פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      ועדת הפסילות המרכזית לכנסת

      בניגוד לנהוג במדינות אחרות בעולם, ועדת הבחירות המרכזית בישראל נגועה באינטרסים מפלגתיים וליו"ר סמכויות נרחבות מדי. במצב הנוכחי שבו המצב נותנים לחתול לשמור על השמנת יש פגיעה בדמוקרטיה

      האם ידעתם שחברי הכנסת יריב לוין ואלכס מילר ונציגי מפלגות יחליטו אם לח"כ חנין זועבי או לרשימה המשותפת יש זכות להשתתף בבחירות לכנסת? הידעתם שוועדת הבחירות המרכזית דומה בהרכבה לכל ועדת כנסת אחרת, וכי פרט לעובדה שעומד בראשה שופט בית המשפט העליון, היא מו?טה פוליטית לאור יחסי הכוחות בכנסת? כפי שציין השופט אליקים רובינשטיין, שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-19: "ועדת הבחירות היא גוף פוליטי, למעט העומד בראשה. היא מורכבת מנציגי הסיעות שבכנסת היוצאת... יש לזכור כי ככלל הכרעותיה הן פוליטיות".

      בתקופה זו הופכת ועדת הבחירות המרכזית ללב הפועם של מערכת הבחירות, מבחינה ארגונית ומהותית. הוועדה והעומד בראשה ממלאים שורה של תפקידים בניהול ובארגון הבחירות, אך בידיהם נתונות גם סמכויות מהותיות, מעין שיפוטיות, הדורשות הפעלת שיקול דעת כמו אישור רשימות המועמדים לכנסת ופסילת תשדירי בחירות. בניגוד לנהוג במדינות אחרות, שבהן גוף בלתי-תלוי שאינו בעל זיקה פוליטית אחראי לניהול הבחירות, ובית המשפט החוקתי אמון על פסילת רשימות, אם ההגבלה מעוגנת בחוקה – בישראל נותנים לחתול לשמור על השמנת. נציגי המפלגות עצמם אחראים על זכות היסוד להיבחר במדינת ישראל.

      מבט באתר ועדת הבחירות המרכזית מגלה כי היא משמשת זירה להתנגחויות מפלגתיות בתקופת הבחירות. מפלגות מבקשות להוציא צווי מניעה זו נגד פעילותה של זו בגין טענות להפרה של חוק הבחירות, חוק דרכי תעמולה או בשל הפרה של היבטים נוספים הקשורים לבחירות. נוסף על כך, מיד לאחר הגשת רשימות המועמדים מתחיל מצעד הניסיונות לפסול מועמדים ורשימות מהתמודדות לבחירות לכנסת, כאשר חברי ועדת הבחירות המרכזית גם יוזמים פסילה זו - שליש מחברי הועדה יכולים ליזום בקשה לפסילת מפלגה או מועמד - וגם מקבלים את ההחלטה. זהו מצב אבסורדי שבו גוף שבו יש הטיה פוליטית מעצם מבנהו והרכבו, אחראי על הגבלת הזכות הדמוקרטית הבסיסית להיבחר.

      תמונת דיפלוט (מערכת וואלה! NEWS , וואלה)
      נציגי המפלגות עצמם אחראים על זכות היסוד להיבחר. ברוך מרזל וחנין זועבי

      קיצורו של דבר, כפי שתיאר זאת השופט מישאל חשין בעת שכיהן כיו"ר ועדת הבחירות, הוא כי מדובר ב"עירוב של שמן ומים" - שלא לומר שמן ואש. יתרה מזו, ברוב הפעמים שבהן פסלה ועדת הבחירות המרכזית מועמד או מפלגה מהשתתפות בבחירות לכנסת, החלטתה זו בוטלה על ידי בית המשפט העליון, מה שמטיל צל כבד על התנהלות הוועדה והטייתה הפוליטית.

      ליו"ר ועדת הבחירות סמכויות מרחיקות לכת בתקופת הבחירות. בזוכרנו שמדובר בשופט מכהן של בית המשפט העליון, מדובר בממשק הדוק עם המערכת הפוליטית שעלול לחשוף את המכהן בתפקיד זה לאש המכלה של הזירה הפוליטית. תקרית שאירעה עם הגשת הרשימות לכנסת ה-20 מבהירה עד כמה טעון ממשק פוליטי-משפטי זה. ביום הגשת הרשימות נמנע המועמד ברוך מרזל מללחוץ את ידו של יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, שופט בית המשפט העליון סלים ג'ובראן, בטענה כי "ג'ובראן לא נאמן לעם ישראל ואני לא לוחץ ידיים למי שפועל נגדנו". על אף שאט הנפש שהביעו רבים במערכת הפוליטית ממעשה קיצוני זה, ועל אף מכתב שפרסם היועץ המשפטי לממשלה ובו גינה התנהגות זו ודברים אלה שנאמרו על ידי המועמד, הרי שמדובר בתקרית שמדגימה את הפוטנציאל הנפיץ של תפקיד ייחודי זה של יו"ר ועדת הבחירות.

      בבחירות הנוכחיות נוצר אף מצב טעון יותר, כאשר השופט ג'ובראן שימש שופט בהרכב שדן בעתירה של ח"כ זועבי נגד החלטת ועדת האתיקה להרחיקה מהכנסת - והיה בעמדת מיעוט שלפיה לא היתה הצדקה להרחקתה, והנה הוא עומד בראש ועדת הבחירות שעומדת לדון בבקשה לפסול את מועמדותה של ח"כ זועבי מלהתמודד בבחירות לכנסת. במקרה של שוויון קולות בוועדה – קולו של היו"ר מכריע. אמנם חזקה עליו שיבחין בין ההקשרים השונים, אך יש טעם נפגם בכך שהוא משמש בעת ובעונה אחת בשני הכובעים.

      לשנות את אופייה והרכבה של הוועדה

      ועדת הבחירות אינה שונה באופייה מוועדות הכנסת. היא פוליטית. לכן גם ההחלטות המתקבלות בה נגועות באינטרסים מפלגתיים ולא מתקבלות ללא משוא פנים, כמתבקש מסמכויותיה. גם הניגוד שבין העומד בראשה, שופט בלתי-תלוי, והרכבה הפוליטי של הוועדה - יוצר מתח בפעולתה. לכן דרוש שינוי באופייה, בהרכבה ובאופן פעולתה של הוועדה.

      מן הראוי שבדמוקרטיה מתוקנת תשמש בתפקיד רגיש זה ועדה ציבורית בלתי-תלויה כדי למנוע אפשרות של הטיה פוליטית. כמו כן, יש ליצור הפרדה ארגונית בין הפונקציות השונות של עבודת הוועדה: המנהליות-ארגונית והמהותיות-שיפוטיות. יש לשקול הקמת גוף מעין שיפוטי שיהיה אחראי לסמכויות הדורשות שיקול דעת, כמו אישור מועמדים, המלצה לפסול מפלגה או מועמד על פי סעיף 7א. ופסילת תשדירי הבחירות. כדאי גם לשקול אם לא מוטב שיעמוד בראשה שופט בית המשפט העליון בדימוס, ולא מכהן.

      אם לא יאומץ שינוי מרחיק לכת בהרכב ובמבנה ועדת הבחירות המרכזית, יש בכל מקרה לשקול הוצאת הסמכות לפסילת מפלגות מידיה. האפשרות שנציגים המייצגים גופים פוליטיים, וששיקוליהם פוליטיים יהיו אמונים על קביעת גבולות הזכות להיבחר, היא יותר מתמוהה. המצב שבו נותנים לחתול לשמור על השמנת יש בו טעם נפגם בדמוקרטיה מתוקנת. אין זה ראוי שהגוף העוסק בפרוצדורה החשובה ביותר בדמוקרטיה - הבחירות - יהיה גם הוא תחת שבט הפוליטיקה היומיומית.

      לפרסום מאמרים בוואלה! דעות לחצו כאן

      המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד