סקר: רוב הציבור סבור כי גוש הימין ירכיב את הממשלה

ערב הבחירות – איזה גוש צפוי להקים ממשלה? תוצאות סקר מדד השלום הנוכחי מראות שלאירועי השבועות והימים האחרונים לא הייתה כל השפעה על הערכת הציבור היהודי לאיזה גוש יש יותר סיכוי לכונן את הממשלה הבאה.

כך, שבועיים לפני הבחירות, 61% מהציבור היהודי מעריכים כי סיכויי גוש הימין טובים יותר (בהשוואה ל-59% שהעריכו כך בינואר ו-60% בדצמבר). ההערכות ביחס לסיכויי גוש המרכז-שמאל היו פחות יציבות, עם מגמת ירידה – בסקר האחרון 22% לעומת 27.5% ו-24% בסקרים הקודמים, כך שבחודש האחרון הפער לטובת גוש הימין (39%) היה הגדול ביותר.

לעומת זאת בשאלה "איזה גוש היית רוצה שיקים את הממשלה אחרי הבחירות הבאות?" התגלתה מגמה שונה. בשלושת החודשים האחרונים הפער בין שני הגושים הצטמצם במידה ניכרת מ-22% לטובת מחנה הימין בדצמבר ל-15% בינואר ו-13% בפברואר. במילים אחרות, אמנם הפער מצטמצם אבל גם בעניין ההעדפה בקרב הציבור היהודי הכף נוטה עדיין לכיוון הימין ובשל הזמן הקצר שנותר עד הבחירות הסיכויים לשינוי דרמטי לטובת המרכז-שמאל הם קטנים.

לכל סקרי "מדד השלום" בוואלה! חדשות

מעניין לציין כי בציבור הערבי הקבוצה השכיחה (43.5%) היא של אלה שאינם יודעים להעריך סיכוייו של איזה גוש – הימין או המרכז-שמאל – להרכיב ממשלה הם גבוהים יותר. במקביל, כאן יש העדפה ברורה לממשלה בראשות המרכז-שמאל: 48% לעומת 11% בלבד המעדיפים ממשלת ימין.

הסקר, שנערך בסמוך לנאומו של ראש הממשלה בוושינגטון, מראה כי באותו מועד, שיעור היהודים שסברו כי נאומו של נתניהו יועיל לישראל עלה על שיעור הסבורים כי הנאום יגרום נזק (39% לעומת 29%). השאר התחלקו בין החושבים שהביקור לא יזיק ולא יועיל (18%) לאלה שלא יכלו להחליט בעניין (14%). ההבדלים בשאלה זו בין הערכות הימין והשמאל המובהקים הוא עצום: בקרב מי שזיהו עצמם ימין 69% חשבו כי הנאום בעיקר יועיל לעומת 73% בקרב מי שזיהו עצמם שמאל הסבורים כי הוא בעיקר יזיק. גם בשאלה זו הקבוצה הגדולה ביותר בקרב המרואיינים הערבים בחרה בברירה "לא יודע" (36%).

בדקנו את הערכת הציבור היהודי לגבי המניע העיקרי של נתניהו לנאום בקונגרס, על רקע הממצא שלנו מינואר אז רוב גדול בכלל הציבור היהודי (67%) חשבו שעיתוי הנסיעה, ממש בשיא מערכת הבחירות בארץ, היה מרכזי בהחלטתו של נתניהו לנאום בוושינגטון, כלומר שהוא השתמש בנאום בחוץ כדי להשפיע על תוצאות הבחירות מבית. בסקר הנוכחי שאלנו שאלה שונה בנוגע למניעיו של ראש הממשלה ובה הצגנו מניע עיקרי ראשון – קידום מעמדו האלקטורלי ומניע אחר – אמונה ביכולתו לשנות את המדיניות האמריקנית בנוגע להסכם עם איראן: 45% מהמרואיינים העריכו הפעם כי המניע העיקרי הייתה האמונה הכנה של נתניהו כי הנאום עשוי לשנות את עמדת האמריקאים בעניין ההסכם עם איראן ואילו 41% העריכו כי השיקול האלקטורלי הוא שהנחה אותו. עם זאת, בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל ושמאל מתון עדיין היה החודש רוב גדול מאוד (כ-80%) שסברו כי שיקולי בחירות מבית הם שהניעו את נתניהו לנסוע ולנאום בקונגרס (בהשוואה לכרבע בלבד ממי שזיהו עצמם ימין וימין מתון שייחסו לו מניע זה).

על רקע האמור לעיל ניסינו לברר מי אחראי יותר להתדרדרות שחלה בתקופה האחרונה ביחסים בין ממשלת ישראל בראשות נתניהו לבין הממשל האמריקאי בראשות אובמה, בקרב הציבור היהודי, התשובה השכיחה (34%) היא ששני הצדדים אחראים לכך במידה שווה. אולם מבין היתר, שיעור המטילים את עיקר האשמה על כתפי הממשל האמריקאי בראשות אובמה (32%) גבוה מעט משיעור המאשימים בעיקר את ממשלת ישראל בראשות נתניהו (27%). יש לציין כי בקרב מי שהגדירו עצמם ימין ממש, רוב של 60% מטילים את האחריות להתדרדרות על ממשל אובמה. שוב, בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל ושמאל מתון כ-80% הטילו את האחריות על כתפי ממשלת נתניהו.

עם זאת, כאשר בדקנו את עמדות הציבור היהודי ביחס לטענה כי התגובות של הנשיא אובמה ואנשי ממשלו לנאום של נתניהו הן ניסיון מכוון של האמריקאים לפגוע בסיכוייו בבחירות בישראל עלה מספר השוללים כוונה זאת (49%) על מספר המסכימים עמה (43%). בדיקת העמדות בשאלה זו לפי הזהות הפוליטית מראה כי החשדנות כלפי כוונות הממשל של אובמה היא כצפוי גבוהה יותר בקרב מי שזיהו עצמם כימין או ימין מתון: כ-49% מהם בכל זאת סבורים שזו היתה מגמת הממשל, בהשוואה לכ4% בלבד בקרב מי שהגדירו עצמם שמאל מתון ושמאל.

גם בקרב הערבים הדעה השכיחה היא כי שני הצדדים אחראים באותה מידה להידרדרות ביחסי ישראל-ארה"ב (40%). ואולם, שיעורם כאן של מי שמטילים את מירב האשמה על ישראל (21%) עולה בבירור על מי שרואים באמריקנים את האחראים למצב (8%).

האם הנטייה של הציבור היהודי להמעיט בחומרת התוצאות העלולות להיות לביקורו האחרון של נתניהו בוושינגטון משקפת את החשיבות המיוחסת בארץ למערכת היחסים בין ישראל וארה"ב להיבטיה השונים? התשובה לשאלה זו היא בבירור שלילית. הציבור בישראל מודע היטב לתלות הגבוהה של ישראל בארה"ב. בראש "סולם התלות" ניצב התחום הצבאי-ביטחוני, עם רוב של 83% הסבורים כי ישראל תלויה בארה"ב במידה רבה מאוד או במידה די רבה, ואחריו, לפי הסדר, התחום הדיפלומטי-מדיני (75%), והתחום הכלכלי (71%).

מדד השלום נערך בחסות תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים (אוניברסיטת תל אביב) ומרכז גוטמן לסקרים של המכון הישראלי לדמוקרטיה. הסקר נערך בטלפון על ידי מכון המחקר "מדגם" בתאריכים 1-3 במרץ 2015, בקרב 600 מרואיינים, המהווים מדגם ארצי מייצג של כלל האוכלוסייה הבוגרת בישראל בגילאי 18 ומעלה. טעות הדגימה המרבית לכלל המדגם - 4.1%± ברמת בטחון של 95%.

לצפיה במדדי השלום לאורך השנים לחצו כאן

המכון הישראלי לדמוקרטיה בפייסבוק

לאתר תכנית אוונס לגישור ופתרון סכסוכים