"אני בשלהי הכהונה שלי", אמר יו"ר ועדת הכספים ח"כ משה גפני מיהדות התורה באירוע סגור בחודש אוגוסט, "אני הרבה שנים בכנסת. מתחיל לחשוב פעמיים האם אני צריך להמשיך. יש דברים שמתחילים להימאס עליי, גם בתוך המפלגה וגם במערכת הפוליטית", אמר. הקהל שישב באולם לא לקח את דברי גפני ברצינות, מרביתם יודעים כי לא הוא מחליט.
"גפני הוא תופעה על טבעית", אומרים במפלגה. "בכל בוקר הוא חי את הכנסת כאילו זהו יומו הראשון. נחמד שהוא רוצה ללכת, אבל הרבנים לא יאפשרו לו", אמרו. גפני לא היחיד - כמוהו עוד 13 חברי כנסת.
בעוד חבריהם בשאר המפלגות כמו "הליכוד", 'העבודה' ו'הבית היהודי' נאבקים בכל פעם מחדש על מקומם בפריימריז במפלגה, והשאר, בהן "יש עתיד" ו'ישראל ביתנו' נתונים לחסדיו של יו"ר המפלגה, במפלגות החרדיות, האדמו"רים והרבנים הם אלה שמחליטים מי בפנים ומי בחוץ.
עוד בוואלה! NEWS
לא רק מומו פילבר: עוד יועץ לשעבר של נתניהו ייעץ לבנט ושקד
איילת שקד תוקפת: גנץ הוא פייק ימין, ננצח אותו בקרב הפוליטי
את הנקטע אין להשיב: בסיפור של נתניהו, העובדות לא מעניינות
אם כן, מה השיטה? פנים רבות להנהגה הרוחנית החרדית. חלק מהאדמו"רים והרבנים מעודכנים בפעילות של נציגיהם בכנסת כמעט מידי חודש, ואחרים נדרשים לכך רק בסוף הקדנציה.
סגן שר הבריאות יעקב ליצמן הוא נציג של חסידות גור. לכאורה היה אמור לסיים את תפקידו אחרי שתי קדנציות כחבר כנסת, אך יצא שהוא מכהן בכנסת מאז 1999. ליצמן ספג בשנתיים האחרונות ביקורת מבית, ומקורבים לאדמו"ר רבי יעקב אלתר, פטרונו הרוחני, ניסו לגדוע את הקריירה הפוליטית שלו. ליצמן, שהחל את הקדנציה כ"מאמי הלאומי", נאלץ פתאום להקצין עמדות. הוא הוביל את המאבק נגד עבודות רכבת ישראל בשבת, נגד חוק הגיוס ועוד. רבים מחבריו במפלגה אמרו כי מטרתו "לרצות את האדמו"ר" ו"לשמור על מקומו" במפלגה.
חברו לסיעה, סגן שר החינוך מאיר פרוש, מייצג שורה של קהילות חסידיות שלא היה להן ייצוג פוליטי. פרוש אומנם נדרש לרצות את כולם, אבל מקומו כמעט מובטח.
וכך שיטת הבחירה משתנה מח"כ אחד לאחר. ב"דגל התורה", הסיעה שבה חברים גפני, אורי מקלב ויעקב אשר - השיטה מעט שונה. ח"כ אורי מקלב מ"יהדות התורה" נבחר לתפקידו ב-2008 מתוך השדרה הפוליטית המקומית בירושלים, ומאז הוא רק חיזק את מעמדו בתוך המפלגה, ונראה שלאף אחד אין כוונות להזיזו בעתיד הקרוב.
"בסוף המבחן הוא אובייקטיבי", אומר מקלב לוואלה! NEWS. "תמיד יעלו שאלות של ותק מול כוח צעיר יותר, אבל המפלגה היא לא של זקנים. אנחנו תחת מבחן מרגע קודם למינוי ועד לרגע אחרי המינוי". הח"כים מתרוצצים בימים אלה בין כנס פריימריז אחד לאחר, ומקלב ממשיך לעבוד בלשכתו בכנסת. לא כל הח"כים החרדים הם כמוהו, אבל לטענתו יש בשיטת הבחירה במפלגות החרדיות מה שמאפשר לו לעבוד ולא "לרצות מישהו, אלא לעשות למען הציבור".
"אני לא צריך לרדוף אחרי בעלי ההשפעה והכוח. אני צריך לעבוד עבור הציבור, ויש לזה יתרון ענק", אמר ח"כ מקלב, אבל התקשה להסביר מדוע אין מקום להחליף את חברי הכנסת הוותיקים, בצעירים יותר. "אצלנו אין נקודת הנחה שצריך להחליף, אלא נקודת ההנחה היא האם צריך להחליף - ופה הרבנים הם אלה שמכריעים, והם חושבים כנראה שלא".
גם בש"ס המצב היה דומה במשך שנים ארוכות. חברי הכנסת כיהנו קדנציה אחר קדנציה מבלי שמועצת חכמי התורה, הסמכות הרוחנית העליונה במפלגה, תעשה שינויים בהרכב הרשימה לכנסת. בקדנציה האחרונה השתנו דברים. דרעי הכניס את ח"כ מיכאל מלכיאלי וח"כ דני סיידה במקומם של ותיקים יותר, אבל היו שאמרו בש"ס כי זהו מהלך שנועד להשיג שליטה במפלגה, ולא מתוך הבנה שיש כוחות צעירים בחוץ.
"בהחלט יש במפלגות החרדיות אנשים שצריכים למלא את תפקידם", אומר איש התקשורת החרדי דודי זילברשלג. "הסיבה שזה לא קרה עד היום נובעת מכך שהנציגים ברובם הוכיחו יכולות לא רגילות ומרשימות מאד. נוצר חשש שטירונים לא יידעו למלא את החלל ולעשות את העבודה הנדרשת - מבניית קואליציה ועד השגת הישגים לציבור החרדי. זה הוכח כלא נכון", אמר זילברשלג.
זילברשלג טען כי העובדה שהרבנים הם אלה שמחליטים, טומנת בכך לעיתים בעייתיות לפיה לא רוצים להזיז אדם מתפקידו באופן שיישאר נטול עבודה ומשכורת, אף שמקרים כאלה הם נדירים.
