"הם רוצים להסיט את תשומת הלב שלכם", אמר ראש הממשלה בסרטון החדש של הליכוד. "מהדברים החשובים באמת ולעסוק בשטויות, אבל אנחנו עוסקים בדברים החשובים. מי ישמור על בטחון ילדנו, מי יצמיח את הכלכלה שלנו". לרגע אחד נדמה היה שקמפיין הליכוד נגע במהות של הבחירות. לאו דווקא הבחירות הללו, אלא כל מערכת בחירות דמוקרטית באשר היא.
נתניהו בסרטון חדש: "מסיטים את תשומת לבכם"
במערכת בחירות דמוקרטית אנחנו לא אמורים לבחור במנהיג, אלא במנהיגות. אנחנו מאמינים במי שאנחנו מאמינים, אם אנחנו אכן מאמינים בו, לא כי יש לו קול בריטון, רטוריקה סוחפת או כי החיוך שלו שובה נפש. אנחנו מאמינים בו בגלל החזון שהוא יצר והדרך שהוא מוביל. כשאנחנו מניחים את הפתק בקלפי, אנחנו לא בוחרים בפוליטיקאי, אלא במדיניות שלו. אתם יודעים, הדברים החשובים: מי ישמור על בטחון ילדנו, מי יצמיח את הכלכלה שלה.
אבל השאלה "מי" היא שאלה מוטעית. כשאנחנו ניגשים להצביע, אנחנו לא אמורים להצביע רק לאיש אחד, או לזוג אנשים. הבחירות הן לא רק על מנהיגי המפלגות, אלא גם על הרשימה שהם מביאים איתם. הבחירות האלו אינם רק על הקמפיין של המפלגות, אלא גם על הדרך שהם מציגים בדרך. הבחירות הללו, בניגוד לסיפא של דברי נתניהו, לא הכול סובב סביב "אנחנו או הם" או "אנחנו או הוא'" השאלה הנכונה היא למה.
אם ראש הממשלה רוצה להמשיך להגן על ילדנו, מוטב שיהיה מוכן להגן על הביצועים שלו במשך שש השנים האחרונות. למה בחר נתניהו לשחרר את גלעד שליט, ואיך הוא מסביר את הפיגועים שהגיעו בעקבות השחרור. למה הוא עצר את "עמוד ענן" ואת "צוק איתן", בטרם הגיעה ההכרעה? אם ראש הממשלה, רוצה להמשיך ולהצמיח את הכלכלה שלנו, מוטב שיהיה מוכן להגן על הביצועים שלו במשך שש השנים האחרונות. למה עלו מחירי הדיור לרמות בלתי אפשרית? ובעיקר למה גם אחרי שש שנים, הם עוד לא יורדים? לציבור שהוא מתחרה על קולו, מגיעות תשובות לכל השאלות. הרי העם הוא הריבון. זה הבסיס של כל דמוקרטיה.
"מפסיד יותר מאי הצגת מצע ומאי התייצבות לעימות"
"מה, אתה מפחד ממני? מה התכניות שלך? מה התכנית הכלכלית שלך, מה התכנית הביטחונית שלך?", שואל הרצוג את נתניהו בקולו השבור. ההזמנה של הרצוג, פומבית ככל שהייתה נגעה בלב העניין כי מערכת בחירות היא בראש ובראשונה תחרות רעיונות והשאלה מי נוגעת בעיקר בשאלה מי יזכה להגשים את חזונו. אלא שהליכוד ירוץ כנראה, שוב, בלי מצע. הוא ירוץ בלי לעמת בצורה רצינית את הפעילות שלו בשנים האחרונות מול רעיונות מתחרים.
הרצוג הניח בפני נתניהו הזדמנות להצדיק את הדמוקרטיה התוססת שהוא מתהדר בה כשאורחים מגיעים ארצה. כן, ברור שלנתניהו יש יותר מה להפסיד מעימות כזה, או מפרסום מצע, אבל הוא מפסיד יותר מאי הצגת מצע ומאי התייצבות לעימות. הוא מפסיד הזדמנות להתחבר מחדש אל העם ששולח אותו פעם אחר פעם אל הבית ברחוב בלפור, מתוך אמונה שדווקא הוא יוכל לשמור על בטחון ילדנו ויצמיח את הכלכלה שלנו. אני מאמין שבאמצעות חיבור כזה, הוא יכול להגיע לכמות מנדטים דומה לזו שהייתה לו בפעם הראשונה שהיה ראש ממשלה.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד