יו"ר ועדת הבחירות המרכזית, השופט חנן מלצר, הוציא היום (רביעי) צו המחייב מפלגות להזדהות מאחורי כל סוג של תעמולה מצידן, באינטרנט וברשתות החברתיות. מדובר גם על גורמים מטעם הפלגה הפועלים בתיאום איתה. צשצעות הדבר היא כי כל פרסום תעמולה שיעשה על ידי מפלגה, או על ידי גורם הפועל מטעמה או מתואם איתה, יהיה חייב להיות מזוהה איתה מפורשות.
על פי הודעת הוועדה, "הצו חל על המפרסמים, ולא על פלטפורמות פרסום בהן הפרסום נעשה ללא עריכה או עימוד (למשל גוגל או פייסבוק)". עוד הבהירו כי "מאחר ופלטפורמות אלה לא היו צד להליך, והפעילו מנגנון של הודעה והסרה כך שאזרחים יוכלו לדווח על פרסומים תעמולתיים אנונימיים, וככל שיתברר שהפרסום אנונימי, הפלטפורמה תשקול להסיר אותו", כך לשון ההודעה.
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS:
מנאום הצ'חצ'חים ועד ל"ערבים הנוהרים": רגעי השפל במערכות הבחירות בישראל
בנט קורא לטראמפ: "פרסם את פרטי תכנית השלום לפני הבחירות"
מיכאל ביטון: הדרך שלנו לא מוכפפת לעבר של יאיר לפיד
החלטתו של מלצר התבקשה במסגרת עתירה שהגישו לוועדת הבחירות עורכי הדין שחר בן מאיר ויצחק אבירם. השניים ביקשו לאסור כליל על מפלגות להשתמש בתעמולה אנונימית ברשתות החברתיות, ואף לשלם מכספי הסיעות לכל גורם אחר עבור פרסומים כאלה.
הם הבהירו כי העתירה מכוונת לכל פרסום באינטרנט, בתוכנות העברת מסרים, ואף מכוונת לייקים ושיתופים. חוק התעמולה חוקק ב-1959, ומתייחס היום רק למודעות מודפסות ולמודעות בעיתונים. עם זאת, בדיון שנערך בוועדת הבחירות בחודש שעבר, הסכימו כלל המפלגות, מלבד הליכוד, להחיל את חובת השקיפות גם על האינטרנט.
היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, טען בתגובתו לעתירה כי יש להחיל חובת שקיפות רק על פרסומים שניתן להקבילם למודעות מודפסות. הערב, פרסם מלצר את החלטתו, שקיבלה את העתירה כמעט במלואה. "ההנמקות השונות שהובאו לעיל מובילות כולן לאותה מסקנה", כתב. "לפיה, בכל הנוגע לדיני תעמולת הבחירות, אין מקום להותיר את רשת האינטרנט כמרחב אקס-טריטוריאלי בו המשחק הפוליטי מכשיר כל פרסום והתנהגות".
מלצר הגדיש כי מעבר לחבות המשפטית - פרסום תעמולתי אנונימי מקשה על גורמי הביטחון של המדינה להדוף חששות מפני התערבות זרה בבחירות לכנסת ה-21, וזאת כלקח ממערכות בחירות במדינות אחרות בעולם.