בבית המשפט העליון נערך היום (חמישי) הדיון בעתירה לפסול את השתתפותם בבחירות של מיכאל בן ארי ואיתמר בן גביר המועמדים לכנסת מטעם איחוד מפלגות הימין. את העתירה הגישו המרכז הרפורמי, פורום תג מאיר, סיעת מרצ, ח"כ סתיו שפיר (העבודה) ו-12 חברי ועדת הבחירות. מחוץ לאולם בין המשפט התפתח עימות, שבמהלכו אמר בן ארי: "לא יכול להיות שמי שמכשיר את בלד, טיבי וזועבי, יכול לפסול את מי שנאמן למדינה. אנחנו לא גזענים. מיש צעק עליי עכשיו היה לא דגל אש"ף. הם רוצים ארץ ישראל נקייה מיהודים".
היועץ המשפטי לממשלה ופרקליט המדינה קבעו אתמול כי לטעמם יש לפסול את התערבותו של בן ארי, ולאשר את בן גביר. הם הביעו את אותה עמדה בפני ועדת הבחירות המרכזית, אולם הוועדה החליטה לאשר את התמודדותם של השניים ברוב של 16 מול 15.
מנכ"ל התנועה הרפורמית, הרב גלעד קריב, טען בשם כל העותרים. "ועדת הבחירות לא נתנה את המשקל הראוי לתשתית הראייתית שהונחה בפניה", אמר קריב. "ובכך נפל בעבודתה פגם מהותי שמצדיק את התערבות בית משפט הזה. אני מבקש להדגיש את ההבדל בין המקרה שלנו לפרשת מרזל. במקרה של מרזל הוא לא כפר בראיות שהוצגו, אלא טען ששינה את דרכו ונטש את הדרך הגזענית. זה גם מה שטוענים המשיבים בכתב התשובה".
בשלב זה, התערבה הנשיאה חיות והדגישה את ההבדל בין בן ארי לבן גביר. "בן ארי מנסה לפרש את הדברים", אמרה. "אבל בן גביר אומר ששינה את דרכיו הקודמות והיום הוא עורך דין שפועל בדרך חוקית ומגיש עתירות". קריב השיב כי "בעוד מר מרזל אמר שהראיות אכן מספרות את מי שהוא היה בעבר, והיום הוא שונה, לא כך עולה מפרוטוקול הדיון לא בעניינו של בן גביר, ועל אחת כמה וכמה לא בעניין בן ארי".
הוא סיכם כי "בית המשפט הזה הכיר בכך שוועדת הבחירות חובשת שני כובעים - אחד פוליטי ואחד משפטי. מכאן ברור שלוועדה מותר להתנהג גם לאורם של שיקולים פוליטיים וגם לאורם של שיקולים משפטיים. לטעמנו, במקרה הנדון ניתן לראות שהוועדה נותנת למשקל המכריע כמעט אך ורק לשיקולים הפוליטיים, ולא המשפטיים, כאשר ההסכמים הקואליציוניים הייחודים שלא לומר מוזרים, עומדים ברקע ורק מחזקים את העובדה שבדיון הספציפי הזה, הוועדה חבשה רק את כובעה הפוליטי. לכן לטעמנו יש הצדקה להתערבות של בית המשפט העליון בהחלטה".
גם ח"כ שפיר ביקשה לומר דברים, אך חיות סירבה ואמרה: "גם אתמול לא נתנו. לא נהפוך במה לתעמולה פוליטית". בהמשך עמדת היועמ"ש הוצגה על ידי עו"ד ענר הלמן, יו"ר מחלקת הבג"צים בפרקליטות המדינה.
עו"ד יצחק בם, שמייצג את בן ארי, סיפר על סבו שנלחם בברית המועצות נגד הנאצים. לדבריו, הסב היה אמור לקבל אות הצטיינות גבוה, אולם משום שהוא יהודי הוחלט לבסוף להעניק לו אות נמוך יותר. "מה שמייחד את הגזענות זו התייחסות לאדם ללא קשר לדעותיו, החלטותיו, או מעשיו - אלא אך בשל מה שנקבע לו בלידתו", אמר. בם וען כי השאלה מהי גזענות ואילו דעות הן מחוץ לשיח הלגיטימי היא שאלה פוליטית בעיקרה. "האפשרות שהשופטים יאמרו לציבור שהוא לא יכול להצביע, בעוד שנציגי הציבור הנבחרים אמרו שהם כן מסכימים שמישהו ישתתף במשחק הפוליטי - זה צריך להיות נשק אטומי". לשאלתה של נשיאת העליון חיות, ששאלה אם החוק זקוק לאישור בית המשפט, ענה בם: "לא. יש הבדל בין שלילת הזכות להשתתף במשחק הפוליטי, לבין מתן אפשרות להשתתף במשחק".
בהתייחסו לראיות, אמר בם כי "ב-120 השנים האחרונות יש פה מלחמה בין שתי תנועות לאומיות, ומי שמזדהה עם המטרות של התנעוה הלאומית הערבית, הוא רואה אותו כאויב. השקפה זו אינה השקפה גזענית... ד"ר בן ארי שב והסביר כי הוא מתייחס לאותו זרם ציבורי גדול ששולל את מדינת ישראל כמדינה יהודית". הוא הוסיף כי "אין בדברים של בן ארי שום הצדקה לפגיעה באף פרט. שנית, הוא תמיד מתייחס לדברים על רקע אירועים. למשל, אם יש בחיפה הפגנה עם דגלי אש"ף והתנגשויות עם המשטרה, אז הוא אומר 'ערבים בחיפה אינם שונים מערבים בעזה'".
לאחר סיום דבריו, פנה השופט עוזי פוגלמן לבם: "אולי ניתן לאדוני דוגמה. אזרח ערבי רוצה לגור בעפולה. לא חמאס, לא חיזבאללה. אזרח ערבי. הדבר הכי בסיסי מבחינת זכויות אדם, לגור ביישוב אורבני. ומה אומר בן ארי - 'לוד זו כבר עיר כבושה לחלוטין'. זה גם משפט מזעזע. 'אבל עפולה? הפושע הזה שפתח את המכרז לאויב בתור שוויון זכויות'. זה משפט שהוא קריסטל קליר. הוא מבהיר את מילון בן ארי. כלומר, אדוני מנסה להציג כיום קומפוזיציה שהוא מדבר רק על אויב. פה, בעצם, נשף המסכות הזה נחשף. איזה קונטקסט של מאבק לאומי יש פה לגבי אזרח שרוצה לגור בעפולה?".
בם השיב כי לבן ארי אין בעיה עם מי שמזדהה עם מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. לכך השיב השופט עמית כי "מי שלא הוא אויב", ואילו בם אישר את הדברים. עמית השיב: "אבל לדבריו זה לפחות 99% מהציבור הערבי. לפחות. זה הלוגיקה (זה מתייחס לדבריו של בן ארי, לפיהם אולי אחוז אחד מערביי ישראל, או פחות מכך, הם נאמנים - ד"ד). בם השיב שוב: "למען האמת, אי אפשר לדעת היום כמה מערביי ישראל מזדהים עם מדינת ישראל כמדינת העם היהודי. יש בהחלט בעיה".
פרקליטו של בן ארי הוסיף בדיון כי למעשים יש יותר משקל מדיבורים. "בתקופת כהונתו של ארבע שנים בכנסת, בן ארי לא עשה שום דבר שמקרב אותו אפילו לתחום הבעייתי", אמר. על כך השיב השופט פוגלמן כי קשה להפריד בין מעשים לדיבורים, זאת "משום שהתבטאויות הן חלק משמעותי מעבודתו של חבר הכנסת".
השופט ג'ורג' שאל את בם בנוסף כי "מי קובע את הנאמנות? בן ארי קובע? מי שמו? ולפי איזה קריטריון?". בם השיב כי "זו שאלה שבן ארי ישיב עליה בפני הבוחרים, וזו שאלה שהיא במחלוקת פוליטית".
עם סיום דבריו של בם, התחיל בן גביר, המייצג את עצמו בדיון, לטעון. "כשפותחים סרטון אחר סרטון של בן ארי שהוגש לכם, רואים פה פשוט חוסר ניקיון כפיים", אמר בן גביר, וטען כי הציטוטים שהוגשו לבית המשפט מסולפים וחלקיים "מספרים לנו בעתירה שישיבת הרעיון היהודי הוכרזה כארגון טרור בארה"ב. גם אם כן, מה זה משנה? אני למדתי שם לפני הרבה שנים, וד"ר בן ארי הוא מבקר חיצוני של הישיבה. אבל פתאום מסתבר שיש מכתב בממשל האמריקאי, שהם התכוונו לישיבה באותו שם בארה"ב. מבקשים לפסול על בסיס חצאי ציטוטים. תמליל מלא אחד אין".
בם ביקש מהשופטים לאפשר לבן ארי לדבר. ח"כ בצלאל סמוטריץ', שנמצא באולם, ביקש לומר משהו מהקהל אך הנשיאה חיות לא אפשרה לו. בתגובה, התפרץ וצעק על חיות: "אני אשמח אם גבירתי לא תזלזל בכנסת. גבירתי אמרה 'זה לא כנסת פה'. אנחנו מכבדים אתכם ואתם תכבדו אותנו. אנחנו מייצגים את הריבון. אני מכבד את ביהמ"ש. אני מבקש שגבירתי תכבד את הכנסת ונבחריה. נושא הדיון הוא חברי כנסת, איך תיראה הכנסת. תכבדו גם אותנו. אל תזלזלו בנו. האמירה של גבירתי זו אמירה מזלזלת".
חיות השיבה כי "'פה זה לא כנסת', הכוונה שפה יש סדרי דין אחרים. זה הכול. זה לא זלזול ולא עניין של כבוד. ואדוני בוחר לקחת את זה למקומות שהוא לוקח, יש לו כנראה סיבה. אני לא צריכה להבהיר לאדוני כלום". לאחר מכן, חיות הבהירה שתאפשר לבן ארי לדבר משום שעניינו הוא שעומד בפני בית המשפט. ח"כ שפיר ועיסאווי פריג', הנמצאים בין העותרים, ביקשו שוב לאפשר גם להם לדבר, אך השופטים סירבו לכך בטענה כי "לא תהיה פה אנרכיה".
משהתאפשר לו, בן ארי נשא דברים בפני השופטים. "אני משוכנע שיש רבים שהם נאמנים, ואני נותן אמון במי שנאמן למדינה. יש להם את מלוא הזכויות. אני הצעתי חוק על מבקר הפרקליטות, והדוגמה שבערה בי ביותר הוא שחזור והודעה ברצח מצד שלושה ערבים תושבי הגליל (הכוונה למקרה אולג שייחט, בו שלושה ערבים כמעט הורשעו ברצח של חייל שלא ביצעו - ד"ד), ואני זעקתי את הדברים. אני מעולם לא ביקשתי לשלול זכויות של איש אפילו על רקע הזדהותו עם הלאומיות הערבית".
בן ארי הוסיף: "אני שנים בקשר עם משפחות שכולות. במבצע 'עמוד ענן' הלכתי לבקר פצועים בסורוקה. אמרו לי שיש גשש בדואי בטיפול נמרץ. יעלה על הדעת שלא הלכתי לבקר אותו? אם השתמע מדבריי שאני נגד חיילים בדואים, אני חוזר בי לחלוטין. הדברים נאמרו נגד חבילת ההטבות, שמישהו מנסה לקנות נאמנות בכסף".
סמוטריץ', שהמשיך לשבת באולם, צייץ בטוויטר והמשיך את העימות ברשת החברתית. "תווי הפנים של השופטים אומרים הכל. הזלזול, הזחיחות וההתנשאות שלהם על חברי הכנסת שנמצאים כאן באולם (משני הצדדים של המפה הפוליטית) מלמדים יותר מכל על התיקון הדחוף שצריך לעשות בבית המשפט העליון. הם התרגלו להיות מעל כולם, לאף אחד אסור להפריע להם חלילה. לא עוד". לאחר מכן הוסיף: "מה שהכי מסמל את הניתוק והאגו של העליונים זה אבדן העשתונות של פוגלמן כששפיר ופריג' קמו והעזו לבקש רשות דיבור. כבוד השופט התחיל לצרוח ולדפוק על השולחן בזעם כאילו מישהו נגע לו בקודש הקודשים. הכנסת ופניה העתידיות עומדים כאן לדיון ומעורבות של ח"כים בדיון הכי לגיטימית בעולם".
(עדכון ראשון: 10:13)