פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      חרף התנגדות היועמ"ש: הממשלה אישרה פה אחד את חוק המצלמות בקלפיות

      הצעת החוק להצבת מצלמות בקלפיות אושרה ע"י השרים, חרף התנגדות היועמ"ש. מנדלבליט, שהגיע לישיבה, טען כי אינו מתנגד למצלמות אך הביע חשש לשיבושים ביום הבחירות. נתניהו: אמצעי מתבקש בשמירה על הדמוקרטיה. ריבלין תקף: מתקפות חסרות בסיס וחסרות אחריות

      חרף התנגדות היועמ"ש: הממשלה אישרה פה אחד את חוק המצלמות בקלפיות
      צילום: חדשות 13, עריכה: טל רזניק

      חוק המצלמות - עדכונים אחרונים

      • השרים אישרו פה אחד את הצעת החוק להצבת מצלמות בקלפיות
      • היועמ"ש מנדלבליט: איני נגד המצלמות אך קיים חשש לשיבושים ביום הבחירות
      • נתניהו: כל מכולת מתועדת במצלמות - אז דווקא את אולם הקלפיות אי אפשר לצלם?
      • ריבלין: דוחה בשאט נפש את הניסיון לערער את אמון הציבור ביועמ"ש בוועדת הבחירות
      • גנץ: נתניהו מכין את הקרקע לכאוס שאחרי הבחירות
      • בליכוד נערכים להביא את החוק לאישור בקריאה ראשונה מחר בצהריים

      הממשלה אישרה היום (ראשון) פה אחד את חוק המצלמות או בשמו הרשמי "חוק הבחירות לכנסת, תיעוד חזותי ו/או קולי בקלפיות", המסדיר הצבת מצלמות ומכשירי הקלטה בקלפיות ביום הבחירות "כדי למנוע או לצמצם את תופעת הזיופים בקלפיות". אישור החוק על ידי השרים וקידום הליכוד את ההצעה נעשים חרף התנגדותו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט שנכח בישיבה, בלו"ז צפוף - תשעה תשעה ימים בלבד לפני הבחירות - ומבלי שברור שיש את הרוב הנדרש - 61 ח"כים, להמשך החקיקה בכנסת.

      לדברי גורמים שנכחו בישיבה היועץ המשפטי לממשלה מנדלבליט הבהיר נחרצות כי הוא מתנגד לחקיקת החוק בעת הזו אך התנגדותו לא השפיעה על השרים. הצעת חוק המצלמות צפויה לעבור כעת לכנסת שם מתכננים בליכוד להעלות אותה להצבעה בהליך חקיקה מהיר כבר השבוע. בעקבות אישור הצעת החוק, נשיא המדינה ראובן ריבלין מתח ביקורת חריפה על אמירות ראש הממשלה והשרים נגד יו"ר ועדת הבחירות והיועץ המשפטי הלממשלה ואמר כי הוא "מבקש לדחות בשאט נפש את הניסיונות לערער את אמון הציבור בגופים אלה ובמקצועיות המובילה אותם בתהליך ההערכות לבחירות הקרובות".

      היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט בישיבת הממשלה, 8 בספטמבר 2019 (AP)
      סבור שיש מניעה משפטית וחוקית לקידום המהלך בעת הזו. מנדלבליט, היום (צילום: AP)

      בליכוד נערכים לחקיקה מהירה של חוק המצלמות. במפלגה מתכננים להביא את החוק לאישור מחר בקריאה ראשונה במליאת הכנסת ב-12 בצהריים, בכפוף לפטור מחובת הנחה שיאפשר הליך מזורז לקידום הצעה החוק. לאחר אישור בקריאה ראשונה, תוקם ועדה מיוחדת לקידום הצעת החוק שבראשה יעמוד ח"כ מיקי זוהר מהליכוד. לאחר שהקמת הוועדה תאושר במליאה, יחלו הדיונים לקראת אישורה בקריאה שניה ושלישית. דיונים אלה יימשכו יממה שלימה, וההערכה היא כי ככל שלא יהיו הפתעות בדרך החוק יובא לאישור סופי בקריאה שניה ושלישית ביום רביעי.

      טרם ההצבעה, הציגו הנוכחים בישיבה את עמדתם בנושא. מנדלבליט, הסבור שיש מניעה משפטית וחוקית לקידום המהלך בעת הזו, להסביר את נימוקיו בפני השרים. "לא אמרתי שאני נגד המצלמות", אמר מנדלבליט. "‏אבל יו"ר ועדת הבחירות אומר שזה יגרום לאי סדרים ביום הבחירות. אני בעד מצלמות אבל צריך לדעת איך לעשות את זה". הוא ציין כי אין התנגדות להצבת המצלמות מצדו ומצד יו"ר הוועדה, השופט מלצר לקיומן של המצלמות, אולם לדבריו ישנו חשש לשיבושים בבחירות.

      השרים יריב לוין ויואב גלנט תקפו בעקבות הדברים. "אז אתם מעדיפים להעלים עין מזיופים אבל לא לטפל בבעיה?", תהה לוין. "זו פעם ראשונה שיועצים משפטיים מתעסקים בלוגיסטיקה ומגנים על הפרקטיקה", הטיח גלנט. השר אופיר אקוניס אף טען כי מדובר בטיעון טכני בלבד ולא בטיעון משפטי.

      ראש הממשלה בנימין נתניהו אמר במהלך הישיבה כי הוא "מבין מדוע לפיד, גנץ וליברמן מסכימים עם הרשימה המשותפת נגד פיקוח במצלמות על הקלפיות, כדי לאפשר זיופים וגניבת בחירות. אני לא מבין למה הגורמים המשפטיים מעלים טיעונים טכניים מופרכים במקום להתייצב בעד שמירה על טוהר הבחירות, במקום לעשות את תפקידם".

      ראש הממשלה, בנימין נתניהו בישיבת הממשלה, 8 בספטמבר 2019 (AP)
      החוק צפוי להיתקל בהתנגדות משפטית משמעותית. נתניהו, היום (צילום: AP)

      נתניהו פתח את ישיבת הממשלה בהצהרה כי "טוהר הבחירות הוא מיסודות הדמוקרטיה". הוא טען כי המצלמות הן הדרך הטובה להבטיח זאת ולאפשר פיקוח של המשקיפים ממפלגות יריבות אחת על השנייה. "ביקורת הדדית של כל המפלגות, זוהי מהות השקיפות בדמוקרטיה ואחד היסודות החשובים ביותר לשמירה על שלטון החוק. לכן, מצלמות בקלפיות בידי משקיפים הן אמצעי מתבקש לסייע בשמירה על טוהר הבחירות".

      נתניהו הדגיש כי החוק המוצע קובע שהמצלמות יתעדו את אולם הקלפיות ולא את ההצבעה מאחורי הפרגוד. "כבר ב-2013 אמר השופט אליקים רובינשטיין, שהיה אז יושב ראש ועדת הבחירות: 'יש צורך לחשוב על מצלמות' - ולגבי הבחירות האחרונות, אמר יושב ראש ועדת הבחירות המרכזית, השופט מלצר, שתופעת הזיופים היא בעיה אמיתית. ובכן, בעיות צריך לפתור, ובעיות בבחירות חייבים לפתור לפני הבחירות. מתי רוצים שנפתור את זה, אחרי הבחירות?".

      "אין צורך בהיערכות מיוחדת, אין צורך בהכשרה מיוחדת ואין צורך בציוד מיוחד", הוסיף נתניהו. "כל משקיף יכול לצלם עם הטלפון הסלולרי שלו. הרי זה מה שקורה בכל המרחב הציבורי שלנו: כל אחד מצלם, הכל בסטורי, כל מכולת מתועדת במצלמות - אז דווקא את אולם הקלפיות אי אפשר לצלם? מצלמות בקלפיות לטוהר הבחירות זה פשוט, זה הוגן, זה שקוף וזה צודק. אי אפשר להסביר מדוע מגבילים את הצילום דווקא במרחב הציבורי היחיד שמחייב שקיפות יותר מכל מקום אחר. אנחנו נביא את הנושא לחקיקה כדי לוודא שהבחירות הקרובות יהיו נקיות, מפוקחות ומדויקות, כפי שאזרחי ישראל מצפים מאיתנו".

      נשיא המדינה ראובן ריבלין בכנס INSS
28 בינואר 2019 (ראובן קסטרו)
      מתח ביקורת חריפה. ריבלין (צילום: ראובן קסטרו)

      השר יריב לוין האשים את ראשי מערכת אכיפת החוק באופן הטיפול בנושא. "במקום להילחם בזייפנים ולעשות כל מה שנדרש כדי להבטיח את תקינות הליך הבחירות עושים בדיוק ההפך - נלחמים בנו כדי למנוע הצבה של מצלמות שכל התכלית שלהן זה להבטיח שהבחירות יהיו תקינות", אמר. לטענתו, הצבת מצלמות בקלפיות הינה הכרחית לתקינותן. "דווקא במקום המרכזי שבו צריכות להיות מצלמות - באולם שבו מתקיימת ההצבעה כדי להבטיח שאף אחד לא יכניס לתיבת ההצבעה דברים שלא צריכים להיות שם - זה דבר בלתי מתקבל על הדעת שראשי מערכת אכיפת החוק מתנגדים לזה. אין לזה שום הסבר הגיוני או הצדקה".

      אישור ההצעה בממשלה עורר תגובות חריפות במערכת הפוליטית, ובראשן נשיא המדינה ריבלין. "אני מחזק את ידיהם של חברי ועדת הבחירות המרכזית ובראשם את ידיו של המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט חנן מלצר ואת ידיו של היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, מול המתקפות הפוליטיות נטולות הבסיס ואף חסרות האחריות, אותן הם חווים בימים אלה", אמר הנשיא. "לאורך כל שנות קיומה התברכה מדינת ישראל בועדת בחירות מרכזית מקצועית ונקיית כפיים אשר עושה את עבודתה נאמנה וללא פניות והפעם, בתנאים קשים מתמיד. אל לנו להטיל דופי בטובי משרתינו, העומדים על משמר הדמוקרטיה הישראלית, ומבטיחים, ככל הניתן, את טוהר הבחירות, למען כולנו, אזרחי מדינת ישראל".

      הנשיא הוסיף: "לדיון בנושא זה יש מקום ראוי ויש לערוך אותו ללא ספק בהתאם לשינויים המתרחשים במציאות בה אנו חיים. עלינו, כחברה דמוקרטית, לערוך דיונים מעין אלה ולבחון את הצרכים המשתנים בסדרי ההצבעה".

      בני גנץ, הגשת רשימות לבחירות לכנסת ה-22, ועדת הבחירות המרכזית, 1 באוגוסט 2018 (ראובן קסטרו)
      "מכין את הקרקע לכאוס ביום שאחרי". גנץ (צילום: ראובן קסטרו)

      יו"ר כחול לבן בני גנץ אמר נתניהו מעוניין לפגוע בלגיטמציה של תוצאות הבחירות העתידיות ומכין את הקרקע ל"כאוס שצפוי ביום הבחירות ואחריהן". "מי שמערער על ההליך הדמוקרטי הבסיסי ביותר, לא ראוי להנהיג את המדינה", אמר. "כחול לבן תגבה כל החלטה של ועדת הבחירות המרכזית והיועץ המשפטי לממשלה, ותילחם למען טוהר הבחירות".

      יו"ר העבודה-גשר עמיר פרץ, טען כי הליך החקיקה נודע להפחדת בוחרים בחברה הערבית. "זהו מהלך מתובל בריח חריף של גזענות, הוא מוכן לכופף את מערכות המדינה והחוק", אמר. "חוק המצלמות הוא חוק פסול שדגל אדום מתנוסס מעליו. העבודה גשר מתחייבת להציב ביום הבחירות מאות פעילים שימנעו מהצלמים של ביבי להפריע לאזרחים לממש את זכותם הדמוקרטית".

      "תיאום מוחלט עם הרשימה המשותפת"

      על כל פנים, לאור עמדת היועמ"ש, מרגע תחילת תהליך החקיקה הוא צפוי להיתקל בהתנגדות משפטית שתקשה על אישור החוק ותהפוך אותו למעשה לבלתי אפשרי. בליכוד החליטו בשבועות האחרונים לקדם את חוק המצלמות בכל הכוח לקראת הישורת האחרונה של הבחירות, למרות הסיכויים הנמוכים לאשרו, בין היתר כדי לייצר סדר יום לסוף הקמפיין, להלהיב את הבייס הימני, להרתיע את הבוחרים במגזר הערבי ולהוריד שם את אחוז ההצבעה. ראש הממשלה נתניהו תקף ביום שישי בחריפות את המתנגדים למהלך - בעיקר בכחול-לבן. "מנסים לגנוב את הבחירות", אמר לכתבים בלונדון. "זה לא מקרי שבני גנץ ולפיד שכבר הודיעו על כוונתם ללכת לממשלת שמאל עם טיבי ועוד הם מתנגדים להצבת מצלמות כי הם רוצים שיגנבו את הבחירות. רק מי שרוצה לגנוב בחירות מתנגד להצבת מצלמות". יצוין כי במשטרה מתנהלת בשבועות האחרונים חקירה נרחבת של תוצאות בקלפיות בבחירות האחרונות, מהן עלו עד כה ראיות רק למקרים נקודתיים של זיופים - שבוצעו על ידי ש"ס והליכוד.

      הצעת החוק, שמקודמת על ידי שר המשפטים אמיר אוחנה בשמו של ראש הממשלה. מנגד, היועמ"ש העביר ביום שישי חוות דעת מפורטת לשרי הממשלה בה הזהיר כי קידום ההצעה "יפגע ביכולת לקיים את יום הבחירות באופן תקין". לפי חוות הדעת, הליך החקיקה המהיר עשוי לפגוע "הן במימוש של זכות היסוד לבחור והן בביצוע החובה החוקתית לקיים בחירות חופשיות, חשאיות ושוויוניות". אם החוק יחוקק בימיה האחרונים של הכנסת ה-21, מנדלבליט הוסיף, ועדת הבחירות המרכזית לא תהיה מסוגלת להיערך בתוך ימים בודדים לשינוי "התקדימי והמשמעותי המוצע באופן שבו מנוהלות הקלפיות".

      סיור יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן במעלה אדומים, 8 בספטמבר 2019 (ללא שם)
      ליברמן במעלה אדומים, היום

      למרות שהצעת החוק אושרה, הסיכוי להעביר אותה בכנסת כמעט אפסי לאור ההתנגדות שהיא מעוררת בקרב סיעות האופוזיציה. יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן, שתומך עקרונית בהצבת מצלמות, אמר הבוקר בסיור במעלה אדומים כי "עניין המצלמות הוא תחליף ל'ערבים באוטובוסים נוהרים לקלפיות'". לדבריו, "ברור שבמקרה הזה יש תיאום מוחלט בין הרשימה משותפת לליכוד אינטרסים ללבות את האש ולכן יש את אותו שיתוף פעולה. אנחנו סבורים שבנוסף לסיפור המצלמות חייבים להעביר אותו בהצבעה. נתמוך בחוק המצלמות למרות שלא יעבור". ליברמן ציין כי יש להעביר לצד החוק המדובר את חוק חובת ההצבעה בבחירות בישראל. אתמול אמר ליברמן בנושא כי "לנו ברור שכמו בפעם שעברה שהליכוד והחרדים עשו הכל על מנת להכשיל את החוק ליום החופשה בבחירות שלא יעבור, כך הם יעשו גם הפעם. זה רק מוכיח שהליכוד והחרדים נגד הצבעה חילונית ויעשו הכל להקמת ממשלת הלכה".


      (עדכון ראשון: 09:55)