חמישה ימים לפני הבחירות, בממשלה מתכננים להביא לאישור השרים קיצוץ רוחבי במשרדי הממשלה בסך של יותר מארבעה מיליארד שקלים. זאת, לצורך תקצוב הסכם השכר עם הסתדרות המורים שנחתם בשבוע שעבר.
ההסכם, שעליו חתמו שר האוצר אביגדור ליברמן ושרת החינוך יפעת שאשא ביטון, נחתם ללא ציון המקור התקציבי ומבלי שהושלמה הבחינה המשפטית שלו מבחינת דיני הבחירות והיבטי התקציב. כעת, בלשכתו של ראש הממשלה יאיר לפיד נמצאים במרוץ לאשר מקור תקציבי כדי שההסכם לא יבוטל.
ככל הנראה, הקיצוץ יעלה להצבעה כבר בישיבת הממשלה המיוחדת שנקבעה ליום חמישי הקרוב, לצורך אשרור הסכם הגז הימי עם לבנון. בלשכת ראש הממשלה עדיין בודקים את האפשרות לדחות את אישור הקיצוץ לאחרי הבחירות, אך במשרד המשפטים לוחצים לאשר אותו עוד לפני.
שרי מרצ - שר הבריאות ניצן הורוביץ והשרה להגנת הסביבה תמר זנדברג - הודיעו כי יתנגדו לקיצוץ הרוחבי, וגם במפלגת העבודה צפויים להתנגד. "בעידן של עודף תקציבי, קיצוץ רוחבי הוא עוול מוסרי כלפי השירותים הציבוריים - שנמצאים גם היום בהזנחה כרונית. זו איוולת כלכלית", אמרו הורוביץ וזנדברג בהודעה משותפת. "אנו מברכים על הסכם המורים החשוב, אך לא ניתן יד לפגיעה בשאר השירותים החברתיים".
גם מפלגת העבודה הודיעה כי תתנגד לקיצוץ. יו"ר המפלגה, השרה מרב מיכאלי אמרה כי "הקיצוץ הרוחבי מזכיר את הפתרונות האנטי-חברתיים והמנוכרים של נתניהו. מזכירה לראש הממשלה שהשיטות הקפיטליסטיות הללו הן שריסקו את המערכות החברתיות של מדינת ישראל. קיצוץ רוחבי משמעו שאנשים יחכו לאוטובוסים שלא יגיעו, שלמשטרה יהיו פחות משאבים להיאבק בפשיעה, שהתור לבדיקות בקופות החולים יהיה ארוך יותר, שהקשישים לא יקבלו מענה - לא ניתן לזה יד. המורות והמורים חייבים לקבל את עליית השכר שהובטחה, ואפשר למצוא לזה פתרונות אחרים שלא דרך קיצוץ רוחבי, אכזרי ומיותר".
במשרד האוצר מעריכים שיהיה רוב לאישור הקיצוץ, למרות ההתנגדויות. גורמים בלשכת ראש הממשלה אומרים כי הקיצוץ לא יפגע בתקציבי המשרדים החברתיים שיוחרגו ממנו, וכי נעשה מאמץ לצמצם את היקף הקיצוץ ולאתר מקורות תקציב נוספים מעודפים תקציביים.