היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט הגיב היום (שני) ליו"ר ועדת הבחירות המרכזית לכנסת ה-21, וטען כי אין מניעה שאלוף (במיל') טל רוסו ייכלל ברשימת המועמדים לכנסת מטעם מפלגת העבודה בבחירות הקרובות. לטענת מנדלבליט, רוסו עמד בדרישה לציון בן שלוש שנים ממועד שחרורו משירות קבע.
השאלה שעמדה בפני מנדלבליט היא אם רוסו יכול להיכלל ברשימת המפלגה לכנסת, זאת לנוכח שירותו עד תאריך 10 במאי 2017 בתפקיד מפקד פיקוד העומק במילואים בתנאי קבע. לטענת רוסו, שירות המילואים בתנאי קבע הוא שירות בהתנדבות, שאין הוא מבוסס על התחייבות לקבע. תנאי שירות קבע ושירות מילואים בתנאי קבע דומים, וההבדל העיקרי בין שירות מילואים רגיל לשירות מילואים בתנאי קבע הוא בשכר ובתנאים נלווים נוספים.
היועמ"ש קבע לבסוף כי אין לראות בשירות המילואים של רוסו שירות קבע, המחויב לפי חוק בתקופת צינון של שלוש שנים. עוד כתב בתשובתו כי הואיל ורוסו השתחרר משירות קבע לפני יותר משלוש שנים, ומאחר שאין קביעה מפורשת בחוק הבחירות להחלת תקופת הצינון גם על משרת מילואים, אין הצדקה למנוע את התמודדות רוסו ברשימת העבודה.
לקריאה נוספת
שוחרר, צונן, גויס, שוריין: כאב הראש של טל רוסו, גבאי וישראל
איזנקוט צפוי לאשר: "טל רוסו לא שירת בשירות קבע"
"לא חלפו 3 שנים כנדרש": האם ייפסל שיבוצו של טל רוסו בעבודה?
ועדת הבחירות פנתה למפלגת העבודה לפני כשבועיים בנוגע לשיבוצו של רוסו במקום השני ברשימה. בפנייה, שהופנתה גם למנדלבליט, נכתב כי רוסו שירת כמפקד פיקוד העומק במילואים בתנאי קבע, וכי לא עברו שלוש שנים כנדרש מתום תקופת שירותו זה. בעמדתו של רוסו תמך גם הרמטכ"ל לשעבר גדי איזנקוט, שאישר את השוני בתנאי השירות בין קבע למילואים בתנאי קבע.
מקרה רוסו אינו דומה לזה של גבי אשכנזי, שהשתחרר מקבע כאלוף, חזר לאחר למעלה משנה כרמטכ"ל ונדרש לצינון מלא בתום כהונתו, או לזה של בני גנץ, שיצא כאלוף לחופשת שחרור עם ההחלטה על מינוי יואב גלנט לרמטכ"ל והתבקש לקטוע את חופשתו ולהתמנות לרמטכ"ל כשבוטל מינוי גלנט. גם על גנץ חלה חובת שלוש שנות הצינון במלואה.
ממפלגת העבודה נמסר בתגובה: "עוד ניצחון לגבאי - היועמ"ש מצטרף לעמדת מפלגת העבודה לפיה האלוף טל רוסו סיים את שירותו הצבאי בינואר 2014 ותקופת הצינון תמה. אנו גאים שהאלוף טל רוסו הצטרף לנבחרת המצוינת של מפלגת העבודה לקראת הבחירות הקרובות".
קושי באישור מועמדות עידן
בהמשך היום התייחס מנדבלבליט גם לפנייתו השנייה של השופט מלצר, שנגעה להתמודדותו של פנחס עידן, יו"ר ועד רשות שדות התעופה, במסגרת רשימת הליכוד. על פי החוק, עובד מדינה שנמצא באחת מארבע הדרגות הגבוהות ביותר בסולם התעסוקתי של הגוף בו הוא מועסק, לא יכול להתמודד לכנסת. בשבוע שעבר כתב יו"ר ועדת הבחירות, השופט חנן מלצר, כי לוועדה נודע שבחודש ינואר ביקש עידן מרשות שדות התעופה להוריד את דרגתו בסולם התעסוקתי של הרשות מהרמה הגבוהה ביותר, 30, לרמה 26.
היועמ"ש קבע כי קיימות שאלות רבות שעליהן לא הצליח לקבל מענה, ודרושות כדי להכריע באופן חד משמעי. כך , למשל, השאלה מהי משרתו העדכנית של עידן, האם הורדתו בדרגה כללה גם שינוי תפקיד, והאם מדובר בפעולה שניתן להפוך אותה בחזרה לפי בקשתו. "ככל שלא יינתן מענה לסימני השאלה העובדתיים", נכתב, "דומה כי קיים קושי באישור מועמדותו".
הוא אף קבע כי בנוגע לעתירות שדרשו לפסול את שתי הרשימות הערביות - רע"מ-בל"ד וחד"ש-תע"ל, מטעמים של תמיכה בטרור ושלילת קיומה של ישראל כמדינה יהודית או דמוקרטית, כי יש לדחות את העתירות שכן "לא הצטברה 'מסה ראייתית קריטית' המתחייבת לשם פסילת רשימה. כך נקבע גם לגבי העתירה שדרשה לפסול את מועמדותו של ד"ר עופר כסיף מטעם חד"ש. מנדלבליט סבר כי יש לדחות גם את העתירות הקוראות לפסול את איחוד מפלגות הימין, ואת ריצתו של אלי בן דהן ברשימת הליכוד, לאחר שקבע שאין עילה חוקית לפסול אותן.
(עדכון ראשון: 11:55)