המפלגות הגדולות מאבדות גובה, המפלגות הקטנות הולכות ומתחזקות: 18 יום לפני פתיחת הקלפיות, מצביע סקר TNS עבור וואלה חדשות על שוויון בין הליכוד והמחנה הציוני, עם 23 מנדטים לכל מפלגה. בעוד המחנה הציוני שומרת על יציבות בשני הסקרים האחרונים, הליכוד רושמת ירידה של ארבעה מנדטים בארבעת הסקרים האחרונים מנדט אחד בכל סקר. הסקר נערך אתמול (חמישי) לפני העימות הטלוויזיוני בערוץ 2, בקרב מדגם מייצג של 500 איש מהאוכלוסייה הבוגרת בישראל. סטיית התקן בסקר היא של שני מנדטים.
בליכוד אמנם מודאגים מהירידה העקבית בסקרים, אך מקווים כי נאום נתניהו בקונגרס האמריקני בשבוע הבא, יצליח להעביר את סדר היום לאיום האיראני. כך, מקווים בליכוד, אולי תיבלם המגמה השלילית של תוצאות הסקרים בעקבות הסכסוך המתוקשר עם מני נפתלי, וכן דוחות מבקר המדינה על משבר הדיור והוצאות מעון ראש הממשלה שבעקבותיו תחל בדיקה משטרתית אחרי הבחירות.
המחנה הציוני, מנגד, לא מאבד מנדטים בשני הסקרים האחרונים, אך גם לא מצליח להתרומם חרף הקמפיין האגרסיבי שמנהל ראובן אדלר. יש לציין כי למרות המגמה השלילית, סיכויו של נתניהו להרכיב ממשלה, גם על פי הסקר הזה, גבוהים בהרבה מאלה של יצחק הרצוג.
בזמן ששתי המפלגות הגדולות מדשדשות במקום, המפלגות הקטנות מתחזקות בשבועות האחרונים. בולטת במיוחד "יש עתיד", שמתחזקת בסקר זה במנדט אחד ועולה ל-13 מנדטים. בכך, משלים לפיד עלייה של ארבעה מנדטים בשני הסקרים האחרונים. עושה רושם כי "סיורי הסליחות" של לפיד, במסגרתם עולה שר האוצר לשעבר בכל ערב על במה אחרת ברחבי הארץ ואומר לקהל של מאות בני אדם "טעיתי, ואני יודע איך לתקן", מוכיחים את עצמם. אם רק לפני חודש הוא זכה בסקרים למספרים שהציבו אותו לכל היותר כמועמד להיות יו"ר ועדת המדע של הכנסת הבאה, הרי שכעת ברור שמפלגתו תהיה בין חמש המפלגות גדולות. עוד מוקדם לדעת כמה מנדטים יקבל לפיד, בעיקר בהתחשב בנתון הבא: בשני סקרים שנערכו בתקופה המקבילה במערכת הבחירות הקודמת, זכה לפיד ל-11 מנדטים בסקר ידיעות אחרונות ולשמונה מנדטים בסקר מעריב. כמילות השיר - איך זה נגמר בסוף, כולם יודעים.
הבית היהודי שומרת על כוחה מהסקר הקודם וזוכה גם השבוע ל-13 מנדטים. במפלגה מצפים כי בעקבות הופעתו המוצלחת של היו"ר, נפתלי בנט, בעימות הטלוויזיוני שנערך אמש, המפלגה תוסיף להתחזק בימים הקרובים ותצליח לחזור למספרים מלפני "פרשת אוחנה". מפלגת יחד בראשות אלי ישי גדלה אף היא מארבעה מנדטים בסקר הקודם לחמישה בסקר הנוכחי.
המגמה האמורה מהווה כאב ראש גם לנתניהו וגם להרצוג, משום שהיא מקטינה את כושר המיקוח של השניים בבואם למשא ומתן הקואליציוני. ככל ששתי המפלגות הגדולות מאבדות מכוחן, הופכים שחקנים משניים, כמו ישראל ביתנו אליה איש לא התייחס ברצינות עד לפני שבועיים לבעלי משקל בשאלה מי יהיה ראש הממשלה הבא, ומה יהיה הרכב הקואליציה העתידי.
על פי תמונת המצב העולה מסקר זה, גם לליכוד וגם למחנה הציוני יש מספר דומה ויציב של ממליצים בטוחים: לנתניהו יש את הליכוד, הבית היהודי ואת מפלגת יחד, שזוכות בסקר ל-41 מנדטים. קיימת גם האפשרות שהמספר יהיה 40 מנדטים, במידה שברוך מרזל לא ימליץ על נתניהו. להרצוג יש את חברי המחנה הציוני מרצ, ובסבירות גבוהה גם את "יש עתיד", שמקבלים יחד בסקר זה 40 מנדטים. על כל יתר הממליצים הדרושים על מנת להרכיב קואליציה, צפוי להתפתח "מכרז" מרתק בין נתניהו והרצוג.
גם בליכוד וגם במחנה הציוני חוששים מתרחיש שבמסגרתו ליברמן, עם שישה מנדטים בסקר, וכחלון שמחזיק בשבעה מנדטים לפי הסקר, יאחדו כוחות אחרי הבחירות ויציעו ללפיד או לחילופין לחרדים לחבור אליהם לחזית אחת. במידה שחזית כזו תתגבש, יוכלו בעלי הברית לדרוש מהרצוג ומנתניהו את כל התיקים החשובים כתנאי להצטרפות לקואליציה, באופן שירחיק את מפלגת השלטון העתידית ממרבית עמדות ההשפעה. זה לא מקרי, אגב, שגם ליברמן וגם דרעי, שרמזו כי ימליצו על נתניהו, נמנעים לפי שעה מלעשות זאת. אחרי בחירות 2013 כרתו בנט ולפיד את "ברית האחים", שאפשרה להם לזכות בתיקים רבים. נראה כי גם ב-2015, הדרך של נתניהו או הרצוג להרכיב ממשלה תעבור דרך חזית שכזו. בכיר בליכוד, למשל, הביע השבוע חשש כי מפלגת השלטון תיאלץ למסור את תיק הביטחון ליו"ר ישראל ביתנו. "הוא יגיד לנו, 'או תיק הביטחון, או שנלך עם הרצוג', ואז מה נעשה?", תהה הבכיר.
עדות לקרב על הממליצים לנשיא, שכבר מתנהל מאחורי הקלעים במלוא הכוח, ניתן היה למצוא ביום שלישי השבוע, כאשר יו"ר המחנה הציוני, יצחק הרצוג, פינה את הלו"ז והגיע, חבוש כיפה, לחתונת הנכדה של יעקב ליצמן מיהדות התורה בבני ברק. כשהגיע, הסתבר לו שהשר ישראל כץ וחבר הכנסת יריב לוין מהליכוד כבר הספיקו להיות שם קודם לכן, וכי נתניהו הגדיל לעשות ושלח ברכה טלפונית. ספק אם ראש הממשלה ויו"ר האופוזיציה היו מקדישים כל כך הרבה תשומת לב לחתונת נכדה של חבר כנסת, אלמלא היינו שלושה שבועות לפני הבחירות.
הציבור סומך על כחלון לפתרון משבר הדיור
מהשאלות הנוספות בסקר, שאינן קשורות במנדטים, ניתן ללמוד שהציבור עומד מאחורי ראש הממשלה בהקשר המדיני בטחוני, אך מסתייג ממנו בנושא הדיור. הדבר מתבטא הן בירידות קלות במנדטים והן במדד ההתאמה לראשות הממשלה. 45.1% מהנשאלים סבורים כי נתניהו הוא המתאים לעמוד בראשות הממשלה, להבדיל מ-47.9% שלהם זכה בשבוע שעבר. הרצוג זוכה ל26.2 אחוזי התאמה בלבד, שתי עשיריות האחוז פחות מאשר בשבוע שעבר.
לאחר פרסום דו"ח מבקר המדינה בנושא משבר הדיור ביום רביעי, הציבור מכתיר בסקר את משה כחלון כמי שיכול לפתור את אחת הבעיות הבירוקרטיות הסבוכות והקשות במדינה - 28.2% מהנשאלים סברו כך. ראש הממשלה נתניהו הגיע אמנם למקום השני, אך נמצא הרחק מאחור, עם 13.3% בלבד שנקבו בשמו כמי שיכול לטפל בבעיית הדיור בישראל. יאיר לפיד הגיע למקום השלישי עם 11.6%, ואילו יצחק הרצוג קיבל רק 10.9%. יותר משליש מהנשאלים, 35.9%, לא נקבו בשם של איש מארבעת ראשי המפלגות עדות לציפיות הנמוכות שיש בציבור מהפוליטיקאים ומהאפשרות שלהם לסייע להוריד את מחירי הדיור.
רוב הנשאלים מאמינים בנחיצותו של נאום נתניהו בקונגרס
כפי שהוזכר בתחילה, בליכוד מייחלים לנאומו של נתניהו בפני הקונגרס האמריקני. הדבר מתבטא גם בסקר, כאשר 32.9% מהנשאלים השיבו כי הדבר יתרום למאבקה של ישראל נגד תכנית הגרעין האיראני, לעומת 19.6% בלבד שסברו כי הנסיעה תפגע במאבק באיראן. 26.4% מהמשיבים, חושבים כי הנסיעה כלל לא תשפיע. בפילוח פנימי של השאלה לפי מצביעי המפלגות השונות, ניתן לראות כי 51% ממצביעי המחנה הציוני ו-44.6% ממצביעי יש עתיד חושבים כי הנסיעה תפגע במאמצים למנוע מאיראן להשיג נשק גרעיני. מהצד השני, 64.6% ממצביעי הליכוד, ו-45% ממצביעי הבית היהודי, סבורים שהנסיעה תתרום למאבק בהתגרענותה של איראן.