פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "תל אביב הדרוזית" לא תשכח בקלפי את חוק הלאום

      צילום: ראובן קסטרו

      אחרי שורת אכזבות, שבראשן איוב קרא, לתושבי דליית אל-כרמל נמאס לשמש "מקלט ייסורי המצפון" של החברה הישראלית בבחירות. "הרבה יחפשו מפלגה הכי רחוקה מהימין"

      זה עוד יום של חול ברחוב הראשי, הפקוק תמידית, של דליית אל-כרמל, זה שבמגזר היהודי מכירים בעיקר מהשבתות בין חנויות המזכרות והמציאות, בחיפוש אחרי מסעדה שתוכל להכיל שלוש-ארבע משפחות עם ילדים. בימי חול אין פה תיירים, רק את הפקקים, וקצת מקומיים שמציצים מהחנויות שלהם או צעירים בדרך לבית הספר וחזרה ממנו. אצל שפיק בקונדיטוריה שבמרכז הכפר יושבים כמה תושבים לקפה שבין בוקר לצהריים, בעוד יום רגיל בתקופה שלפני הבחירות.


      בימי מבצע "צוק איתן", כשבן העדה הדרוזית תת-אלוף רסאן עליאן (אז מח"ט גולני בדרגת אלוף-משנה) פיקד על הלחימה הקרקעית בשג'אעייה, צילמתי בפתח הקונדיטוריה הפגנת תמיכה ספונטנית בו, בצה"ל, בישראל ובציונות. הצילום זכה לכמאה אלף לייקים בפייסבוק, ואף זכה להשתתף בתערוכה של צילומים פופולריים מאותה השנה. מאז, נראה שמשהו השתנה בהערכה ובהכרת התודה כלפי העדה הדרוזית, וחוק הלאום נראה כמרחף מעל בכל פינה.

      "מצביעים נגד חוק הלאום, זו הכותרת", מציע רמי טריף, תושב הכפר בן 56 שאנו פוגשים בקונדיטוריה. "חוק הלאום משפיע על כל אחד שייצא להצביע הפעם, אבל תזכור שגם בדרכים שונות. הרבה הולכים עם ביבי". ערין חדיד, אם לשלושה, מדברת קצת אחרת. "קודם כל ביטחון", מסבירה חדיד מה ינחה אותה בהצבעה, ומוסיפה: "ואח"כ חינוך, חינוך, חינוך. ברור שאנחנו נגד חוק הלאום. זה לא עניין דרוזי, כולם נגד. דרוזים, לא דרוזים, אנחנו חברה אחת".

      פריפריה - דלית אל כרמל (ראובן קסטרו)
      "אנחנו חברה אחת" (צילום: ראובן קסטרו)

      מאה מטרים משם, במעלה הגבעה, שוכן בניין המועצה הקטן של דליית אל-כרמל. "הבחירות הפעם הן הצבעה דרוזית נגד חוק הלאום, חד וחלק", אומר רפיק חלבי, ראש המועצה, חתן פרס סוקולוב לעיתונות, בעברו מנהל חטיבת החדשות של רשות השידור. "חוק היסוד הזה הוא אמירה של המדינה נגד אזרחיה. לכן אני מקווה מאד שהצעירים שמובילים כאן את המאבקים, יענישו את אלה שתמכו בחוק הלאום". את המשפט הזה, בצורה זו או אחרת, אנחנו שומעים לאורך היום, אך זה לא בהכרח אומר שדפוס ההצבעה יעלה בקנה אחד איתו. "דליית אל-כרמל זו תל אביב של הדרוזים", הוא מסביר. "כמו בתל אביב, מצביעים פה לפי מודלים חדשים, לפי אופנות. לא מאמינים פה כבר לאף פוליטיקאי".

      בעניין אחד יש אולי קונצנזוס - האכזבה מאיוב קרא, בן הכפר, שטיפס הכי גבוה שאפשר והפך לשר לממשלת ישראל. במקום להיאבק בחוק הלאום מבפנים, הוא בחר לגבות את יוזמיו ולמצוא לו הצדקה. עכשיו כמעט בלתי אפשרי למצוא מישהו שתומך בו. ואולם, גם ב-2015 הצביעו לליכוד רק כמה אלפים מבני העדה, והקולות שהצליח קרא לקושש בכפר עמדו רק על כמה מאות.

      רפיק חלבי (ראובן קסטרו)
      "מצביעים לפי אופנות". חלבי (צילום: ראובן קסטרו)

      11,579 בעלי זכות בחירה היו בדליית אל-כרמל ב-2015, מועד הבחירות לכנסת ה-20. מתוכם הצביעו כ-6,790, שהם 59%. מתוך 6,666 הקולות הכשרים הצביעו 2,506, 38% למפלגת כולנו בראשות משה כחלון. 23% הצביעו למפלגת העבודה, 9% הצביעו לישראל ביתנו ורק 8%, שהם 519 בוחרים, הצביעו למפלגת הליכוד. לרשימה המשותפת הצביעו 7%, ליש עתיד 6% וגם לש"ס 6%. בעוספיא הייתה תבנית הצבעה דומה לכולנו עם 32%, ולעבודה עם 22%, אבל לרשימה המשותפת הצביעו 21%, לפני ישראל ביתנו עם 10% והליכוד עם 4%. בבחירות לכנסת ה-19 הייתה זו קדימה שגרפה 47% מהקולות בדליית אל-כרמל. הליכוד זכה ל-13%, העבודה 8% ויש עתיד 7%.

      התמיכה הגדולה שקיבלו קדימה ב-2013 וכולנו ב-2015 מראה על אהבתם של אנשי דליית אל-כרמל לחידושים. אם כך, לא מפתיע שהדיבור הוא על התקווה החדשה שמציגה מפלגת כחול לבן. הדרוזים מעוניינים לנקום על חוק הלאום רק באמצעות מפלגה ציונית, והמפלגה של יאיר לפיד ובני גנץ היא הפלטפורמה האולטימטיבית לשם כך.

      פריפריה - דלית אל כרמל (אמיר חניפס) (ראובן קסטרו)
      "הפכנו למקלט לייסורי מצפון". חניפס (צילום: ראובן קסטרו)

      בלשכתו של חלבי, אנו משוחחים בטלפון עם תת-אלוף (במיל') אמל אסעד, ממובילי המחאה נגד החוק. הוא צופה דברים דומים: "הם יצביעו למי שהבטיח שישנה את חוק הלאום". הוא גם מוכן לומר כי "בני גנץ הוא אלטרנטיבה טובה", וזאת בעיקר אחרי שהציב במקום ריאלי את בת הכפר רדיר מריח, המוצבת במקום 25 ברשימת כחול לבן. בכלל, מפרגנים פה לכל המועמדים בני העדה, יהיה הכיוון הפוליטי שלהם אשר יהיה.


      בחצי חיוך, אומר לנו ד"ר אמיר חניפס, ראש המרכז הישראלי-דרוזי בכרמל, כי קיים "ייצוג די מדהים לעדה" ברשימות לכנסת הקרובה. "זה כי אחד הסודות הכמוסים שלה הוא שגם הייתה מקימה מפלגה ומצביעה לה פה אחד, מבחינה מספרית, היא לא הייתה עוברת את אחוז החסימה", הוא מוסיף. חבר המועצה עאמר חסיסי טוען כי "הפכנו למקלט של ייסורי המצפון של העם היהודי ושל המדינה שמנסים להראות כאילו יש שיתוף פעולה עם מיעוטים". לדבריו, "זה אפשר לכמה חברים משלנו להיות בכנסת, אבל לצערי הרב בשנים האחרונות חברי הכנסת הדרוזים לא פעלו נכון ולא פעלו בהיגיון, ולא הצליחו לקדם את ענייני העדה הדרוזית כפי שצריך. לכן הם משלמים את המחיר". הוא הוסיף כי הוא "צופה לדפוס הצבעה שונה לגמרי מהבחירות הקודמות".

      ברחוב, באזור החנויות שבמרכז הכפר, נשמעים גם קולות אחרים. "חוק הלאום לא פגע בכלום", אומר נסר נסראלדין בן ה-63, שמציג תמונה שונה. "אני יודע שלאחרים יש דעות אחרות. לא רואה את עצמי מצביע משהו אחר חוץ מהליכוד". חוסיין אבו סאלח בן ה-72 מתקן אותו: "יש לך טעות. להיום אולי לא, אבל לעתיד הוא פגע מאוד. אני ציוני בדם, הצבעתי למולדת בתקופתו של גנדי, ובבחירות האלה אני מצביע לגנץ". לצד חנות הפיצוחים המשפחתית, עומדות לינה חסון ולוזאן חלבי בנות ה-20, שכמו צעירות רבות מבטיחות לתת את קולן לבני גנץ, "בגלל רדיר".

      פריפריה - דלית אל כרמל (ראובן קסטרו)
      "נצביע לגנץ בגלל רדיר". דליית אל כרמל (צילום: ראובן קסטרו)

      "ההצבעות הפעם יהיו אישיות", חוזה העיתונאי כמאל עדואן מאתר החדשות "הונא" בערבית. "לגנץ בגלל רדיר כמאל או לנתניהו בגלל פטין מולא. אבל אחוזי ההצבעה יהיו נמוכים והרבה מאד אנשים לא ייצאו להצביע, כי בסופו של עניין גם המפלגות היהודיות-ציוניות תקעו לדרוזים סכין בגב, והמפלגות הערביות לא נתנו מענה ואלטרנטיבה למגזר הדרוזי מבחינת להרגיש שייכות במהלכים הדמוקרטים".


      "דרוזים לא לומדים מטעויות", אומר עורך "פורטל הכרמל" המתפרסם בעברית, העיתונאי חסיין חלבי על הנטייה להצביע כל פעם למשהו חדש. "בדליית אל-כרמל חצי מהמצביעים ייתמכו ברדיד מריח ויתנו את קולם למפלגת 'כחול לבן' החדשה, אבל חלק לא מבוטל ילכו רחוק יותר, עם מרצ. זו מחאת נגד ובמחאה הזו הם מחפשים מפלגה הכי רחוקה מהימין אבל עדיין ציונית. אל תתפלא אם תראה גם את הליכוד גורף קולות כאן, למרות הכול, גם בגלל שמאמינים במועמד פטין מולא ורוצים להראות שהחלפתו של איוב קרא הייתה מוצדקת. דבר אחד בטוח - המפלגות הערביות מתרסקות כאן. תזכור שאפילו כשהם הפגינו כנגד חוק הלאום הם הלכו בנפרד ולא איתנו".

      את הפגיעה באמון שיצר חוק הלאום מסכם עבורנו עאדל משילח, שיוצא מחנות האופנה שלו במרכז הכפר. "אני לא מצביע הפעם אחרי שכל חיי השתתפתי בבחירות", הוא אומר, "ההחלטה שלי הושפעה מחוק הלאום, עושה לי רע אפילו רק מלחשוב שאני והילדים שלי וכל מי ששירת ונתן למדינה הוא בחזקת סוג ב'".

      פריפריה - דלית אל כרמל (כמאל עדואן) (ראובן קסטרו)
      "אחוזי ההצבעה יהיו נמוכים". עדואן (צילום: ראובן קסטרו)
      פריפריה - דלית אל כרמל (ראובן קסטרו)
      "תהיה הצבעת נגד" (צילום: ראובן קסטרו)
      פריפריה - דלית אל כרמל (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)
      פריפריה - דלית אל כרמל (ראובן קסטרו)
      (צילום: ראובן קסטרו)
      פריפריה - דלית אל כרמל (חוסן אבו סלאח) (ראובן קסטרו)
      עאמר חוסיסי, חבר המועצה המקומית דליית אל-כרמל (צילום: ראובן קסטרו)
      פריפריה - דלית אל כרמל (חוסן אבו סלאח) (ראובן קסטרו)
      "לא רואה את עצמי מצביע משהו אחר חוץ מהליכוד". נסר נסראלדין, תושב דליית אל-כרמל (צילום: ראובן קסטרו)