הצעת "חוק הלאום" שהפכה להיות הצעת החוק לפיזור הכנסת, קובעת כי "מדינת ישראל היא הבית הלאומי של העם היהודי", שבה "הוא מממש את שאיפתו להגדרה עצמית", ומפרטת (ואף פורטת) על כל המיתרים הרגשיים של היהודי הנודד: ההמנון, הדגל, הדמוקרטיה, קיבוץ הגלויות, חיזוק הזיקה, מתן עזרה, הנחלת מורשת ועוד מטבעות לשון מהסוג שתולים על הקיר כבר מכיתה ב'.
עצוב ואירוני להבין איך ניסוחים כאלה, הברורים מאליהם לכל ינוקא הנולד, גדל, ומשלם מסים מפלצתיים בישראל, נספגים עכשיו במרור פוליטי דוחה, שבו אותו "עם" עם "ההמנון" ו"בית הלאומי" ו"עזרה לזולת" נדחק למקום שולי עד חסר חשיבות. כולנו יודעים שפוליטיקה היא אמנות האפשרי ושכולה מבוססת על בריתות ופלוגתות ובכל זאת: איך קורה שדווקא אלה שמקשקשים מעל במת הכנסת על "כבוד לאומי" לצד "דמוקרטיה" שולחים את העם האומלל ואת המדינה החבוטה הזאת לעוד מערכת בחירות, שנתיים בלבד אחרי קודמתה?
בדרך לבחירות | כל הכתבות, הפרשנויות והעדכונים
אין אדם אחד בישראל שרואה אפילו יתרון קלוש בהליכה עכשיו לבחירות. איש אינו מאמין באמת שהמפה הפוליטית תשתנה, שיכנסו לכנסת "כוחות חדשים וטובים", שהקואליציה הבאה תהיה אחרת בהרבה מקודמתה (במקום שטיקים "ליברליים" מצד לפיד וכוחותיו, או עובר ושב של כספי "הלאום" בידי חבריו של בנט בוועדת הכספים - נחזור לסחטנות הישנה של והמוכרת של החרדים), או שמשהו באווירה הציבורית ישתנה. זוהי בעצם הליכה לבחירות מתוך אינרציה, כמו אדם שקם משנתו והולך אוטומטית למקרר.
לכל הטורים של אבנר הופשטיין בוואלה! דעות
ידברו אתנו הרבה בשבועות הקרובים על "בחירות זולות ומהירות" אל תאמינו לאף מילה. שוב צעקות באולפנים של נסים משעל, שוב פואד חוגג עם ה"אני, אני, אני", שוב "ארץ נהדרת משדר בחירות מיוחד", שוב אנשי אקדמיה מזיעים שמנסים בכוח, בדוחק, למצוא משהו חכם לומר על מצעד האיוולת. שוב שידורים פתוחים וחגיגיים של הערוצים המרכזיים. נכון שהטלוויזיה בישראל מדממת כסף וערוץ 10 על סף סגירה, אבל אל תדאגו: ל"יום המהפך" הגדול יימצאו המיליונים כדי לפתוח אולפן חי, מתקפל ומרחף על עגורן מהקומה העליונה של עזריאלי (כולל פריצות חיות מהמטה של הבית היהודי!!!).
אז למה ישראל הולכת לבחירות כל שנתיים? בדיוק מאותה סיבה שח"כי ישראל מנסחים "חוקי לאום" כל יומיים: חוסר ביטחון עצמי. מי שאינו בטוח בלאום שלו מרגיש תמיד על סף תהום שגונבים לו את המדינה מתחת לשטיח. מי שלא משוכנע שהוא חי בדמוקרטיה מרגיש צורך "להגן עליה" מפני "אויבים". מי שיודע שממשלתו לא זוכה לשום אמון מהציבור מתפתה ללכת לבחירות ולקבל "אמון מהעם". הוא לא יקבל אמון כמובן, יקים קואליציה מקרטעת, יסחוב שנה וחצי, ואז יתחיל לעבוד על "חוק הלאום המשודרג", שיוביל כמובן לבחירות של 2018.
פרסומאי כלשהו אמר לאחרונה שהוא "ישמח מאד שיהיו בחירות כי זאת התקופה שבה הוא עושה הכי הרבה כסף". ואכן, הבחירות מניעות את המשק הישראלי, ומספקות ג'ובים לאלפי יח"צנים, פרסומאים, לוביסטים, פעילים פוליטיים, מלחכי פנכה, מאכערים, קבלני קולות, עורכי תשדירים בקיצור, חצי מדינה. אחרי הבחירות, כשמתחילים להיחשף המספרים, ממשיכה המכונה הכלכלית הזאת להניע את המשק ולספק עבודה לפקידיו של מבקר המדינה, לעיתונאים חוקרים ולאנשי הפרקליטות.
מדהים לשמוע את הפרשנים הפוליטיים חוזרים במשך חודשים על המנטרה: "אין לאף אחד במערכת הפוליטית אינטרס ללכת עכשיו לבחירות". זה כמו להגיד את המשפט: "אין לאף אחד אינטרס לסמס בנהיגה", או "אין לאף אחד אינטרס לאכול אוכל משמין". יש דברים שחזקים וגדולים מאתנו, כמו "לאום", "דמוקרטיה", "עזרה לזולת", "דגל", "המנון". אה, וכמובן, בחירות כל שנתיים.
לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן
המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד