ריבלין על חוק המצלמות: מתקפות פוליטיות חסרות בסיס ואחריות

• השרים אישרו פה אחד את הצעת החוק להצבת מצלמות בקלפיות
• היועמ"ש מנדלבליט: איני נגד המצלמות אך קיים חשש לשיבושים ביום הבחירות
• נתניהו: כל מכולת מתועדת במצלמות - אז דווקא את אולם הקלפיות אי אפשר לצלם?
• ריבלין: דוחה בשאט נפש את הניסיון לערער את אמון הציבור ביועמ"ש בוועדת הבחירות
• גנץ: נתניהו מכין את הקרקע לכאוס שאחרי הבחירות

סערה במערכת הפוליטית בעקבות אישור הממשלה היום (ראשון) פה אחד את חוק המצלמות הידוע גם כ"חוק הבחירות לכנסת, תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות", המסדיר הצבת מצלמות ומכשירי הקלטה בקלפיות ביום הבחירות "כדי למנוע או לצמצם את תופעת הזיופים בקלפיות".

אישור החוק על ידי השרים וקידום הליכוד את ההצעה נעשים חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט שנכח בישיבה, בלו"ז צפוף - תשעה תשעה ימים בלבד לפני הבחירות - ומבלי שברור שיש את הרוב הנדרש - 61 ח"כים, להמשך החקיקה בכנסת.

נשיא המדינה ראובן ריבלין יצא במתקפה חריגה נגד אישור החוק שקידמו הליכוד וראש הממשלה, בנימין נתניהו והתייחס לביקורת המופנית כלפי יו"ר ועדת הבחירות השופט חנן מלצר והיועמ"ש. "אני מבקש לדחות בשאט נפש את הניסיונות לערער את אמון הציבור בגופים אלה ובמקצועיות המובילה אותם בתהליך ההערכות לבחירות הקרובות". לדברי הנשיא יש לחזק את ידיהם של חברי ועדת הבחירות המרכזית ואת ידי היועמ"ש "מול המתקפות הפוליטיות נטולות הבסיס ואף חסרות האחריות, אותן הם חווים בימים אלה".

לדברי הנשיא, "לאורך כל שנות קיומה התברכה מדינת ישראל בועדת בחירות מרכזית מקצועית ונקיית כפיים אשר עושה את עבודתה נאמנה וללא פניות והפעם, בתנאים קשים מתמיד. אל לנו להטיל דופי בטובי משרתינו, העומדים על משמר הדמוקרטיה הישראלית, ומבטיחים, ככל הניתן, את טוהר הבחירות, למען כולנו, אזרחי מדינת ישראל". הנשיא הוסיף: "לדיון בנושא זה יש מקום ראוי ויש לערוך אותו ללא ספק בהתאם לשינויים המתרחשים במציאות בה אנו חיים. עלינו, כחברה דמוקרטית, לערוך דיונים מעין אלה ולבחון את הצרכים המשתנים בסדרי ההצבעה".

לדברי גורמים שנכחו בישיבה היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הבהיר נחרצות כי הוא מתנגד לחקיקת החוק בעת הזו אך התנגדותו לא השפיעה על השרים. הצעת חוק המצלמות צפויה לעבור כעת לכנסת שם מתכננים בליכוד להעלות אותה להצבעה בהליך חקיקה מהיר כבר השבוע.

חברי כנסת באופוזיציה מתחו ביקורת חריפה על אישור החוק וקידומו על ידי הליכוד להצבעה בכנסת ואף הביעו חשש כי החוק - יפגע בדמוקרטיה. יו"ר כחול לבן ח"כ בני גנץ תקף אישית את נתניהו כי "מי שמערער על ההליך הדמוקרטי הבסיסי ביותר, לא ראוי להנהיג את המדינה". לדברי גנץ, ראש הממשלה מעוניין לפגוע "בלגיטימציה של תוצאות הבחירות העתידיות, ומכין את הקרקע לכאוס ביום הבחירות ואחריהן". הוא הבהיר כי מפלגתו תתמוך בחברי ועדת הבחירות וביועץ המשפטי לממשלה.

ח"כ תמר זנדברג (המחנה הדמוקרטי) לא הופתעה מאישור השרים פה אחד את החוק מעורר המחלוקת. "אין מה להיות מופתעים כשעבור מי שמשמשים כשכפצים אנושיים של חשוד בשלושה תיקים פליליים, גם מנסים לחוקק מעל ראשם של ועדת הבחירות והיועמש. לממשלה הזאת אין קווים אדומים, זה הזמן להראות לה שלציבור דווקא יש".

יו"ר העבודה-גשר, ח"כ עמיר פרץ טען כי עצם אישור החוק מלמד כי נתניהו מעוניין לחטוף את הבחירות ומפלגתו לא תתן לדבר לקרות. "אם החוק יעבור בשלוש קריאות, נגיש עתירה לבג"ץ. לשם הפחדת בוחרים בחברה הערבית, מהלך מתובל בריח חריף של גזענות, הוא מוכן לכופף את מערכות המדינה והחוק".

פרץ הוסיף כי "חוק המצלמות הוא חוק פסול שדגל אדום מתנוסס מעליו. העבודה גשר מתחייבת להציב ביום הבחירות מאות פעילים שימנעו מהצלמים של ביבי להפריע לאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית".

ח"כ עפר שלח (כחול לבן), תקף את נתניהו ואמר כי "ככה נראים ימיו האחרונים בשלטון של המסית הכי גדול שהיה פה". לטענת שלח כי העובדה כי אישור החוק נעשית זמן קצר לפני הבחירות מעידה על חשש להפסד אצל נתניהו. "שבוע וחצי לבחירות, והקרקע רועדת מתחת לכיסא של ביבי. הוא לא רוצה בחירות נקיות, הוא רוצה ללכלך ולפגוע במעמד היועץ המשפטי ותהליך הבחירות כולו. ככה נראים ימיו האחרונים בשלטון של המסית הכי גדול שהיה פה".

חוקרי המכון הישראלי לדמוקרטיה שיגרו מכתב ליו"ר הכנסת, ח"כ יואל (יולי) אדלשטיין וחברי הכנסת בדרישה שלא לקדם את חוק המצלמות בכנסת. "החלטת הממשלה מהווה פגיעה קשה ובלתי מוצדקת במוסד היועמ"ש ובשלטון החוק".

חוקרי המכון הדגישו כי הדבר חמור "על אחת כמה וכמה, כאשר מדובר בממשלת מעבר שלא זכתה מעולם באמון הכנסת הנוכחית, המבקשת להניע מהלך חקיקה חריג וחפוז, ימים אחדים לפני הבחירות, באופן שימנע התארגנות והיערכות לשינוי יסודי מסוג זה. מדובר בהחלטה שאין לה תקדים בתולדות המדינה שכן, מעולם לא נחקק חוק בענייני בחירות, מראשיתו ועד סופו, בימים הבודדים האחרונים שלפני הבחירות, ביוזמתה של ממשלה שהיא גם ממשלת מעבר. חוקים שנחקקו בזמן ממשלות מעבר קודמות היו רק חוקים שהושלמו לאחר תהליך חקיקה ממושך קודם, תוך הסכמה בין האופוזיציה והקואליציה".