מפלגת מרצ הציגה היום (שני) את התכנית הכלכלית-חברתית שלה לקראת הבחירות לכנסת ה-20, תחת הכותרת "מחזירים את מדינת הרווחה". על פי מחברי התכנית, הכלכלניות רעות מרציאנו ויערה מן, יישום שורת הצעדים המוצעים בתכנית יוביל לחיסכון של 1,500 שקלים בחודש למשק בית.
התכנית מתייחסת לכמה נושאים בוערים על סדר היום החברתי-כלכלי בישראל, לרבות מחירי הדיור, המאבק ביוקר המחיה, התחום הפיננסי והמלחמה בעוני. ד"ר ירון זליכה, לשעבר החשב הכללי במשרד האוצר, הגיע למסיבת העיתונאים במטה המפלגה שבמהלכה הוצג המצע הכלכלי, והביע את תמיכתו בתכנית.
בין סעיפי התכנית: פירוק מונופול הגז ופיקוח על המחירים; פירוק מונופולים וקרטלים בתחום המזון; יצירת ביטוח סיעודי ממלכתי וביטול מע"מ על תרופות; תכנית לאומית לבניית 100 אלף יחידות דיור במרכזי ערים; הקמת 800 מעונות יום; ואיסור גורף על אחזקות צולבות בנכסים פיננסיים וריאליים, כבר משכבת האחזקות הראשונה. נוסף על כך, מציעה התכנית סעיפים לצמצום ההוצאה הפרטית על חינוך ובריאות, ומציבה את המאבק בעוני כיעד מרכזי.
יו"ר המפלגה זהבה גלאון הציגה את התכנית ואמרה כי בכלכלה הנוכחית, אותה מוביל ראש הממשלה בנימין נתניהו, הפערים בין העשירונים הולכים ומתרחבים. "מרצ בעד חברה צודקת ושוויונית עם כלכלה הוגנת. אנחנו מביאים היום לשולחן תכנית ראשונה מסוגה, שתהיה לה השפעה אמתית ודרמטית על הכיס של כל משפחה בישראל. מטרת הצעדים שאנו מציעים היא להחזיר את מדינת הרווחה ולאפשר חיים בכבוד לאזרחי ואזרחיות ישראל. 12 שנים שולט בנימין נתניהו בכלכלה הישראלית, תחילה כשר אוצר ואחר כך כראש ממשלה. הכלכלה הישראלית עוצבה ברוחו ובדמותו. זו כלכלה אכזרית שלא סופרת את האזרח. נתניהו הפך את העשירים לעשירים יותר, שחק את מעמד הביניים והפך את העניים להרבה יותר עניים. בתקופת נתניהו, השירותים נשחקים ומופרטים ואי-השוויון הולך וגדל. כלכלת נתניהו הביאה לכך ש-10% מהאוכלוסייה מחזיקה ב-70% מההון", אמרה גלאון.
בתחום הדיור, מבקשת מרצ ליישם תכנית לאומית מקיפה להתחדשות עירונית, במסגרתה יוקמו 100 אלף יחידות דיור בתוך מרכזי ערים, וכן יצירת תכנית ממשלתית לבניית דיור להשכרה ארוכת טווח וחקיקה להסדרת שוק הדירות להשכרה. כמו כן, מציעה התכנית תימרוץ להחזרת דירות ריקות וקרקע שנרכשה לבנייה לשוק להגדלת היצע הדיור, בדגש על אזורי הביקוש, וכן החייאה מסיבית של הדיור הציבורי. נוסף על כך, כוללת התכנית סעיף של יצירת פתרונות דיור מספקים לאוכלוסייה מוחלשת והתערבות ופיקוח על שוק הדיור להשכרה, באופן שיגן על שוכרים.
סעיפי המאבק ביוקר המחייה כוללים כמה תתי-נושאים. בתחום המזון, כוללת התכנית סעיפים של פיקוח ואכיפה אגרסיביים של ההגבלים העסקיים של רשתות שיווק מזון, במטרה למנוע תיאומי מחירים. לצד זאת, מציעה התכנית לפעול לפירוק מונופולים וקרטלים והגנה על משווקים ויצרנים קטנים. סעיף נוסף קובע עידוד ותמיכה בהקמת שוק סיטונאי מודרני שיחסוך את עלויות התיווך, וסעיף אחר עוסק בפירוק מונופול הכשרות של הרבנות הראשית והכנסת מוצרי מזון נוספים לפיקוח על מחירים.
לתפיסתה של מרצ, המאבק בעוני הוא אחת המשימות המרכזיות והחשובות ביותר של הממשלה שתתגבש לאחר הבחירות ב-17 במרץ. מרצ תדרוש הגדרת יעדים ברורים ולוחות זמנים לגיבוש תכנית מפורטת למיגור העוני וליישומה. על פי התכנית, יש להציב יעדים וקריטריונים הקשורים לעוני ואי-שוויון במדיניות המאקרו-כלכלית, לפעול להעלאת שיעורי התעסוקה כמרכיב מרכזי ואפקטיבי להיחלצות ארוכת טווח מעוני. במקביל, מציעות מחברות התכנית לפעול ליצירת שוק עבודה בטוח, הוגן ומכבד, ולמניעת תופעת "העובדים העניים". כמו כן, נכתב, יש להגדיל את קצבאות הילדים, להעלות את שכר המינימום ל-5,000 שקלים, כפי שהתקבל באחרונה; להפסיק העסקה קבלנית בשירות המדינה; לעצור את הפרטת השירותים החברתיים; ולקדם את הביטחון התזונתי בישראל.
בתחום החינוך, כוללת התכנית הקמת 800 מעונות יום נוספים, הרחבת הצהרונים הזמינים למשפחות עובדות, הפעלת יום חינוך ארוך בשילוב מפעל הזנה והוספת סייעת נוספת לגני ילדים לגילים 4-3 בהם לומדים יותר מ-25 ילדים.
בתחום הבריאות, מבקשת התכנית לחזק את הרפואה הציבורית וכוללת עדכון קבוע של סל התרופות ב-2%; הרחבת סל שירותי הבריאות הממלכתי; הכנסת ביטוח סיעודי לסל הבריאות; ביטול המע"מ על תרופות; והרחבת טיפולי השיניים הבסיסיים והמונעים לילדים וקשישים.
בתחום התחבורה, מציעה התכנית השקעה ביצירת מערכות להסעת המונים ומתן עדיפות להשקעה בתחבורה ציבורית על פני פיתוח תשתיות לתחבורה פרטית. כמו כן, התכנית מציעה לשנות את הסטטוס-קוו הקיים ולהפעיל תחבורה ציבורית בשבת.
מקורות המימון: העלאת מסים וקיצוץ בהתנחלויות
עלות התכנית נאמדת על פי מחבריה ב-26.7 מיליארד שקלים. לצד הצעדים המוצעים בתכנית, נכתב מניין יושגו מקורות המימון ליישום. כך, למשל, הוצעה רפורמה בחוק לעידוד השקעות הון שתניב הכנסות של שני מיליארד שקלים לקופת המדינה, הנהגת מס חברות דיפרנציאלי (3.5 מיליארד שקלים), הוספת מדרגות מס הכנסה להכנסות גבוהות במיוחד והוספת מס על רווחי הון (3.2 מיליארד שקלים), הנהגת מס עיזבון (3.5 מיליארד שקלים), העלאת מס בריאות באופן פרוגרסיבי (3.4 מיליארד שקלים) וכן קיצוץ בכספים המועברים לתקציב הביטחון ולהתנחלויות (6.5 מיליארד שקלים). בסך הכול, נטען, יישום צעדים אלו יביאו להכנסות של 26.5 מיליארד שקלים.
לפניות לכתבת דנה ויילר-פולק: danawp@walla.co.il