שורת מומחי אינטרנט אזרחיים פנו ליו"ר ועדת הבחירות, שופט העליון חנן מלצר, וביקשו ממנו למנות גורם מטעמו שאליו ניתן יהיה לדווח על חשבונות מזויפים ברשתות החברתיות, שנועדו להשפיע על הבחירות. רשתות של חשבונות כאלה, המכונות רשתות בוטים, הן אחד הכלים העיקריים במעורבות שמיוחסת לרוסיה בבחירות לנשיאות ארצות הברית, בחירות האמצע בשנה שעברה, הברקזיט ועוד. עם זאת, רשתות דומות מופעלות גם על ידי מפלגות וגורמים ישראליים אחרים.
המכתב נשלח למלצר אתמול (ראשון). בין החותמים ניתן למנות את פרופ' קרין נהון, נשיאת איגוד האינטרנט הישראלי, תא"ל (מיל') איתי ברון - לשעבר ראש חטיבת המחקר באמ"ן וכיון סגן ראש המכון למחקרי ביטחון לאומי, ד"ר תהילה שוורץ אלטשולר מהמכון הישראלי לדמוקרטיה וההאקר והאקטיביסט נעם רותם, שבחצי השנה האחרונה מתמקד בחשיפת רשתות בוטים.
"הטיפול בפרופילים פיקטיביים ורשתות בוטים שנחשפו מחייב זיהוי של אופי מפעיל הרשת (פנימי או חיצוני), פניה לפלטפורמה עליה פועלת רשת זו על מנת שתסיר אותה, ובמידת הצורף הפניית הטיפול לגורמי ביטחון ו/או אכיפת חוק", צויין במכתב. "לפיכך, אנו פונים אליך בבקשה למנות בעל תפקיד מטעמך, בעל מומחיות בתחום, שניתן יהיה ליצור איתו קשר ולהתריע בפניו על קיומם של פרופילים פיקטיביים ורשתות בוטים כאמור. בעל תפקיד זה, לאחר שישוכנע במהימנות הדיווח, ירכז את הטיפול בדיווחים... ויפעל, במסגרת החוק, להסרתן מול הפלטפורמות הרלבנטיות, ומול גורמי אכיפת החוק המתאימים, בדחיפות הנחוצה".
המודל שמבקשים הפונים ליצור דומה לזה שמפעילה ישראל נגד הסתה ברשתות החברתיות. כיום אין למדינה סמכות חוקית לאלץ את רשתות כגון פייסבוק או טוויטר להסיר פרסומים. עם זאת, נוצר ממשק בו כאשר מתגלה פרסום שמהווה הסתה או עבירה על החוק, מחלקת הסייבר בפרקליטות המדינה פונה לרשתות ומבקשת להסירו. לפי נתונים שפרסמה הפרקליטות, בכ-85% מהמקרים הרשתות נעתרות ומסירות את הפרסומים.
אחד החותמים על המכתב הוא פרופ' אור דונקלמן, חבר הוועד המנהל של מרכז חקר סייבר, משפט ומדיניות שבאוניברסיטת חיפה. "השיח ברשתות החברתיות סובל ממספר פגמים המזינים זה את זה: אלימות מילולית, הפצת פייק ניוז, ופרופילים מזויפים", הסביר. "הם משמשים הן כשופר להפצת פייק ניוז, והן להדהוד של רעיונות".
לדבריו, "בעוד יש מאמץ טכנולוגי גדול בזיהוי חשבונות מזויפים, הסוגיה של מה קורה אחרי הזיהוי היא לא ברורה. כלומר, אחרי זיהוי של רשת פרופילים רוסית או איראנית, לאיזה גוף שלטוני יש לדווח? ואם זו רשת המופעלת על ידי מפלגה ישראלית, או בשמה? הבעיה היא שחלק מהגופים מוכנים לטפל בחלק מהרשתות, אבל עדיין יש רשתות שלא מטופלות. יותר מזה - שגורמי ממשל נוטים להסתלק מהזיקה הזו, שזה בדיוק ההיפך ממה שנדרש".
בוועדת הבחירות המרכזית אישרו שהמכתב התקבל, ואמרו כי ישיבו לו בימים הקרובים.
בחודש שעבר נערך בוועדת הבחירות המרכזית דיון בעתירה שביקשה לחייב שקיפות בהפעלת תעמולה ברשת. העותרים, עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם, ביקשו לקבוע כי כל פרסום תעמולה יחייב זיהוי של המפלגה או הגורם שעומד מאחוריו - בצורה שתקשה על גופים ישראלים להפיץ מסרים באמצעות חשבונות שמתחזים להיות אנשים אמיתיים. יו"ר הוועדה מלצר טרם פרסם את הכרעתו בעניין.