פיקוד העורף הגל השקט

הגדרת ישובים להתרעה
      הגדרת צליל התרעה

      "נזק הפיצול": אתגר המפלגות הערביות בבחירות ללא הרשימה המשותפת

      פירוק השותפות שהובילה את הערבים "לנהור לקלפיות" בבחירות 2015 צפוי להוריד את שיעור ההצבעה במגזר. מסקרים שנערכו בקרב האוכלוסייה הערבית עולה כי כמחצית מהבוחרים לא יצביעו עקב חוסר עניין בפוליטיקה. הפתעת הבחירות: כחול לבן זוכה לתמיכה של 9% בציבור הערבי

      "נזק הפיצול": אתגר המפלגות הערביות בבחירות ללא הרשימה המשותפת
      צילום: יואב איתיאל

      מבחינה אחת ראש הממשלה בנימין נתניהו יכול להיות רגוע - ביום הבחירות הערבים אינם צפויים "לנהור לקלפיות". על פי ממצאי סקר של מכון המחקר "יאפא" רק 57% מהנשאלים ענו כי בכוונתם להצביע בבחירות לכנסת ה-21.

      מנכ"ל "יאפא", ד"ר עאס אטרש, העריך כי בשקלול תשובות הנסקרים ובהתבסס על ניסיון העבר, שיעור הצבעת האזרחים הערבים ביום הבחירות יהיה בסופו של דבר 51%. ד"ר אטרש מבין בתחזיות. בסקר שערך עבור "יוזמות קרן אברהם" ב-2015, לפני הבחירות לכנסת ה-20, הוא צפה 66% הצבעה במגזר. כשנספרו הפתקים התברר שהשיעור היה 63%.

      הסקר הנוכחי חוזה כי שיעור ההצבעה בחברה הערבית יחזור לרמה הממוצעת שאפיינה את מערכות הבחירות בעשור שקדם להקמת הרשימה המשותפת - 55.4% - ואולי נמוך מזה. בקרב אלה שאינם מתכוונים להצביע, הסיבה הרווחת היא פשוטה: "אין לי עניין בפוליטיקה" - 50.5%. אחרים (19%) מעידים כי אין שום רשימה פוליטית המייצגת אותם. 12.4% תולים את כוונתם שלא להשתתף בהתפרקות הרשימה המשותפת, ואילו 10% מהנשאלים צפויים להחרים את הבחירות משיקולים אידאולוגיים.

      במכון "יאפא" מסייגים ששיעור ההצבעה בפועל עשוי להיות מעט יותר גבוה, מכיוון שככל שמתקרב יום הבחירות המפלגות צפויות להגביר את מאמציהן לגייס את הציבור הערבי להצביע. עם זאת, לטענתם "הממצאים מלמדים על עומק האדישות הפוליטית בציבור הערבי. תופעה שרווחת במידה עמוקה פחות בחברה הישראלית בכללותה".

      מהסקר עולה כי על סדר היום של הציבור הערבי עומדות שלוש סוגיות בוערות ביותר: מיגור תופעת האלימות והפשיעה בחברה הערבית (27%), מאמץ להסדיר בחוק מבנים שמוגדרים לא-חוקיים ביישובים הערביים (22%) ומאבק לביטול או לשינוי חוק הלאום (20%). סוגיה חשובה לא פחות שעומדת על סדר היום של הציבור הערבי היא שיפור היחסים בין אזרחים ערבים ליהודים במדינה (16%).

      על רקע המשברים שחוותה הרשימה המשותפת בשנה החולפת בין ארבע המפלגות שהרכיבו אותה, שהביאו לבסוף לפירוקה ולהקמת שתי שותפויות פוליטיות קטנות יותר - חד"ש-תע"ל ורע"מ-בל"ד - נתבקשו הנסקרים לחוות דעתם על תפקוד חברי הכנסת מהרשימה המשותפת בכנסת היוצאת. מתברר כי בסך הכול הציבור איננו שופט לחומרה את תפקוד חברי הכנסת הערבים. 57% העריכו את תפקודם לטובה, ואילו 42% העריכו אותו לרעה (מהם 24% הגדירו אותו "רע מאוד").

      עם זאת, הציבור רואה בהתפרקות הרשימה המשותפת סימן שלילי לפיצול, חוסר תיאום וחוסר אפקטיביות, ולאו דווקא סימן חיובי לפלורליזם פוליטי. כמעט 60% מהמשתתפים בסקר מסכימים עם טענה ולפיה ההשפעה הפוליטית של הסיעות הערביות בכנסת הבאה תקטן בגלל שלא יהיה ביניהן תיאום. רק 32% מסכימים עם טענה נגדית, לפיה הפיצול לשתי רשימות עצמאיות דווקא יאפשר לסיעות הערביות יותר חופש פעולה בכנסת הבאה.

      אחמד טיבי ואיימן עודה בהשקת הקמפיין של חד"ש- תע"ל, 13 במרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      רוב מוחץ בציבור הערבי מאשים אותם בפירוק הרשימה. איימן עודה ואחמד טיבי (צילום: ראובן קסטרו)

      בתוך כך, 64% מהנשאלים סבורים כי ההשפעה הפוליטית של הסיעות הערביות לא תשתנה, מכיוון שממילא לא הייתה השפעה כזו. 61% סבורים שבין אם תהיה השפעה פוליטית או לא, העיקר שארבעת מרכיבי הרשימה המשותפת ימשיכו להיות מיוצגים גם בכנסת הבאה.

      מנגד, מסקרי בחירות של הציבור הישראלי בכללותו, עולה כי ההנחה ששתי רשימות ערביות עשויות להביא יותר מנדטים מרשימה אחת משותפת, לא הגשימה את עצמה. מול 13 מושבים בכנסת היוצאת, הסקרים לקראת הבחירות הבאות חוזים לרשימות הערביות 12-7 מנדטים בלבד, בהתאם ליכולתה של רע"ם-בל"ד לעבור בכלל את אחוז החסימה.

      גוש המרכז-שמאל לאן?

      גם במכון המחקר "סטטנט" צופים ירידה בשיעור ההצבעה בחברה הערבית, ל-55% מבעלי זכות הבחירה. "המשמעות היא ירידה של 2.4 מנדטים לגוש המרכז-שמאל, בהנחה שיהודים יצביעו באותו שיעור של הפעם שעברה, או יותר", אמר לוואלה! NEWS יוסף מקלדה, מנכ"ל ובעלים של מכון המחקר "סטטנט", המתמחה במחקרים וסקרי דעת קהל בקרב ערבים בישראל וברשות הפלסטינית.

      "יש אינטרס משותף הן של המפלגות הערביות והן של מפלגות המרכז שמאל הציוניות להעלות את שיעור ההצבעה, אחרת כבר עכשיו אפשר להגיד 'מברוק' לגוש הימין שירכיב את הממשלה. תוסיף על זה את הסיכוי שרע"ם-בל"ד לא תעבור את אחוז החסימה והמערכה תמה ובגדול, כי פתאום הפער בין הגושים יהפוך ל-70-50", הסביר.

      אחמד טיבי, עופר כסיף, עאידה תומא סלימאן ואיימן עודה בהשקת הקמפיין של חד"ש- תע"ל, 13 במרץ 2019 (ראובן קסטרו)
      צפויים לזכות ב-6-7 מנדטים. טיבי, עודה, תומא סולימאן וכסיף מחד"ש-תע"ל (צילום: ראובן קסטרו)

      לפי נתוני הסקר של "יאפא", בהנחה ששיעור ההצבעה במישור הכלל ארצי ביום הבחירות יהיה 70%, שתי הרשימות יעברו את אחוז החסימה. חד"ש-תע"ל צפויה לזכות ב-7-6 מנדטים, ואילו רע"מ-בל"ד צפויה לזכות ב-5-4 מנדטים וכך ניתן להעריך כי כוחן המשותף של שתי הרשימות בכנסת הבאה יהיה 12-11 מנדטים.

      עוד עולה מהסקר כי מרצ עתידה להפוך למפלגה היהודית שזוכה לתמיכה הרחבה ביותר ברחוב הערבי (10.3%). "בצד זאת, הפתעת הבחירות היא מפלגת כחול-לבן", הסבירו. בסקר "יאפא" היא זוכה לתמיכת 9.6% מהנסקרים, בעיקר בקרב הדרוזים. מפלגות יהודיות אחרות שזוכות לתמיכה קטנה בציבור הערבי הן העבודה (3.3%) והליכוד (2.1%).

      חברי רשימת רע"מ בל"ד במהלך דיון בבג"ץ על פסילתם 14 במרץ 2019 (שלומי גבאי)
      חברי רע"ם-בל"ד (צילום: שלומי גבאי)

      על פי סקר "סטטנט", 44% מהערבים יצביעו חד"ש-תע"ל ו-27% רע"ם-בל"ד. כמו כן, 13% יצביעו כחול לבן, 8% מרצ, 3% הליכוד ו-2% ש"ס. לפני סקר זה העבודה זוכה ל-1% בלבד.

      כ-90% מהערבים שיצביעו כחול לבן אומרים כי הם בטוחים בהחלטתם וכי אין סיכוי שישנו אותה. מנתוני "סטטנט" עולה כי 85% ממצביעי הרשימה המשותפת בבחירות הקודמות יצביעו למפלגות הערביות, בעוד 15% עתידים להצביע למפלגות יהודיות.

      "זה נזק הפיצול", הדגיש מקלדה. "אולי בגלל זה ג'מאל זחאלקה, לשעבר יו"ר בל"ד, קורא לערבים גם להצביע וגם להצביע נכון, כלומר למי שניסה לשמור על אחדות, לא למי שהביא לפירוק הרשימה משותפת". לפי סקר של "סטטנט", רוב מוחץ בציבור הערבי מאשים את אחמד טיבי ואיימן עודה בפירוקה של הרשימה.

      ח"כ ג'מאל זחאלקה לפני דיון להארכת מעצר ח"כ באסל גטאס בית משפט השלום בראשון לציון, 27 בדצמבר 2016 (ניב אהרונסון)
      קורא לערבים להצביע אך גם להצביע נכון. זחאלקה (צילום: ניב אהרונסון)

      סקר מכון המחקר "יאפא" נערך ב-16-12 במרץ, מתוך מדגם מייצג של האוכלוסייה הערבית הבוגרת בישראל (גיל 18 ומעלה). גודל המדגם: 506 נסקרים, טעות הדגימה: 5%.

      סקר מכון המחקר "סטטנט" נערך בשבוע שעבר בקרב 500 נדגמים ב-83 ישובים ערביים וישובים יהודיים בהם יש ערבים, והוא שוקלל לפי אמות מידה של הלמ"ס. שכבות הדגימה היו דת, גיל, מגדר ואזור גיאוגרפי.