לא רק מזג האוויר האיר פנים הבוקר (שלישי) לפעילי תנועת V15 בצומת הרחובות ההומה של שדרות בן גוריון ודיזנגוף בתל אביב. הרוב המכריע של העוברים והשבים הביעו תמיכה גדולה בצעירים ובמבוגרים, שבאו לצומת בחולצות הקוראות "להחליף את השלטון". אם להתייחס להצהרות שנשמעו מכל מי שבא במגע עם הפעילים, נראה שכאן, לפחות, גוש השמאל לוקח את הבחירות בהליכה. גם התל אביבים שזכו לביקור בית מהפעילים הסכימו עמם, והודו כי הצביעו לאחת ממפלגות השמאל.
שאול, פעיל צעיר ותושב תל אביב, סיפר כי "המטרה העיקרית שלנו היום היא לאו דווקא לשכנע למי להצביע, אלא לעודד את הבוחרים ללכת קלפי. בתל אביב, אחוזי ההצבעה נמוכים בדרך כלל, וחבל. אמנם זה לא בדיוק שכל קול קובע, אבל מקבץ של קולות בהחלט יכול להביא שינוי. בשבועות האחרונים הסתובבנו ברחובות ואספנו פרטים של אנשים, והיום נבקר בבתים של מי שהצהירו שיצביעו לכל מועמד שהוא כחלון וצפונה".
עדה, ישראלית המתגוררת בארצות הברית, הגיעה רק הבוקר להתנדב בתנועה. "הבת שלי באה לישראל כדי לשרת בצבא, ואני משתדלת להיות כאן כמה שיותר בשנתיים האלה", היא מספרת. אבל למרות שהיא מתגוררת בחו"ל, עדה מתעקשת להיות פעילה ביום הבחירות. "עד היום הבעתי תמיכה שקטה ב-'רק לא ביבי'. היום, היה לי חשוב לצאת ולהשפיע. מבחינתי, כאן זה הבית, והבית חשוב לי. לדעתי, בדמוקרטיה, חשוב להחליף את השלטון אחת לכמה שנים".
על פי הפעילים, "רוב התל אביבים שנתקלנו בהם הביעו תמיכה במטרה של התנועה. חלקם התווכחו וזרקו כל מיני קלישאות, כמו ש'רק ביבי יכול' ו'תלכו לגור בעזה'". הם מסכימים שהצפון הישן של תל אביב הוא מעוז הבית של הדעות הפוליטיות שלהם. "לא הייתה לי בעיה גם להתמקם בעיר שהיא ברובה ימנית", אומר שאול, "הכי חשוב זה שכולם יצביעו".
אנחנו יוצאים לדרך, עם רשימת כתובות של מצביעי "רק לא ביבי" פוטנציאליים. גם בין הרחובות השקטים יותר של העיר מרגישים פעילי V15 בבית, כשמקירות הבניינים ניבטים אליהם שלטים ענקיים של התנועה. אך המשימה לא נרשמת כהצלחה, שכן הרוב המכריע של הדיירים אינם בבית. "ביום יפה כזה, אף תל אביבי לא נשאר בבית. כולם יוצאים להצביע ולבלות".
אחרי לא מעט דפיקות בדלת שלא זכו למענה, אשל, תושב בת ים שאמו מתגוררת בתל אביב, פותח לנו את דלת הבית. אמו יצאה להצביע והוא בבית עדיין. "אני עוד מעט הולך לקלפי", הוא מרגיע את הפעילים. לשאלתם, למי בכוונתו להצביע, הוא מוכן רק להשיב ש"זה לא יהיה לביבי". בינתיים אמו שבה הביתה. "היה תור ארוך, אנשים מצביעים בכמויות", היא מספרת על התרשמותה. "בדרך כלל אני הולכת להצביע בשעות הבוקר ורק הקשישים של תל אביב נמצאים בקלפי. הפעם הופתעתי לראות הרבה צעירים שממתינים בתור".
עידן, צעיר תל אביבי, הוא הבא שפותח את הדלת. הוא עובד מהבית, ועוד לא יצא לממש את זכותו הדמוקרטית. "אני שואל אנשים מסביבי למי הם מצביעים, ולהפתעתי כולם רוצים שינוי", הוא מעודד את הפעילים. גם הוא מתכוון להצביע לגוש השמאל. "אני רוצה לראות מה יש למחנה הזה להציע. מהמחנה הנגדי שמעתי כבר תשע שנים".
"הצבעתם כבר?", שואלים עדה ושאול את העוברים והשבים. מי שמשיב בחיוב זוכה להנחיות נוספות: "לא מספיק שהצבעתם. עכשיו המטרה היא לשכנע את כל מי שבסביבתכם ללכת להצביע. חשוב מאד שכולם יגיעו לקלפי היום". הסקרים הצמודים אינם מדאיגים אותם. "אני אופטימי. אני רואה מה קורה במדינה בתקופה האחרונה ואני מאמין שביבי לא יהיה ראש ממשלה יותר", אומר שאול.
"הגענו למצב שזה קריטי להחליף את השלטון", אומרת עדה. "בכל מחיר?", שואלת אותה עוברת אורח שנראית בדרכה לקלפי. "בכל דרך חוקית", עונה שאול במקומה. "העתיד של המדינה", מוסיפה עדה, "חשוב יותר מסך ישראליה".