בחודש ינואר אשתקד, בעיצומה של הסערה הפוליטית והציבורית נגד חוק המרכולים, הגיע יו"ר ישראל ביתנו אביגדור ליברמן לביקור במתחם קניות באשדוד בשיאה של השבת. בהצהרה מיוחדת לתקשורת אמר כי החוק שמקדם שר הפנים ויו"ר ש"ס אריה דרעי, "יוצר פילוג בחוסן הלאומי". דבריו גררו תגובה חריפה של דרעי. מיד עם צאת השבת, הוא מיהר לתדרך באמצעות דוברו כי "אני איתו גמרתי, הוא דרס את השבת ברגל גסה".
לא מעט גבות הורמו ולא מעט ספקות נשמעו בדבר האמירה הזו של דרעי. הייתכן? שני פוליטיקאים שמנהלים יחסי חברות במשך שנים ארוכות יסיימו את החברות הארוכה ביניהם בגלל ויכוח חצי פוליטי? הספקות היו במקום. חודשיים בלבד עברו, ודרעי וליברמן נצפו משוחחים בפומבי במליאת הכנסת. צוחקים ומתווכחים כאילו היו חברים טובים. חברים כל כך טובים עד שרקחו אחרי לא מעט חודשים את הברית הפוליטית ההדוקה ביותר שנראתה כאן בשנים האחרונות להכתרת משה ליאון לראשות עיריית ירושלים.
בחירות 2019 - לקריאה נוספת:
דרעי ידרוש את משרד העלייה: "לא יהיה לעולי ברית המועצות בלבד"
בגלל הסתה לגזענות: היועמ"ש המליץ לפסול את בן ארי מהתמודדות
שלום בית, לכאורה: לחיצת היד של נתניהו ו"האויב מבית" דוחה את המערכה הבאה
הדבר כבר הפך ריטואל כמעט קבוע. דרעי וליברמן הם שני שחקנים פוליטיים שידעו לא מעט צרות בקריירה הפוליטית שלהם, וכשהאחד נזקק לשני - הם ידעו לארגן את הריבים ביניהם מראש. החיכוכים בין השניים הם אינטרס משותף: כל ריב מיתרגם לאזכור נוסף בכלי התקשורת ולהזדמנות לפמפם את המסר באזניו של קהל המטרה - מצרכים חשובים לקמפיין מוצלח.
כך זה נראה גם במערכת הבחירות הנוכחית. באמצע חודש ינואר, החל ליברמן להניע את קמפיין הבחירות של מפלגתו עם הסיסמה "ליברמן לא דופק חשבון". המסר הזה עורר לא מעט ביקורת, בעיקר מצד כלי התקשורת החרדים. השיא היה כשבקמפיין נעשתה השוואה בין החרדים לארגון הטרור חמאס. עיתונאים חרדים שפנו לנציגי ש"ס לקבלת תגובה להשוואה הזו, קיבלו את המענה הלקוני הבא: "אנחנו לא מתייחסים ולא רוצים להעצים את ליברמן. מבחינתנו שלא יעבור ולא ייכנס לכנסת הבאה".
בשבועות האחרונים, כשליברמן החל לצנוח דרמטית בסקרים מתחת לאחוז החסימה, דרעי חזר בו מהשתיקה. בהשקת קמפיין הבחירות של ש"ס בבת ים הוא תקף שוב את ליברמן. "ככה לרמוס? מה לא טוב בשבת הקדושה שלנו", תהה דרעי. בתזמון כמעט מושלם, דקות ספורות לאחר מכן, ישראל ביתנו, כמעט על כל חבריה, תקפה חזרה את המפלגה החרדית ואת העומד בראשה.
וכך גם קרה אתמול, כשליברמן עדיין מתחת לאחוז החסימה, דרעי תקף בחריפות יותר את חברו ואת הציבור הרוסי אותו הוא מייצג. ליברמן מיהר להגיב וכך גם חבריו למפלגה. המתקפות ההדדיות בין הצדדים נועדה לעזור בשעת צרה. לליברמן בקרב הציבור הרוסי ולדרעי בציבור החרדי. לא מופרע לחשוב כי דרעי וליברמן יושבים בשקט בשקט וצוחקים על בוחריהם, עד לסיבוב הבא.