העצרת שהתקיימה אמש (שבת) בתל אביב תחת הכותרת "ישראל רוצה שינוי" הייתה מפגן כוח גדול ומרשים של השמאל. בעצרת בלטו בעיקר אנשים המזוהים עם המחנה הציוני ומרצ, לצד מאות פעילים מטעם של "הרשימה המשותפת", ואפילו "כולנו", שהחזיקו שלטים של משה כחלון. נציגותם של האחרונים הייתה מפתיעה לאור העובדה שמדובר במפלגה שמגדירה עצמה מפלגת מרכז, בעוד רובו המכריע של הקהל היה מורכב מפעילי מפלגות השמאל.
בעצרת היו גם לא מעט ידוענים - שחקנים, בדרנים ומוזיקאים. חלקם בקהל עצמו, וחלקם בבתי הקפה הסמוכים. אחד מהם היה שייקה לוי, שכיכב יחד עם חברי הגשש החיוור בתשדירי המערך בשנות השמונים. הערב הוא ישב בבית קפה סמוך לכיכר כאשר העוברים ושבים ניגשו אליו וביקשו להצטלם.
גם השחקן מנשה נוי, שיצא לא פעם בהצהרות נגד הממשלה, הגיע אל הכיכר. "הגעתי כדי שיספרו אותי, כדי שאכנס לסטטיסטיקה", אמר. "אני מוכן להירתם לכל דבר שיעיף את הימין מהשלטון, כי אני חושב שבנימין נתניהו מכר את אזרחי ישראל בכסף כדי לקדם את האינטרסים של הימין הקיצוני באמריקה. הלוואי שהערב הזה יביא לשינוי".
בועז נול, מאנשי מחאת המילואימנקים, אמנם לא נאם הערב אך השתתף בעצרת ונשמע אופטימי. "תראו כמה אנשים מתחילים להתאסף, זו ממש הצלחה", אמר בתחילת הערב. "יש פה התגייסות מטורפת של אנשים שמעירים את מערכת הבחירות. לפי כמות האנרגיה שנמצאת פה, המהפך בדרך". גם ראש עיריית תל אביב, רון חולדאי, הביע שביעות רצון מכמות האנשים שנהרה אל הכיכר. "אנחנו שמחים לראות הרבה אנשים שבאו להגיד בצורה ברורה שהגיע הזמן להחליף את השלטון בישראל. כל מאמץ להחליף אותו, מבורך".
מיכל קסטן קידר, אלמנתו של סגן אלוף במיל' דולב קידר, שנהרג במבצע "צוק איתן" הצטרפה ברגע האחרון לשורת הנואמים משום שלדבריה, היא חייבת לעשות שינוי. "זה היה אושר גדול לראות את הכיכר מלאה. רק כשאמרתי בסוף הנאום, 'את דולב שלנו לא נוכל להחזיר', נזכרתי מה אני עושה כאן באמת, ופתאום זה לא היה כל כך כיף", שחזרה מיכל את הרגעים המרגשים. "רצתי בוכה מהבמה, שם פגשתי את אביבה ממתנדבות עמותת 'מיליון ידיים', גם היא אלמנת צה"ל. בכינו אחת לשנייה". לדבריה, לאחר שירדה מהבמה קיבלה מסרונים רבים מקרובי משפחה ומהקרובים של דולב, שמפרגנים לה על "הצעד האמיץ", לדבריהם. עם זאת, היא לא רואה את הנאום שלה כמפגן אומץ. "זה לא אמיץ. אמיץ, זה להילחם מול מחבלים. אני, אין לי כבר מה להפסיד. הפסדתי הכל", אמרה בדמעות.
"ביבי מדבר על זה שצריך לחשוב על החיים עצמם, אז אני אומרת לו שצריך שאנשים יחיו", הוסיפה. "לא ייתכן שבגיל 38 איבדתי את כל החלומות שלי. היו לי חיים שלמים מתוכננים קדימה, עכשיו הם נגמרו. לקחו לי את העוגן את החיים שלי, את החלומות שלי".
סגן ראש עיריית תל אביב, אסף זמיר, הגיע לאירוע גם הוא מלווה באמו. "לא חלמתי שכמות גדולה כל כך של אנשים תגיע", אמרה. "אני לא זוכר את הכיכר מלאה כל כך בעצרת פוליטית". הלל פרטוק, מפיק האירוע, השיב לזמיר כי זמר ידוע סירב להגיע למקום, כי חשש שהעצרת תהיה כישלון ולא יגיעו אנשים. גם יוסי דורפמן, מנהל הדיגיטל בעמותת "מיליון ידיים לשלום", אמר כי "כולם אמרו שזה לא ילך, שזה ייכשל. אמרו שהכיכרות איבדו את הכוח שהיה להן פעם ושאנשים לא רוצים לצאת מהבית. אבל הייתה תחושה חזרה ברשתות החברתיות שאנשים רוצים להשמיע את הקול שלהם".
המאמץ הגדול של השמאל אמנם הצליח, אבל רק באופן חלקי. עשרות אלפים יצאו אמש לרחובות, אך האווירה, למעט בנאומו של ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, לא הייתה סוחפת. כשהוא דיבר, הקהל הקשיב בתשומת לב. העוברים ושבים הפסיקו את התנועה ברחובות הסמוכים ועצרו להאזין. "למה בן אדם כל כך מבקש את ההנהגה אם הוא לא מוכן להנהיג?", תהה דגן והקהל הריע. כשסיים את דבריו, הקהל החל להתפזר לאיטו. "היה חסר פה איזה מישהו שיסחף את הקהל", אמר אחד הנוכחים לחברו. ספק אם הדברים כוונו לעצרת של הערב, או שמא היה זה משל למצבו של השמאל בכלל, עשרה ימים לפני פתיחת הקלפיות.
(עדכון ראשון: 23:47)