"מסתכלים על מי שנותן"

"המיקיאל" של הכפר פוריידיס, כפי שמכונה כאן הכיכר המרכזית, היא הלב הפועם של הכפר המונה 13 אלף תושבים, המתגוררים בצפיפות על כ-4,000 דונם. "זה איפה שהיו מביאים את כל הירקות מהשדות ואת הדגים מהים ומוכרים 'בקילו'", מסבירים בכפר. "היו שמים על מאזניים של משקולות, 'מיקיאל' בערבית. וזה נשאר". הכיכר הזו נמצאת ממש בכניסה לכפר, סמוכה לכביש 4, והיא "שער העיר". נכון שיש גם כניסה צפונית יותר, שמשרתת בעיקר את השכונה החדשה, על הגבעה, ונכון שלפני כחמש שנים נפתחה כניסה גם ממזרח, מכיוון ואדי מילק וכביש 70, בזכות שר התחבורה ישראל כץ - ששמו ומעשיו הטובים נישאים כאן בפי יודעי דבר כמעין גואל הישוב. אבל, "המיקיאל" נותרה השער של העיר.

סביבה, בבתי הקפה, יושבים הגברים, שותים, מעשנים, סוגרים עסקאות וחורצים גורלות. כאן רואים את כל מי שנכנס או יוצא. תיירים שנכנסים לנגב חומוס, השכנים מזכרון יעקב וחוף הכרמל שבאים לקנות דגים ופירות ים טריים, שלל הלילה שהבוקר הביאו הדייגים של טנטורה, או תושבי הכפר בדרכם למסגד, לקניות או לסידורים בבניין המועצה המקומית.

"אנחנו מצביעים ליכוד", הכריז בקול רם יוסף חאמד בן ה-60, פעם פועל בניין, אותו אנחנו פוגשים בפתח בית הקפה של משפחת חליל, אחד מעשרה מוסדות דומים סביב הכיכר. "אנחנו עם ראש המועצה. הליכוד נותן כסף ועושים דברים יפים בכפר. חוק הלאום לא השפיע בכלל. אנחנו מקבלים את כל התנאים שלנו בכפר. לנו חשובים החינוך, הספורט והתשתיות שצריך לסדר אותן". לשאלה המתבקשת על מה אומרים על זה בוואדי ערה, הוא אומר: "שיצביעו למפלגות הערביות. גם פה יהיו מי שיצביעו להם. אנחנו בדמוקרטיה. כל אחד מצביע למי שהוא רוצה, זה מה שאנחנו רוצים. לא בכוח לוקחים את ההצבעה שלנו".

לכנסת ה-19 הצביעו בפוריידיס רק 3,062 איש, 43% מ-7,192 בעלי זכות הבחירה. 1,431 איש הצביעו לרשימה הערבית המאוחדת, רע"ם (47%), 530 לבל"ד (18%), 465 לליכוד ( 15%), 232 למרצ (8%), 132 לחד"ש (4%) העבודה 124 (4%) והתנועה 40 (1%). בינתיים, לפי נתוני 2018, גדל כבר מספר בעלי זכות הבחירה בפוריידיס לכ-8,800.

בבחירות לכנסת ה-20 ב-2015, הצביעו בפוריידיס 5,116 מתוך 7,621 בעלי זכות בחירה (67%). 3,953 איש הצביעו כאן עבור הרשימה המשותפת (78%). 479 איש הצביע לליכוד (9%) ו-429 איש עבור מרצ (8%). המחנה הציוני קיבל 147 קולות (3%).

ישראל כץ הוא מי שזיהה את הפוטנציאל. בינואר 2010 הוא ערך ביקור פורץ דרך בכפר, זכה לאות הערכה מידי ראש המועצה דאז, יונס "אבו כמאל" מרעי שהלך לעולמו. מרעי סיפר על אי-מעורבותם של בני הכפר ב-1948 בהתנכלויות לתחבורה על כביש חיפה-תל אביב הישן, ועל המחויבות לחיים של דו-קיום עם תושבי זכרון יעקב וחוף הכרמל. אצל כץ, הדברים לא נפלו על אוזניים ערלות. בספטמבר באותה השנה כבר הכריז מרעי על הצטרפותו הרשמית למפלגת הליכוד בפני מי שהיה אז המשנה לראש הממשלה, השר לפיתוח הגליל והנגב סילבן שלום, במהלך ביקורו של האחרון בכפר משהד שליד נצרת. מול עדשות המצלמות ובנוכחותם של ראשי מועצות מקומיות ערביות אחרים הגיש אבו כמאל לשלום ולסגן השר איוב קרא את טפסי ההצטרפות לליכוד.

האופוזיציה במועצה המקומית שלו זעמה. בוועד ראשי הרשויות הערביות איימו להחרים אותו, אבל הוא נותר בשלו. ב-2015, בנאום בחירות לראשי רשויות מהמגזר במהלך כנס שנערך בדליית אל-כרמל, פנתה אליו השרה מירי רגב והודתה לו על הנאמנות הזו במילים. "אתה נמצא בפלוס, כי אנחנו עוזרים לך. כי מי שנאמן, אנחנו נאמנים אליו. נמשיך לעזור לך ולסייע לך", אמרה.

אחר כך בא נאום "הערבים נוהרים" של נתניהו, ואחרי הבחירות - גם פגישת הפיוס שבה השתתף מרעי למרות הביקורת במגזר הערבי. "אני איש ליכוד ואני גאה בזה", אמר בעקבות המפגש. "הרשימה המשותפת לא תתרום מסמר אחד לבניית היישוב שלי, לעומת הליכוד וראש הממשלה שכן יעשו זאת. מה שקיבלתי מראש הממשלה - לא אקבל מאף חבר כנסת ערבי". מרעי הלך לעולמו ב-2016 ובבחירות מיוחדות שבהן התמודד בנו, איימן, גבר עליו אחמד בריה וזכה בראשות המועצה. בבחירות 2018, שבה משפחת מרעי לכס השלטון עם זכייתו של איימן מרעי, המכהן מאז כראש המועצה. הוא נהנה מתמיכת הליכוד בזמן ריצתו ושיקם את השותפות עם מפלגת השלטון והטבותיה.

גם אם תגדל כמות הבוחרים בליכוד באופן יחסי לגידול בכמות הבוחרים הכללית, וגם אם יישמר אחוז ההצבעה הגבוה יחסית או אף יגדל, מדובר רק בכמה מאות מצביעי ליכוד. כמה באמת שווים למפלגת השלטון כ-500 קולות בעידן שבו למנדט אחד נדרשים 35 אלף, מול ההטבות המפליגות עם הרשות המקומית הזו, כפי שמדווחים פרנסיה.

תושב המעורה בפוליטיקה המקומית מסביר שהחשבון פשוט. שההצבעה בבחירות הכלליות כלל איננה מעניינת את הליכוד, שבפוריידיס מרבית המצביעים הם גם מתפקדים וזה ערכם האמיתי למפלגה, וכי כ-400 מתפקדי פוריידיס גדולים מספרית אף ממספר המתפקדים בזכרון יעקב השכנה. "לנתניהו וחבורתו זה מספר לא מבוטל של מתפקדים שמצביעים עבורו", אומר אותו פרשן מקומי. "גם למרצ. יש להם כאן איזה 200 מתפקדים. זה המון".

בתוך בית הקפה מזמינים אותנו לשולחן של אחמד חאמד בן ה-83. "לנו חשוב הכפר, שיהיה פה בסדר", הוא אומר, "לא מעניין אותנו פוליטיקה. לא מעניין חוק הלאום. יש לנו ראש מועצה טוב. מצביעים איתו לנתניהו ולליכוד. זו המפלגה שלנו". חברו לשולחן, עבדאללה עבד אל-האדי בן ה-65 מוסיף כי "לנו חשוב סדר בכפר. שיטפלו בירי ובנשק ובשריפת מכוניות כל לילה. אין משטרה שדואגת לזה, ובינתיים יש פה אנשים עובדים ואנשים עם תינוקות שלא יכולים לישון. אני מצביע עם ראש המועצה לליכוד כי חסרים לנו עוד הרבה דברים בכפר, למשל להרחיב את המרפאה ובית המרקחת של קופת חולים. צפוף שם ובחורות ובחורים עומדים צפוף ביחד".

אניס אבו עמאר, דייג פנסיונר בן 68, גם הוא מדגיש כי "השירות לתושב פה זה מה שחשוב לי. לא חשוב בכלל פוליטיקה, זה משהו לגדולים שזה מעניין אותם. לא אותנו. אנחנו תומכים בנתניהו כי הוא נותן לפוריידיס כל מה שהיא צריכה. מה שמחוץ לפוריידיס לא מעניין אותנו בכלל".

אבל לא כולם כל כך משוכנעים. סולטאן ערדאת בן ה-58 אומר שהוא מתלבט. "מצד אחד אני חושב לא להצביע לליכוד בגלל הפשיעה בכפר, הירי, הסמים. יש לנו ילדים ואנחנו מפחדים עליהם. מצד שני, אולי אם נצביע לליכוד אז תהיה בממשלה אוזן קשבת לבעיות שלנו ויעזרו. עוד לא החלטתי". גם מג'די ורקני בן ה-31 חוכך בדעתו. הוא עובד כטבח במלון קיבוץ נחשולים הסמוך ומתרוצץ בין החנויות בקניית מצרכי מזון. "אני רוצה שוויון בין ערבים ליהודים", הוא אומר, "לא אצביע למפלגות הערביות כי בין בחירות לבחירות הם מפקירים אותנו. אני בטוח אצביע, זה חלק מדמוקרטיה. אבל אני עדיין לא יודע למי".

לטיף חליל בן ה-45 אומר שמיגור הפשיעה במגזר הערבי היא מה שהכי חשוב לו אצל נבחרי הציבור בירושלים, אבל לא רק. "צריך לגמור עם מקרי הרצח והסחר בסמים והסחר בנשק", הוא אומר, "אבל כמובן שחשוב לנו צדק חברתי וגם תהליך לשלום במזרח התיכון, עם שתי מדינות, מדינה פלסטינית לצד מדינת ישראל, שכולם יחיו בשלום ועם תקווה". הוא הוסיף: "הפעם רציתי להצביע לנתניהו אבל התחרטתי בזמן האחרון בגלל ההתבטאויות שלו נגד השמאל. אז אני מתכוון להצביע לכחלון כמו שהצבעתי בעבר. לדעתי הוא הצליח לקדם צדק חברתי וזה כבר מורגש".

בחוץ, בחנות דגים בסמטה הסמוכה, לא רוצים להתראיין בכלל. המוכר אומר: "אני ערבי וגאה בזה ואצביע רק למפלגה ערבית. אני מצביע לטיבי". תושב אחר, שאינו רוצה להזדהות, מדבר קצת אחרת. "אין הבדל בין ביבי לטיבי", הוא מסביר, "ותרשום שאין גם הבדל בין ביבי לגנץ. אין טעם להצביע". כך חושב גם פיראס מרעי, טכנאי חשמל ומיזוג בן 43. "גם המפלגות הערביות כל הזמן דואגות לפוליטיקה החיצונית ולא לכפרים ולפתרון בעיית האלימות והפשיעה, ויש המון בכפר", אומר מרעי. לדבריו, "ראש הממשלה מבזה את הערבים. תראה איך הוא מתייחס לערבים, איך הוא מדבר בגנות הערבים. אף אחד בכנסת לא עוזר ולא יעזור לערבים. אני לא מצביע בכלל. אני אחרים את הבחירות".

הנשים במרכז הכפר מתלבטות אם להתראיין. התשובה "לא מעניין אותנו פוליטיקה" חוזרת גם בחנות כלי בית וגם במאפייה. אך במאפייה אחרת, אחת מיני רבות בפוריידיס, אומרת מואהב אבו אל-היג'א שהיא מתגעגעת לימים של יצחק רבין. "הצבעתי לו מהלב שלי. זו הייתה הפעם היחידה בחיים שלי שהצבעתי. אולי הפעם גם אצביע. בחיים לא טיבי. אולי ביבי". לצדה עובדת מילה עבד אל-האדי בת ה-41 שתצביע לליכוד. "ברור", היא אומרת, "בעלי אוהב את ביבי, אז אני אצביע לו. כל בנאדם קצת לא בסדר, אבל הוא יודע לסדר את המדינה". היא נולדה בכלל בפיליפינים ו-17 שנה שהיא בישראל, מאז הגיעה לנתניה כעובדת סיעודית. היא הכירה את בעלה השוטר, נישאה לו, ונשארה. חמש שנים עברו מאז התאזרחה. "זו פעם שנייה שאני מצביעה לכנסת", היא אומרת בגאווה רבה.

"בפייסבוק אני אומר שזה הזמן ללכת להצביע, שכל קול חשוב, הפעם במיוחד מול חוק הלאום, מול הכהניסטים ומול הימין הקיצוני, ושחייבים להחליף את ביבי", אומר בילאל חסאדיה, עורך "אל-עין" ("המעיין"), אתר האינטרנט הוותיק שפועל בפוריידיס. "אנחנו במדינה דמוקרטית וזה לדעתי מה שבעצם הרוב המכריע פה חושב. אל תתרשם מסיסמאות, אני לא חושב שיצביעו לו פה יותר מכמה מאות, ממש כמו בבחירות קודמות".

בבניין המועצה מטפסים שלוש קומות אל ראש המועצה איימן מרעי, שמקבל אותנו בלשכתו, אותה לשכה ששנים ארוכות שימשה את אביו. עוזרו האישי עלאא והמזכירה סונדוס מנווטים כאן את התושבים הנכנסים ויוצאים, כל אחד בבקשה זו או אחרת. הפגישות קצרות, ומרעי מנסה ככל יכולתו לסייע לנדרשים לעזרתו בסבך הבירוקרטיה המוניציפלית. "חשוב לנו ראש ממשלה כמו נתניהו שמסתכל על פוריידיס כמו שהוא מסתכל על זכרון יעקב, או תל אביב, או יישוב ביהודה ושומרון", הוא מצהיר מיד כשהוא נשאל מה חשוב לו בבחירות הקרובות.

לדבריו, "כראש רשות אני מסתכל קודם על הכפר שלי, על מה שטוב לתושבים שלי. לא ראיתי שחוק הלאום שינה שום דבר. מאז תקופתו של אבא, קיבלנו למשל הרבה תמיכה בחינוך ומבני חינוך, קיבלנו קריית חינוך והגענו למצב שאני לא צריך לשכור מטר רבוע אחד עבור גן. חוץ מזה קידמנו תכנית מיתאר לישוב בזמן שיא, , יש לנו הרחבה של 840 יחידות דיור בשכונת 'פרחי פוריידיס', על הגבעה, ואני מקדם עכשיו עוד 1,100. תהיה בנייה גם מעבר לכביש 4 והוא יהפוך לכביש פנימי בכפר, תוך שכביש חיפה-תל אביב יועתק מערבה, כך שבפועל אנחנו מגדילים את השטח הבנוי של הכפר. בחלק הצפוני נבנה עוד 100 דונם של אזור תעשייה".

לטענת מרעי, זו התקופה הטובה ביותר שידע הכפר בהיסטוריה. "הוזרמו לכאן תקציבים ממשלתיים בהיקף חסר תקדים מתכנית החומש לחברה הערבית, בהחלטת ממשלה מספר 922. זה לא רק לפוריידיס. יש הרבה כסף בתקציב. מי שמתלונן אולי לא יודע ליישם את זה אצלו". ומה ההימור שלו בבחירות האלה? "ליכוד, כולנו, ש"ס. כן, מפלגות שלטון. אנחנו מסתכלים מי נותן. למשל השר אלי כהן שדואג לנו ומקדם הרבה דברים כאן. וגם מרצ - בגלל עיסאווי פריג'". לדבריו, "המפלגות הערביות מתייחסות אלינו רק בתקופת הבחירות וזה ישתקף בתוצאות".