיינו". ובתמצית: גנרל בצה"ל מדליף לעיתונאי בכיר, עמו הוא נמצא בקשרי ידידות, מסמך הנוגע לצבא, שמצדו עושה בו שימוש לרעה ואף מסגיר מאוחר יותר את המקור שהדליף לו את המסמך. דיין תבע את השניים וזכה לפיצוי של 31,500 שקלים במסגרת הסדר טיעון עם שטרן, ו-12 אלף שקלים מצד ידיעות אחרונות ולפיד במסגרת תביעת דיבה.
תחביב משותף נוסף של השניים, מלבד התעמרות בחלשים, הוא ביצוע בדיקות דם מקיפות לחללי צה"ל וקורבנות הטרור. שטרן ולפיד, איש איש והמחנה הפוליטי שלו, ניסו למשוך את חבל השכול לכיוונם: שטרן היה זה שטען כי "ביחידות הקרביות אין אף אחד מתל אביב... אין הרוגים ואין לוויות צבאיות שיוצאות מתל אביב", ואילו לפיד היה זה שיצא נגד תושבי הדרום המופגזים והחליט למנות בתורו את כמות ההרוגים בפיגועים בתל אביב. "אני מתנצל שזה כל כך מעט", הוסיף בעוקצנות.
סיפור האהבה נמשך וכלל גם אפיזודה קצרה שבה שימש שטרן יועצו של לפיד. לפני הבחירות הקודמות נראה היה שהם יחברו יחדיו, אולם בסופו של דבר האיחוד הצפוי היה צריך להידחות בשנתיים. נו טוב, לפעמים ההמתנה משתלמת.
שטרן ולפיד, לפיד ושטרן, הם נערי הפוסטר של ההתקרנפות הפוליטית בישראל. מכוונים למרכז ופוגעים בכל העובר בדרכם. מציגים את עצמם כלוחמים נגד הזרם, ובפועל לא מייצגים איש מלבד האליטה המדושנת. רוצים הרבה אך משיגים מעט. החיבור הזה, עם שלל הדומה והשונה ביניהם, הוא ברית האחים האבודים שמדגיש שוב את הריקנות האידיאולוגית של יש עתיד. לא לחינם הלך זרזיר אצל עורב, אלא מפני שהוא מינו.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד