שר השיכון יואב גלנט ומנכ"ל משרד השיכון חגי רזניק הודיעו ביום שני כי הם בדרך להיות הפנים החדשות של מפלגת הליכוד ומפלגת גשר החברתית של אורלי לוי-אבקסיס. לאורך השנים הציגו השניים תכניות רבות להגדלת הדיור הציבורי כחלק מהמצע החברתי של מפלגת כולנו: בין אם הנפקת אג"ח בעלות של מיליארד שקל לרכישת אלף דירות באמצעות "עמידר" ובין אם תכנית פעולה ממשלתית להגדלת מאגר הדיור הציבורי, שבראשה עמד רזניק. היעד שעליו הצביע משרד השיכון ביולי האחרון עמד על 70 אלף דירות בתוך עשור.
לפני חצי שנה השר ומנכ"ל משרדו יצאו בהודעות חגיגיות על בניית התכנית "לגור בכבוד". כעת, שניהם עזבו את משרדם כאשר התכנית כלל לא קודמה. רזניק אמנם הגיש אותה לשר האוצר עם התפטרותו, אך ספק אם תצא לפועל בחצי השנה הקרובה. בתכנית הובטח יעד של 7,000 דירות לשנה. למרות שהתכנית לא אושרה - בפועל נרכשו השנה רק 10% מהן. רזניק טוען כי התפטרותו מתפקיד מנכ"ל המשרד והצטרפותו לפוליטיקה נעשתה רק כדי לחייב בהסכמים הקואליציוניים את הממשלה הבאה ביישום התוכנית.
עוד בנושא:
השרים אישרו במשאל טלפוני את מינוי גלנט לשר הקליטה
במבחן התוצאה, נכון לעכשיו אין הסכמות במשרד האוצר, שמתנגד לרוב סעיפי התכנית. רזניק כאמור הדיח את נציגי האוצר מהצוות שהיה אמור לדון בתוכנית. אחת הטענות המרכזיות מול התכנית שרזניק וגלנט היא שהם הלכו על "הכול או כלום" במקום להגיע לפשרה בסוגיות שונות ולייצר פתרונות חלקיים, כמו למשל בסוגיית האמהות החד-הוריות בדיור הציבורי, שבנוגע אליהן הגישה ח"כ מרב בן ארי הצעת חוק נפרדת.
נתונים שהגיעו לידי וואלה! NEWS לפי בקשת חופש המידע שהגישה עמותת "ידיד" מציגים כי בעשרת החודשים הראשונים של שנת 2018 נרכשו רק 784 דירות. זאת, כשמספר הזכאים לדיור ציבורי רק הולך וגדל ועומד כיום על 4,145 ממתינים בתור.
מספר האנשים שממתנים לדיור ציבורי בישראל
מספר זה לא כולל את מספר הזכאים העולים שעומד על למעלה מעשרת אלפים זכאים, שעליהם אחראי גלנט עתה עם מינויו לתפקיד שר העלייה והקליטה. לדברי רזניק, בימים אלו נבנות באופן פיזי 2,650 דירות דיור ציבורי לעולים וקשישים בשיתוף עם הסוכנות. חלק מאותן 784 דירות נרכשו מהנפקת אג"ח במיליארד שקלים של "עמידר", וחלקן מקופת הקרן לדיור ציבורי שמכרה לאורך השנים דירות קיימות לדיירים ותיקים בהנחה של 80%, שהרי על כל ארבע דירות שנמכרות ניתן לקנות רק דירה אחת. עם החלת החוק לדיור ציבורי התאפשרה מכירתן של 7,382 דירות לזכאי הדיור הציבורי במחיר מופחת משנת 2014. כך נוצר מצב שבעת גירעון של דירות לזכאי הדיור הציבורי - מספר הרכישות לא עומד בקצב המכירות.
784 דירות? "מדובר בכישלון"
יש לציין כי קיים שיפור במספר הרכישות לעומת השנה שעברה, אז נרכשו 424 דירות בלבד. עם זאת, מספר זה מהווה פחות ממחצית מהדירות הדרושות לזכאי הדיור הציבורי. אם תשאלו את אנשי משרד השיכון אז הם יגידו כי לפני הגעתם של רזניק וגלנט בממשלה הקודמת נקנו רק שש דירות לזכאי הדיור הציבורי, אך יש לזכור כי זהו היה הטיקט לריצתו של מפלגת כולנו בבחירות הקודמות והעשייה בתחום היא דבר שמתבקש.
המשנה למנכ"ל עמותת "ידיד" רן מלמד אמר בשיחה עם וואלה! NEWS כי "חברת עמידר מכרה אגרות חוב במיליארד שקל והייתה אמורה לקנות מהכסף הזה לפחות אלף דירות אם לא יותר. אל זה צריך להוסיף את מאות מיליוני השקלים שנכנסו לקופה מהמשך מכירות הדירות הקיימות לדיירים הוותיקים. אם כל מה שנקנה בשנת 2018 עד לסוף אוקטובר עומד על 784 דירות - מדובר בכישלון. בכמות הכסף יש לרכוש בדירות הרבה יותר גדולה. המשמעות היא שהרבה אנשים צריכים לחכות הרבה יותר זמן לדירות".
לאורך הקדנציה שלו חטף גלנט קיתונות של ביקורות מפעילי הדיור הציבורי, בין היתר באירועים שונים שאליהם הגיעו כדי להפגין נגדו בטענה שעסק בלקדם את עצמו בנושאים הביטחוניים במקום בנושאים שעליהם היה אמון כשר השיכון. רזניק, לעומת זאת, הקדיש את זמנו כדי לפעול בכיוון, אך בפועל המשרד לא עמד ביעדים שאותם הציב.
גלנט, אלוף במיל' בצה"ל, היה בין המועמדים הבולטים לתפקיד הרמטכ"ל, אך מועמדותו נפסלה עם הגילויים על כך שפלש לשטח ציבורי ולא פינה אותו במשך ארבע שנים אף שהובהר לו כי עליו לעשות כן. מבקר המדינה קבע שגלנט עשה שימוש חורג בשטח הציבורי הפתוח הסומך לביתו, המיועד צורך מעבר רק לכלי רכבו. בנוסף לכך, קבע המבקר שגלנט חתם על תצהירים כוזבים בנוגע לעיבוד החלקה שפלש אליה ולשביל שסלל בשטח הציבורי. בעקבות החלטת היועמ"ש יהודה ויינשטיין בעניינו הודיעו ברק ונתניהו על ביטול מינויו.
רזניק, בן 41, לא מגיע מהתחום הצבאי. הוא שימש כחבר בסגל של גלנט ורק לאחר מכן מונה למנכ"ל משרדו. רזניק הוא חבר בקיבוץ רביבים שבנגב, שימש בעבר כמזכיר הקיבוץ, מנהל פנימיית נוער בשדה בוקר ומנכ"ל המועצה האזורית רמת נגב. בסביבתו של רזניק אמרו כי למרות שקיבל גיבוי מהשר גלנט, נעשה הרבה יותר ממה עשו במשך העשור שקדם לדיור הציבורי: "בתקופתו של רזניק נעשה הרבה יותר ממה שעשו במשך עשור קודם לדיור הציבורי. חלר מהחיבור שלו לאורלי היה כדי לקדם את תכנית 'לגור בכבוד', זאת כחלק מקווי היסוד של הממשלה. תכנית שיישומה נעצר על ידי שר האוצר כחלון ועוזריו".
מספר הדירות הפנויות הנן 112 לפי חלוקה לישובים
נכון להיום, על פי הנתונים, יש 112 דירות ריקות של החברות המשכנות שמחכות לאיכלוס, שחלקן זקוקות לשיפוץ בעלות גבוהה וחלקן נמצאות בקומות גבוהות ללא מעלית ואינן מותאמות לבעלי מוגבלויות. חלק נוסף מאותן דירות נמצא במקומות מרוחקים מבתי ספר או ממקומות העבודה של אותם זכאים. יש עוד 180 אלף ישראלים שמקבלים סיוע בשכר דירה ממשרד השיכון, שאינם זכאים לדיור ציבורי אך הסיוע שהם מקבלים נמוך מאוד ולאורך השנים לא עודכן.
בעמותת "ידיד", שמקדמת מדיניות של דיור ציבורי ושחוקקה בשנים האחרונות לא מעט חוקים לטובת דיירי הדיור הציבורי, אומרת כי "לצערנו יש הרגשה כי לדיירים ולזכאים הובטחו הרים וגבעות מבלי שיש יכולת לקיים אותם". ב"ידיד" מתכוונים לפנות למבקר המדינה בבקשה לבצע בדיקה מקיפה לרכש הדירות ולניצול התקציבים השונים, וכן נבחנת האפשרות לעתור נגד המשרד בשל אוזלת ידו להתמודד עם קבלנים ועם בעלי בתים המסרבים למכור דירות. התנגדותם של חלק מבעלי דירות אלה נובעת מהעובדה שהן יאוכלסו על ידי דיירי דיור ציבורי, או שלחילופין הם אינם מוכנים לעמוד בתנאי הרכישה שאותם קבע משרד השיכון ומונעים, הלכה למעשה, את הגדלת מלאי הדירות הציבוריות.
עמדתו של רזניק הובאה בכתבה.
לא נמסרה תגובה מלשכתו של גלנט.
