איפה אפשר להצביע ומה להביא כדי לבחור? המדריך המלא ליום הבוחר

לאחר שלושה חודשים של קמפיינים אינטנסיביים, ישראל הולכת לבחור. היום (שלישי) ייצאו יותר משישה מיליון בעלי זכות הצבעה לקלפיות ברחבי הכנסת, כדי להצביע עבור מי שהם סבורים שצריך לכהן בכנסת ה-21 בשנים הקרובות. רגע לפני שאתם יוצאים להצביע, מערכת וואלה! NEWS עושה לכם סדר בכל מה שצריך לדעת ביום הבוחר.

על פי חוקי מדינת ישראל, יכולים להצביע אזרחים שמלאו להם 18 שנה, שנרשמו בפנקס הבוחרים עד ל-14.2.2019. כדי לדעת אם שמכם מעודכן בפנקס הבוחרים, יש להיכנס לאתר ועדת הבחירות המרכזית.

היום מוצבות ברחבי הארץ 10,720 קלפיות, זאת בנוסף ל-96 קלפיות בנציגויות ישראל בחו"ל שבהן כבר החלה ההצבעה. כל בוחר רשאי להצביע בקלפי אשר אליה הוא משויך, ורק שם הוא רשאי לבחור. עקרון זה של ריתוק בוחר לקלפי, נועד לסייע לניהול התקין והיעיל של הבחירות. הקלפי אליהם שויכתם, מופיעה בהודעה לבוחר שנשלחה אליכם. ניתן לאתר את הקלפי אליה שויכתם גם באתר המיוחד של ועדת הבחירות המרכזית.

ממשטרת ישראל נמסר כי כ-17 אלף שוטרים, לוחמי מג"ב ומתנדבים יפעלו במהלך היום לשמירה על הסדר בקלפיות ובאתרי הטבע ובחופים, שאותם צפויים לפקוד רבים בעקבות יום השבתון. כמו כן, שוטרי התנועה והסיור יתפרסו ברחבי הארץ בכדי לפעול להסדרת התנועה בכבישים ולהכוונתה, ולמתן שירותי משטרה מיטביים לאזרחי ישראל.

ההודעה לבוחר מפרטת את מקום הקלפי שבה הבוחר רשום ואת מספרו הסידורי של הבוחר בקלפי, ולכן רצוי מאוד להביאה יחד עם תעודת הזהות.

מי שטרם קיבל הודעה לבוחר ואינו יודע היכן להצביע, יכול לפנות אל מרכזי המידע הטלפוני המתפרסמים על לוחות המודעות של כל יישוב ויישוב, בעיתונות היומית ובאתר ועדת הבחירות המרכזית בכתובת: www.bechirot.gov.il

ברוב המקומות, הקלפיות פועלות מהשעה 07:00 בבוקר ועד 22:00 בלילה. ביישובים קטנים, שעות ההצבעה הן מהשעה 08:00 עד 20:00, וכך גם בבתי החולים ובבתי הסוהר והמעצר. דלתות מקומות הקלפי יינעלו בשעת הסגירה האמורה. מי שהגיע למקום הקלפי לפני סגירת הדלתות, אך טרם הצביע - זכאי להצביע גם אם חלפה שעת סגירת הקלפי.

הבחירות לכנסת מתבצעות בהצבעה לרשימת מועמדים, המוגשת על ידי מפלגה. לכל רשימה אות או אותיות וכינוי - שמופיעים על גבי פתקי הצבעה. הפתקים עומדים לרשות המצביעים, שבוחרים בפתק עם הרשימה בה הוא מעוניין. אלו הרשימות המתמודדות בבחירות לכנסת ה-21.

יש להביא תעודה מזהה, אחת מהשלוש הבאות: תעודת זהות, דרכון או רישיון נהיגה הנושאים את תמונת הבוחר/ת. איש כוחות הביטחון יכול להשתמש גם בתעודה צבאית (חוגר/קצין/נגד), תעודת שוטר או תעודת סוהר. אין חובה להביא את ההודעה לבוחר, אך מומלץ להביא אותה, כדי להקל על ועדת הקלפי באיתור שמכם ולזרז את ההליכים.

אחרי שוועדת הקלפי מצאה את שמכם ברשימת הבוחרים, תקבלו מעטפה בצבע תכלת ועליה כתוב "בחירות לכנסת ה-21". מיד לאחר מכן תוכלו להיכנס אל תא ההצבעה. כל בוחר ובוחרת נכנסים אל התא לבדם. החריג היחיד לכך הוא במצב שבו המצביע הינו מי שמחמת מחלה או מום אינו מסוגל לבצע את פעולות ההצבעה המעשיות לבדו. במצב זה רשאי המצביע להביא איתו מלווה כדי שיעזור לו בפעולת ההצבעה. המלווה לא יהיה מנהל או עובד בית אבות או מוסד אחר בו שוהה המצביע ולא ילווה ביום הבחירות יותר משני בוחרים.

בתא ההצבעה מונחים הפתקים עם כל רשימות המועמדים לכנסת. כמו כן, מצויים בתא ההצבעה פתקי הצבעה לבנים ריקים עם עט כחול, למקרה שיחסרו פתקים. בשלב זה, יש לקחת פתק אחד בלבד עליו רשומים אות וכינוי הרשימה הרצויים, להכניסו למעטפה ולסגור אותה היטב. לאחר מכן, יש לגשת עם המעטפה הסגורה ולשלשל אותה לתיבה המונחת בפני ועדת הקלפי. יש להכניס למעטפת ההצבעה פתק אחד בלבד.

פתקים לבנים שלא כתב עליהם הבוחר, פתקים שלא נכתב עליהם בעט כחול נחשבים לפסולים. אם על הפתק כתוב דבר שהוא לא אות הרשימה או הכינוי שלה, הפתק ייחשב פסול. הם אינם נספרים ונכללים במניין הקולות הפסולים.

על כל בוחר להגיע לקלפי שנקבעה לו מראש בהתאם להודעה לבוחר שנשלחה לביתו. עם זאת, ישנם מקרים בהם הבוחר מצביע שלא בקלפי בה הוא רשום, וזאת רק במקרים שנבצר ממנו מלהגיע לקלפי בה הוא רשום. חיילים, מאושפזים בבתי חולים, אסירים ועצירים וכדומה. במקרים אלה, נערכת בדיקה מקיפה אם הבוחר הצביע פעמיים, על ידי כך שמעטפת ההצבעה האטומה שלו מוכנסת למעטפה חיצונית, כפולה, שעליה רושמים את פרטיו האישיים. בתום יום הבחירות נאספות כלל המעטפות החיצוניות ונערכת בדיקה האם מי שהצביע באמצעותן לא הצביע גם בקלפי בה הוא רשום, למניעת מצב של הצבעה כפולה. רק לאחר בדיקה זו נפתחות המעטפות החיצוניות ונאספות מעטפות הפנימיות שייפתחו וייספרו על ידי ועדות קלפי המוקמות במשכן הכנסת. ועדות אלה, הזהות בהרכבן לוועדות קלפי רגילות, סופרות את הקולות במעטפות אלה.

על פי חוק, יום הבחירות הוא יום שבתון, אולם שירותי תחבורה ציבורית ושירותים ציבוריים אחרים אותם קבעה ועדת הבחירות המרכזית, כמו מסעדות, תיאטראות ובתי קולנוע, מפעלי מים וחשמל, בתי חולים, וכוחות הצלה, פועלים כסדרם. יודגש כי תחבורה ציבורית בין-עירונית תופעל בחינם ביום הבחירות, לשימוש כלל האזרחים ולשימוש המצביעים השוהים רחוק ממקום הקלפי אליו הם משויכים. פרטים על כך ניתן למצוא באתר האינטרנט של הוועדה.

אלו השרותים שיפעלו ביום הבחירות: שירותי תחבורה, חניונים ותחנות דלק, כוחות הביטחון ושירותי הצלה; אפיית לחם והובלתו; ייצור מוצרי חלב; שירותי תקשורת; מפעלי מים וחשמל; אספקת דלק והעברתו; עיתונות, רדיו וטלוויזיה; בתי אוכל ומסעדות, בתי קפה וקיוסקים, בתי מלון ופנסיונים; תיאטראות, בתי קולנוע ובתי שעשועים אחרים; מפעלי חרושת וחקלאות שתהליכי הייצור בהם מתנהלים ברציפות; הובלת פירות, ירקות ותוצרת חלב (עד שעה 11:00); חנויות לממכר מזון (עד שעה 12:00); וכן, עובדי ועדת הבחירות המרכזית, מי שמבצע בעבורה תפקיד או מי שנותן לה שירות, עובדי המפלגות, מי שמבצע עבורן תפקיד או נותן להן שירות.

ביום הבחירות יתאפשרו נסיעות חינם בחלק מקווי אגד הבין-עירוניים, לכלל הציבור. דוגמאות מרכזיות לקווים בין-עירוניים שבהם ניתן יהיה לנסוע חינם הן: קווים 405 ו-480 בין ירושלים לתל אביב, קווים 446 ו-470 בין ירושלים לבאר שבע, קו 910 בין תל אביב לחיפה, קו 845 בין תל אביב לקריית שמונה, קו 962 בין טבריה לירושלים, וקווים נוספים. ניתן להתעדכן ברשימת הקווים המלאה באתר אגד. מאגד נמסר כי הנסיעה חינם תתאפשר מיום שני, 8 באפריל בשעה 20:00, ועד לתום השירות ביום הבחירות, 9 באפריל. הנוסעים בקווים אלו יעלו לאוטובוס באופן חופשי, ללא תיקוף כרטיס רב-קו וללא צורך בהצגת מסמכים. חיילים יוכלו לנסוע בחינם עם וללא מדים בכל קווי אגד, למעט קווי אילת.

לא. יום הבחירות נחשב ליום שבתון שבו ניתן לא לעבוד מבלי שינוכה יום חופש על כך. ההוראות חלות הן על עובדים בשכר חודשי והן על עובדים בשכר שעתי או יומי. כל מי שעבד אצל מעסיק לפחות 14 ימים רצופים לפני יום הבחירות, ונעדר מעבודתו ביום הבחירות, זכאי לשכר עבור יום השבתון.

בחוק אין הגדרה ברורה לגבי מועד השבתון, אך מאחר ששעות ההצבעה מוגדרות 07:00 עד 22:00, מקובל להתייחס לשעות אלה גם כתוחמות את יום השבתון. מעסיקים נוהגים לשלם לעובדים ביום הבחירות שכר בשיעור של 200%, או לחלופין, שכר רגיל בתוספת שעות חופשה. לא ניתן לחייב עובד לעבוד ביום הבחירות ולאיים עליו בסנקציות, כל עוד מדובר במקום עבודה שאינו כלול ברשימה שנקבעה על ידי ועדת הבחירות.

מנדט הוא למעשה מושב בכנסת. כל מושב מייצג אחוז כלשהו מקולות הבוחרים שניתנו למפלגה במהלך הבחירות, כחלק מהדמוקרטיה הייצוגית והשיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל. בכדי לחשב את ערכו של כל מנדט, יש לקבוע תחילה אילו רשימות משתתפות בחלוקת המנדטים. בשלב ראשון יש לסכם את סך הקולות הכשרים שקיבלה כל אחת מהרשימות. לאחר מכן קובעים את מספר הקולות המהווה את אחוז החסימה - כלומר 3.25% מכלל הקולות הכשרים. רשימות שלא זכו במספר הקולות הנדרש לא ישתתפו בחלוקה. לאחר מכן קובעים את מספר הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים. המספר הכולל של הקולות הכשרים של כל הרשימות, פחות מספר הקולות הכשרים של רשימות שלא עברו את אחוז החסימה, שווה לסך הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים.

לאחר מכן מתבצעת החלוקה למנדטים. תחילה מחלקים את סך כל הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים ב-120 (מספר המקומות העומדים לחלוקה), והתוצאה היא המודד הכללי. אחר כך מחלקים את סך כל הקולות של כל רשימה המשתתפת בחלוקה למודד הכללי ומקבלים את מספר המנדטים שקיבלה הרשימה. בדרך זו מחלקים את הקולות של כל הרשימות שעברו את אחוז החסימה ומשתתפות בחלוקה. המספרים השלמים המתקבלים מהחלוקה הם המנדטים.

אחר כך יש לבצע חלוקה שנייה: מחברים את כל המנדטים, ואת המנדטים הנותרים עד להשלמת מספר המנדטים ל-120- מחלקים בין הרשימות על פי שיטת מודד הרשימה הגדול ביותר. לצורך חלוקת המנדטים הנותרים, רואים שתי רשימות שהתקשרו ביניהן כרשימה אחת, ובלבד שכל אחת מהן עברה את אחוז החסימה: מחברים את הקולות הכשרים שקיבלו שתי הרשימות ואת מספר המנדטים שקיבלו שתיהן בחלוקה הראשונה. את המנדטים הנותרים מחלקים לפי מודד לכל רשימה, לפי הנוסחה של מודד הרשימה במנת מספר המנדטים שקיבלה בחלוקה ראשונה +1. רשימה שלה המודד הגדול ביותר מקבלת את המנדט הנותר הראשון. לרשימה שקיבלה מנדט בחלוקת המקומות הנותרים נקבע מודד רשימה חדש בהתאם למספר המנדטים שיש לה.

אחוז חסימה הוא שיעור הקולות המינימלי הדרוש כדי לקבל ייצוג בכנסת. מאז מרץ 2014, אחוז החסימה הנהוג במדינת ישראל בבחירות לכנסת הוא 3.25% מכלל הקולות הכשרים שנמנו בבחירות.

בכל מערכת בחירות, אחוז החסימה הוא אימתן של המפלגות הקטנות. לאורך ההיסטוריה הועלה אחוז החסימה, בטענה כי המהלך מחזק לכאורה את יציבות הממשל הנבחר, ולא מותיר כוח רב בידי מפלגות קטנות בכדי לערערו.

ההעלאה האחרונה התבצעה במרץ 2014 לקראת הבחירות לכנסת הנוכחית. בשל כך התאחדו המפלגות והרשימות הערביות חד"ש, בל"ד, רע"ם, תע"ל ומד"ע לכדי רשימה משותפת, בשל חששן שאחוז החסימה הגבוה יסכן את כל אחת מהן בנפרד. המפלגה הקטנה ביותר שנכנסה לכנסת הייתה מרצ שזכתה בחמישה מנדטים בלבד.

(עדכון ראשון: 8/4 06:20)