על ההשפעות המפתיעות של מימון בחירות ציבורי

כמו בכל מערכת בחירות, גם הפעם ישנו עיסוק ציבורי ער בסוגיות הקשורות למימון התהליך הפוליטי. רק לפני שבועיים דחתה ועדת הבחירות המרכזית את עתירת הליכוד נגד V15, שהאשימה את התארגנות זו בעבירה על חוק מימון מפלגות והזרמת כספים לטובת הקמפיין של המחנה הציוני. לעומת זאת, רבים טוענים שהעיתון "ישראל היום" נועד כולו למען הנצחת שלטונו של ראש הממשלה ושגם בימים אלה הוא עוסק בתעמולת בחירות אסורה במסווה של עיתונות. גם טענה זו נדחתה על ידי ועדת הבחירות המרכזית.

כיום בישראל ישנן מגבלות חמורות מאוד על גיוס תרומות מאנשים פרטיים למימון מפלגות, הן בעת בחירות והן לאורך פעילותן השוטפת. המפלגות מתקיימות לרוב ממימון ציבורי. לעומת זאת, בבחירות המקדימות הפוליטיקאים המתמודדים אינם זכאים למימון ציבורי, וצריכים להתבסס על כסף פרטי בלבד, במגבלות הקיימות על הסכומים המותרים לגיוס.

לאור זאת, מי שמממן את הקמפיינים למפלגות, שסכומם יעמוד בבחירות הקרובות על יותר מ-200 מיליון שקלים, זה אנחנו, משלמי המסים. אולם, חוץ ממחיר זה שרובנו ככל הנראה מוכנים לשלם, יש מחיר נוסף שאנו משלמים כתוצאה משיטת המימון הציבורי וההגבלה החריפה שקיימת על המימון הפרטי של הבחירות – רמת שחיתות גבוהה יותר במערכת הפוליטית. מחקרים שבדקו את השפעת הגבלת המימון הפרטי על רמת השחיתות במערכת הפוליטית מצאו, כי הגבלות חמורות על מימון פרטי נוטות להגדיל את רמת השחיתות הנתפסת במערכת הפוליטית, וכי היכולת של מערכת המימון הציבורית להקטין את השחיתות על ידי הגדלה של המימון הציבורי, לא מצליחה להשיג את האפקט הרצוי של הקטנת השחיתות.

השחיתות היא כנראה פועל יוצא של הגבלות חמורות על המימון הפרטי. דרך אחת להקטין את ממדיה היא הסרת חלק מהמגבלות הקיימות היום ובכך להפוך את קשרי ההון-שלטון, הקיימים מתחת לשולחן, לשקופים יותר ונתונים לביקורת ציבורית ותקשורתית.

מחקר עדכני נוסף של החוקר האמריקאי אנדרו הול בדק את ההשפעה של הכנסת המימון הציבורי למערכת הפוליטית האמריקנית, שבה המגבלות על מימון פרטי הן מצומצמות ביותר. במחקר מצא הול כי המימון הציבורי צמצם את היתרון המובנה שהיה לפוליטיקאים מכהנים (incumbents) על פני המתחרים שלהם בכל הנוגע ליכולת גיוס הכספים. מסקנה זו אינה מפתיעה מכיוון שברור שכל עוד הקמפיין מתבסס על מימון פרטי בלבד, הרי שהתורמים יעדיפו ללכת עם הפוליטיקאי המכהן מתוך הערכה שהסיכוי שלו לנצח הוא גבוה יותר ממועמד חדש ופחות מוכר. המימון הציבורי ביטל חלק משמעותי מהיתרון המובנה שהיה לפוליטיקאים המכהנים.

כמו כן, נמצא כי מימון ציבורי מקטין את הפער הממוצע שבו פוליטיקאים מכהנים מנצחים מערכות בחירות. במילים אחרות, המימון הציבורי הפך את מערכות הבחירות לתחרותיות יותר והגדיל את הסיכוי להדחה של פוליטיקאים מכהנים. עד כאן, הממצאים אינם מפתיעים במיוחד. המחקר גם בדק את רמת המתינות או הרדיקליות של הפוליטיקאים שנבחרו לאחר שינוי שיטת המימון. ניתן לצפות שהגדלת המימון הציבורי תגרום לכך שהפוליטיקאים יהיו פחות מחויבים לאינטרסים פרטניים וירצו להתקרב לעמדתו של הבוחר החציוני, מה שייצור תהליך של התמרכזות בקרב הנבחרים החדשים.

ואולם כאן ציפתה להול הפתעה: הוא מצא אפקט מובהק שבו הכנסת המימון הציבורי גרמה לקיטוב של המערכת הפוליטית ולבחירתם של פוליטיקאים עם עמדות פחות מתונות ביחס לחבריהם בעבר. הול מציין שתהליך הקיטוב מאפיין את כלל המערכת הפוליטית האמריקנית בשנים האחרונות, אבל הוא מוצא כי האפקט מובהק וחזק משמעותית במדינות שהחליטו על מימון ציבורי. יכולים להיות לכך כמה הסברים והול מספק הסבר אפשרי אחד - לטענתו, דווקא קבוצות אינטרס וארגוני לובי נוטים לתרום יותר לפוליטיקאים ממורכזים בעמדותיהם מכיוון שהם מאמינים שאלה הפוליטיקאים שיישארו יותר זמן בשלטון. ברגע שהמימון של הגופים הללו נחלש, הדבר חיזק דווקא את הפוליטיקאים עם הדעות הפחות מתונות (לשני קצות הקשת הפוליטית) והגדיל את סיכויי ההיבחרות שלהם. כך, בעקיפין, תרם המימון הציבורי לקיטוב של המערכת הפוליטית - תוצאה לא צפויה ואולי אף לא רצויה.

לצד היתרונות הידועים של מימון ציבורי, יכולים להיות לפרקטיקה הזו גם מחירים עקיפים. הגבלה חמורה מדי על התרומות הפרטיות עלולה להגדיל את השחיתות, והכנסה של אלמנטים של מימון ציבורי גורמת לקיטוב של המערכת הפוליטית ולבחירה של פוליטיקאים פחות מתונים.

האם אלה מחירים שראוי לשלם? אני חושב שאם נבחן את המודל הישראלי, שמשלב מגבלות חמורות למדי על התרומות הפרטיות יחד עם מימון ציבורי נדיב, לעומת המודל האמריקני שמבוסס בעיקרו על כסף פרטי ורגולציה מינימלית, הרי שזה הראשון עדיף עשרות מונים על זה האמריקאי. למרות שמצבנו רחוק מלהיות מושלם בעניין זה, עדיין ההשפעה של ההון על הפוליטיקה שלנו היא מוגבלת יחסית והפוליטיקאי הישראלי לא חייב להיות עשיר מופלג על מנת להתמודד למשרה פוליטית כמו בארצות הברית. לכן, למרות המחירים העקיפים של המימון הציבורי, חשוב לשמור ולחזק אותו לטובת הדמוקרטיה הישראלית.

הכותב הוא אלי גרשנקרוין, מנהל המכון לרפורמות מבניות

לפרסום מאמרים בוואלה דעות לחצו כאן

המאמרים המתפרסמים במדור הדעות משקפים את עמדת הכותבים בלבד