סרבני הגיוס החרדים, שלמה מילר, נפתלי ריז'י, אליהו גלודברג וחיים דוד חליווה, ששוחררו מכלא 4 לאחר שנעצרו לפני כמעט חודש מפני שלא התייצבו בלשכת הגיוס, התקבלו אתמול (שני) בשירה ובריקודים ברחובות ירושלים. אלפי בני אדם, רובם נמנים על תלמידיו של הרב שמואל אוירבך, ממנהיגי הזרם החרדי-ליטאי, ורבים מ"העדה החרדית", זרם חרדי קיצוני שמתבדל מרשויות המדינה, חגגו את שחרורם ומחו נגד חוק הגיוס.
"הערב מתגבש כאן המחנה האנטי-ציוני האמיתי נגד גזירת הגיוס", אמר יצחק וייס, הנמנה על חוגי חסידות סאטמר של "העדה החרדית". "נפתח עידן חדש בציבור החרדי, ציבור גדול מוחה נגד הגיוס במאבק שעלול להוביל בסוף לאי-השתתפות בבחירות". וייס הוסיף: "באנו הערב לכבד ולחזק את גיבורי התהילה של היהדות החרדית ומי שרואה את הציבור כאן, מבין שהשלטון לא יוכל לעמוד מול ציבור כל כך גדול ולגייס אותו בכוח לצה"ל".
עוד בוואלה חדשות:
הקרע מחריף: משפחת עובדיה יוסף סירבה לסייע לש"ס בקמפיין
שיחות עידוד ופרידה מצומצמת: החודש האחרון של אורי אורבך
פושט מדים: מיטב הפספוסים של בני גנץ
חיים דוד חליווה, אחד העצורים ששוחררו, לא הביע חשש לשוב לכלא. "אם אצטרך להיכנס שוב פעם לכלא רק בשביל כבוד התורה, אני מוכן ומוזמן לעשות זאת", אמר לוואלה חדשות. באשר לטענה שההפגנות שהתקיימו בחודש האחרון לתמיכה בארבעה משחקות פוליטית לידיו של שר האוצר לשעבר יאיר לפיד, השיב חליווה: "אם הוא לא הבין עד עכשיו שאנחנו מוכנים למסור את הנפש עבור לימוד התורה, אז שישלח אותנו לכלא שוב, שם נלמד תורה עד שהוא יבין שמבחינתנו עניין הגיוס הוא לא דבר מציאותי".
במובן מסוים, העצרת אתמול וההפגנות בשבועות האחרונים, מכוונות לא רק כלפי רשויות החוק אלא כלפי הממסד החרדי עצמו. מאמיניו של אוירבך הבינו כי הם שוב נותרו ללא ייצוג במפלגות החרדיות, בעיקר ביהדות התורה, ובין היתר המעצר של חבריהם הוא רק הזדמנות נוספת להשמיע את קולם, בדרך היחידה שנותרה ברשותם - הפגנות המוניות.
למורת רוחם של אנשי אוירבך, הח"כים החרדים סירבו להתייחס לעצרת אתמול ולהפגנות הסוערות. ככל הנראה, גם הם מבינים שהאותיות הקטנות בחוק הגיוס מנציחות את הפטור, ועל כן אין טעם למחות. מנגד, חוששים ביהדות התורה שאילו ישמיעו את קולם, ויגבירו את אפקט ההפגנות, יהיה מי שירוויח מכך הון פוליטי - דווקא לפיד, שמזוהה עם חוק הגיוס. לכן גם, מאמיניו של אוירבך, שמספרם מוערך ב-30-40 אלף בני אדם, מתכוונים לראשונה לא להצביע ליהדות התורה.
"הגזירה הנוראה עדיין בעיצומה"
מאז פטירת הרב יוסף שלום אלישיב, הנהגת הרחוב החרדי-ליטאי קרועה בין הרב שטיינמן והרב שמואל אוירבך. הרב שטיינמן הוא הבכיר יותר שמוביל קו מאופק והקפיד עד כה שלא לשבור את הכלים מול המדינה במאבק נגד הגיוס. מנגד, הרב אוירבך מוביל קו קיצוני הרבה יותר והורה בעבר לתלמידיו שלא להתייצב אפילו לצו ראשון. ביהדות התורה מסרבים להכיר בשיטה של יריביהם הנמנים על פלג הרב אוירבך שגם מעודדים הפגנות המתקיימות בשיתוף פעולה עם החוגים הקנאים של "העדה החרדית".
הרב אוירבך אמר בפני המשתתפים: "מבית ומחוץ קמים עלינו לכלותינו. הבחורים שקדשו שם שמיים בכלא הצבאי הם מעט מהאור שיגרשו את החושך. יחד עם השמחה הגדולה שיש לנו עם הבחורים הללו, צריכים אנו לדעת כי הגזירה הנוראה עדיין בעיצומה ויש לעשות הכול על מנת לבטלה".
הרב אברהם מנקס, דובר "הוועדה להצלת עולם התורה", שארגנה את העצרת, אמר כי ההתכנסות של "עשרות האלפים" כלשונו נועדה לשתי מטרות. הראשונה, "לחזק ולרומם את הבחורים שישבו בכלא ואלה שכמותם בעתיד ולומר להם שיהיה מה שיהיה, נעמוד מאחוריהם ונהיה לימינם". השנייה, "להודיע למחוקקים שלא נתייחס או נשתף פעולה בחוק שפוגע בתורה. המאבק הוא לא ביאיר לפיד, אלא בחוק הגיוס".
(עדכון ראשון: 22:54)