1996 יוסף גוטניק למען נתניהו
בבחירות 1996, התגייס המיליונר יוסף גוטניק מחב"ד למען הקמפיין לבחירת בנימין נתניהו לראשות הממשלה, והוציא כספים רבים לתעמולה תחת הסיסמה "נתניהו טוב ליהודים". היועץ המשפטי לממשלה בזמנו, אליקים רובינשטיין, החליט לבסוף שלא להעמיד לדין את נתניהו, בין היתר משום שלא הוצגו בפניו ראיות מספיקות.
באותה שנה גויסו כספים רבים מעבר למותר גם למען הקמפיין של אהוד ברק לראשות הממשלה. איש ממפלגת העבודה לא הועמד לדין, אולם מבקר המדינה הטיל עליה קנסות כבדים.
1999 - עמרי שרון והעמותות
בשנת 1999 היה זה קמפיין הבחירות של אריאל שרון לראשות הליכוד שניהל בנו, עמרי, שנידון לשבעה חודשי מאסר. שרון הורשע על פי הודאתו שקיבל תרומות מחו"ל, ואותן העביר לחברה בישראל והשתמש בהן כקופה למימון הפעילות של נותני שירותים בבחירות המקדימות.
2005
מבקר המדינה דאז מיכה לינדנשטראוס חקר מתן תרומה בסך 320 אלף דולר לח"כ שמעון פרס, שהועברה ב-2004 מהמיליארדר חיים סבן, על סך 100 אלף דולר, תרומה של 100 אלף דולר מברוס רפופורט, ותרומה של 120 אלף דולר מדניאל אברמס. התרומות הועברו לפרס, שהיה אז יו"ר מפלגת העבודה, לקראת הפריימריס במפלגה שנועדו להיערך בתחילת 2005.
המבקר בדק האם התרומות הנ"ל לא חוקיות לנוכח מגבלת גובה התרומה המותר על פי חוק מימון מפלגות המאפשרת תרומה בגובה של עד 40 אלף שקל בתקופה של עד 9 חודשים לפני מועד הפריימריס במפלגה. התיק נסגר בסופו של דבר ולא הוגשו כתבי אישום כנגד המעורבים.
2012
ניסיון מעניין לעקוף את הגבלות חוק מימון מפלגות.
כדי לעקוף את ההגבלות של גיוס תרומות השתמשה "יש עתיד" בבחירות לכנסת ה-19 בשיטת גיוס ערבים לתקופה קצרה. כך הצליחה להשיג ערבות של כ-13 מיליון שקל כנגד הלוואה שנלקחה מהבנקים באותו סכום.
בין הערבים ניתן למנות את דב מורן, ינקי מרגלית, רפי גידרון, בועז בן ציון, יעל קלגסבלד, יואל גבע, גלעד אלטושר ועוד.
הסיבה לתעד זה נעוצה בעובדה ש"יש עתיד" היא מפלגה צעירה, ולכן לא היו בקופתה סכומי כסף שהגיעו ממימון המפלגות השוטף. אי לכך היא החלה בגיוס התרומות מיד לאחר הקמתה, אז הורשתה לגייס 10,000 שקל מכל תורם, אך בתקופת הבחירות היא הוגבלה לתרומות של 2,300 שקל לאדם בלבד. זאת הסיבה, ככל הנראה, שהמפלגה העדיפה להתרכז בשיטת הערבים, שבה נעשה שימוש בפעם הראשונה בפוליטיקה הישראלית