פחות משבוע לפני הבחירות, ניתן היה לצפות לראות את "השטח בוער", אבל בפועל, שני האירועים שמשכו את מרב תשומת לב אתמול (רביעי) היו מסיבות עיתונאים אפרוריות בכיכובם של ותיקי מערכת הביטחון. היה משהו כמעט אקדמי בשני האירועים הללו, שאחד מהם באמת נערך בקמפוס של אוניברסיטה. הנושא ששני האירועים עסקו בו היה הרקורד הביטחוני של ממשלת נתניהו האחרונה, ואף ששני האירועים הצליחו להיכנס לכותרות, בשורה התחתונה לא נאמר בהם שום דבר חדש, אלא רק מוחזרו הטיעונים המוכרים של שני הצדדים.
האירוע הראשון, שנערך בתל אביב בשעות הצהריים המוקדמות, היה מסיבת עיתונאים של ארגון "מפקדים למען ביטחון ישראל", קבוצה של כ-200 בכירים לשעבר במערכת הביטחון שמזהירים מפני מדיניותו הביטחונית של נתניהו. על הבמה התייצבו ראש המוסד לשעבר שבתי שביט, שכיהן בתפקיד בסוף שנות ה-80 ובתחילת שנות ה-90; אלוף (במיל') אמנון רשף, שהיה בתפקידו האחרון מפקד גייסות השריון בצה"ל; תת-אלוף (במיל') אשר לוי ובכיר השב"כ בדימוס אריה פלמן. בהודעה לעיתונות שקדמה לאירוע הבטיחו הבכירים לשעבר "לחשוף" מידע חדש על נתניהו, אבל בפועל יצאו משם בעיקר אמירות דומות לאלה שהשמיע לאחרונה, בצורה משכנעת הרבה יותר, ראש המוסד לשעבר מאיר דגן.
בחירות 2015 - כל הכותרות:
רבבות בעצרת דגל התורה: "מי שלא מצביע - קולו הולך לשטן"
נתניהו בכנס פעילים: "איך הם יכולים להגיד שלא עשינו?"
אישום נגד מרזל סמוך לבחירות: המשטרה תבחן את העיתוי
מסיבת העיתונאים עצמה לא חידשה דבר, למעט אמירה חצי-ביקורתית של ראש המוסד לשעבר שביט על חיסול בנו של עימאד מורנייה בסוריה בתחילת מערכת הבחירות. קבוצת המפקדים הבכירים, שלמען הגילוי הנאות נציין כי רכשה שטחי פרסום בוואלה, מנסה לפגוע בנתניהו בתחום שבו הוא עדיין נתפס בעיני רוב הציבור כעדיף על הרצוג: הביטחון. חמושים בכסף לפרסום ככל הנראה תרומות של המיליארדר היהודי-אמריקני דניאל אברמס הם מנהלים קמפיין בולט, אבל מידת ההשפעה שלו לא ברורה.
אם המטרה היא לסדוק את תדמית "מר ביטחון" של נתניהו, התהליך הזה נמצא בעיצומו בכל מקרה מאז הסיום המאכזב של מבצע "צוק איתן". המודעות המאשימות אותו בהתעצמות חמאס, כישלון מול איראן והרס היחסים האסטרטגיים עם ארצות הברית יכולים בהחלט להוסיף. אלא שאם המטרה היא לשכנע את הציבור שרב-סרן (במיל') יצחק הרצוג הוא האלטרנטיבה הביטחונית, לא בטוח שזה מצליח בינתיים. שמו של הרצוג כמעט שלא הוזכר במסיבת העיתונאים שלהם אתמול. המפקדים לא לוקחים את הקמפיין שלהם צעד אחד קדימה כפי שעשה ראש עיריית תל אביב, תא"ל (במיל') רון חולדאי, שהצטלם לתשדיר תעמולה קצר ואפקטיבי ובו הוא מצהיר: אני נלחמתי בשביל המדינה הזו ואני סומך יותר על הרצוג בביטחון מעל נתניהו.
לא פחות ימנים אבל פחות מתלהמים
למרות מסיבת העיתונאים האפרורית אתמול, שלא הצליחה ליצור עניין יוצא דופן, נראה שהקמפיין של קבוצת המפקדים בכל זאת משפיע. איך אפשר לדעת? כי אתמול אחר הצהריים הודיע הליכוד בתגובה חפוזה ומאולתרת על מסיבת עיתונאים שלו, בניסיון להדוף את הביקורת של שביט, של רשף ושל חבריהם. על הבמה באוניברסיטת בר אילן ישבו שר הביטחון משה יעלון, ראש השב"כ לשעבר אבי דיכטר והשר לשעבר בני בגין. אמור היה להצטרף אליהם גם היועץ לביטחון לאומי בדימוס יעקב עמידרור, אבל הוא איחר לאירוע ולא הספיק להשתתף בו (אחד המארגנים טען כי עמידרור הגיע לבר אילן אבל לא מצא את החדר שבו נערכה מסיבת העיתונאים). מסיבת עיתונאים כזו לא הייתה מתכנסת אם נתניהו לא היה סבור שהוא הולך להיות פגיע גם בנושא הביטחוני, מימין ומשמאל.
יעלון פירט במהלך האירוע את הקו הקבוע של הליכוד בנושאי הביטחון, שכולל מצד אחד שבחים עצמיים על "צוק איתן", ומצד שני אזהרות על כך שכל פינוי התנחלויות עתידי יוביל ל"חמאסטן" בגדה המערבית. בדומה למפקדים שתקפו את נתניהו בבוקר, גם בהגנה של יעלון על ראש הממשלה לא היה שום דבר חדש. מנגד, הדוברים משני הצדדים היו אנשים חכמים, ראויים, מנוסים ואחראיים. באירוע של הביטחוניסטים מהליכוד לא נשמעו הסיסמאות המשלהבות אך הבלתי-מציאותיות שאנשי ימין כמו בנט וליברמן כל כך אוהבים. יעלון ובגין לא פחות ימניים משר הכלכלה ושר החוץ, אבל בוודאי הרבה פחות מתלהמים. באירוע של הביטחוניסטים מהשמאל לא היו הבטחות ליונה עם עלה של זית, והדוברים הסתפקו בקריאה להגביר את שיתוף הפעולה האסטרטגי עם מדינות ערב ששונאות את האיראנים.
את הציבור הרחב לא ברור עד כמה כל זה באמת מעניין. הפערים בין הליכוד למחנה הציוני בנושאים הללו פחות דרמטיים מכפי שמצטייר בקמפיין. נתניהו מזהיר שהרצוג יקים ממשלה עם הערבים ויחלק את ירושלים, אבל בינתיים הרשימה המשותפת סירבה אפילו להסכם עודפים עם מרצ כי זו "מפלגה ציונית", כך שקשה לראות אותם נכנסים לממשלה עם הרצוג. על חלוקת ירושלים יו"ר האופוזיציה אמר אתמול ביושר ש"הזוי לשאול על זה" כאשר אבו מאזן מכין תביעות נגד ישראל בבית הדין בהאג, והמערכת המדינית כולה הולכת לעימות. בליכוד, לעומת זאת, כבר מבינים מה בדיוק היו הקווים האדומים של נתניהו במשא ומתן האחרון ויודעים שגם אם בימים הקרובים המגמה בסקרים תתהפך ונתניהו יקים את הממשלה הבאה, מרחב התמרון המדיני שלו יהיה מצומצם מאוד ויהיה חייב לכלול פשרות.
לפניות לכתב: amir.tibon@walla.co.il