בית המשפט העליון פרסם הערב (חמישי) את תמצית הנימוקים שעמדו ביסוד ההחלטות למנוע את התמודדותו של ד"ר מיכאל בן ארי מרשימת עוצמה יהודית, ומנגד אישור התמודדותם של איתמר בן גביר, ד"ר עופר כסיף, רשימת חדש-תע"ל ורשימת רע"מ-בל"ד.
"לאור הזכות החוקתית הראשונה במעלה לבחור ולהיבחר", נכתב בהחלטה, "על בית המשפט לנהוג בפסילת מועמד לכנסת, על אחת כמה וכמה פסילת רשימה לכנסת, זהירות רבה ולעשות כן על דרך הצמצום ובמקרים קיצוניים בלבד. זאת על פי רף ראייתי גבוה ומחמיר, אשר דורש הצטברות 'מסה קריטית' של ראיות נגד הרשימה או כנגד המועמד...התבטאויות קשות, ככל שהן מקוממות ומרגיזות, של מועמד זה או אחר לכנסת, אינן מהוות עילה משפטית לפסילתו אם אינן נכנסות למסגרת של אחת משלוש העילות הנ"ל".
העילות המדוברות הן אלו שמוזכרות בסעיף 7א' לחוק יסוד הכנסת: שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית; הסתה לגזענות או תמיכה במאבק מזוין של מדינת אויב או של ארגון טרור, נגד מדינת ישראל.
בחירות 2019 - סיקור מיוחד בוואלה! NEWS
היועמ"ש: לא ניתן להקפיץ את בן גביר ברשימת איחוד הימין
באיחוד מפלגות הימין סיכמו: נדרוש שבן גביר יהיה יו"ר ועדת החוקה
בית המשפט עוד יתחרט על ההחלטה: בימין רק ירוויחו מפסילת בן ארי
לגבי בן ארי, שמונה מתשעת שופטי ההרכב אימצו את עמדת היועמ"ש וסברו כי יש בדבריו "משום הסתה לגזענות כמטרה דומיננטית ומרכזית של משנתו". עוד נכתב כי "בית המשפט סבר בדעת רוב כי בעניינו של ד"ר בן ארי אכן הוצגה 'מסה ראייתית קריטית' מוכחת ומשכנעת באיכותה ובכמותה, הכוללת התבטאויות חד-משמעיות, ברורות וקשות החוזרות ונשנות לאורך השנים, אך בדגש על השנתיים האחרונות, נגד הציבור הערבי בישראל. צבר ההתבטאויות הללו...יש בהן לדעת שופטי הרוב משום ליבוי יצרים וחרחור איבה ומדנים עד כדי ביזוי שיטתי ומכוון של הציבור הערבי בישראל".
"הכשרת מועמדותו של ד"ר בן ארי בנסיבות אלה היה בה משום מתן לגיטימציה לשיח הגזעני כשיח לגיטימי במדינת ישראל", כתבו השופטים. מנגד, לגבי בן גביר הוחלט כי הראיות שהוצגו אינן מספיקות כדי לפסול את מועמדותו.
לגבי כסיף, השופטים התבקשו לפסול את מועמדותו בשל שלילת מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית, או לחילופין בשל תמיכה במאבק מזוין נגד ישראל. אלא שגם כאן הם לא השתכנעו מהראיות שהוצגו בפניהם, ובכך אימצו שוב את עמדת היועמ"ש מנדלבליט.
"עם זאת", נכתב בהחלטה, "בית המשפט הסתייג בחריפות מהתבטאויות שיוחסו לד"ר כסיף, בעיקר התבטאויות שמהן משתמעת השוואה לגרמניה הנאצית. אך התבטאויות מקוממות ומרגיזות אלה, אינן נופלות לדעת הרוב בגדר העילה של תמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. עוד הגיעו שופטי הרוב למסקנה כי לא הוכח ברמה הראייתית המחמירה הנדרשת כי דעותיו של ד"ר כסיף בנוגע לאופי הרצוי של המדינה, עולות כדי שלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית". נימוקים דומים נתנו השופטים גם להחלטה לאשר את התמודדות שתי המפלגות הערביות.
השופט דוד מינץ מצא עצמו בדעת מיעוט, וסבר כי לצד בן ארי יש לפסול גם את כסיף וגם את רשימת רע"מ-בל"ד. לטעמו, "התבטאויותיו של ד"ר כסיף הן חמורות, קיצוניות, חד-משמעיות ומתייחסות למאפיינים דומיננטיים גרעיניים ומרכזיים במשנתו...לדעת השופט מינץ, התבטאויות אלה נכנסות הן לגדר עילת הפסילה הנוגעת לשלילת קיומה של מדינת ישראל כמדינה יהודית ודמוקרטית והן לעילת הפסילה הנוגעת לתמיכה במאבק מזוין נגד מדינת ישראל".
באשר לרע"מ-בל"ד, השופט מינץ סבר כי היא "חותרת בגלוי תחת היותה של ישראל מדינה יהודית ודמוקרטית ותומכת בריש גלי במאבק מזוין נגד מדינת ישראל. לגישתו, מסקנה זו עולה ממעשיהם של חלק מחבריה בהווה וכן ממעשיהם הנפשעים של חבריה בעבר".
שופט נוסף שהיה בדעת מיעוט הוא נעם סולברג, שחשב שיש לאשר את כל המועמדים והרשימות, כולל בן ארי. "התבטאויותיו של בן ארי - הסגנון הבוטה, הנימה הגזענית - מעוררים סלידה", נכתב. "אף על פי כן, סבור השופט סולברג, מנימוקים שעליהם יורחב בהמשך, כי אין מקום לפסול את מועמדותו. הדמוקרטיה הישראלית זקוקה אמנם להגנה, אך היא עדיין חזקה דיה להכיל בקרבה גם את בן ארי כחבר כנסת".