מי ירכיב את הממשלה - ותוך כמה זמן? המדריך ליום שאחרי הבחירות

הליך ספירת הקולות ארוך ומורכב, וזאת בשל קולות הימאים, החיילים ואזרחים הגרים מחוץ לגבולות ישראל. עם סגירת עמדות ההצבעה השונות, סופרים חברי ועדות הקלפיות את הקולות שקיבלה כל רשימה. רישומי התוצאות נמסרים לוועדת הבחירות האזוריות לבדיקה ולאחר מכן מועברות לוועדת הבחירות המרכזית שמפרסמת את התוצאות ואת חלוקת המנדטים.

בשעות הלילה מתפרסמות תוצאות אמת, והתוצאות הרשמיות מתפרסמות בתוך שמונה ימים מיום הבחירות. כשבוע לאחר פרסום התוצאות, יטיל הנשיא את תפקיד הקמת הממשלה על אחד מחברי הכנסת, לאחר התייעצות עם ראשי הסיעות.

אחרי שנשיא המדינה מקבל את תוצאות האמת, הוא יזמן את הסיעות שנבחרו להתייעצות כדי להתרשם למי יש את הסיכוי הטוב ביותר להרכיב ממשלה. חוק היסוד קובע כי "משיש לכונן ממשלה חדשה יטיל נשיא המדינה, לאחר שהתייעץ עם נציגי הסיעות בכנסת, את התפקיד להרכיב ממשלה על אחד מחברי הכנסת שהסכים לכך". ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית ובשל כך, ראש הממשלה לא נבחר באופן ישיר על ידי האזרחים, אלא על ידי יחסי הכוחות בין המפלגות.

אחרי שנשיא המדינה יטיל את הרכבת הממשלה יעמדו לרשותו 28 ימים להשלמת המלאכה. אם יזדקק, יוכל לבקש 14 יום נוספים למשימה. אם הוא לא הצליח, הנשיא יכול לבקש מחבר כנסת אחר להקים ממשלה, ולרשותו יעמדו 28 ימים בלבד.

הכנסת מתכנסת למושב הפתיחה שלה בתום 14 ימים מהבחירות בשעה 16:00, שבה מצהירים חברי הכנסת הנבחרים אמונים. אם תאריך זה נופל ביום מועד, יום זיכרון או בסמיכות להם, מושב הפתיחה יתקיים במועד המוקדם ביותר האפשרי.

אחוז חסימה הוא שיעור הקולות המינימלי הדרוש כדי לקבל ייצוג בכנסת. מאז מרץ 2014, אחוז החסימה הנהוג במדינת ישראל בבחירות לכנסת הוא 3.25% מכלל הקולות הכשרים שנמנו בבחירות.

בכל מערכת בחירות, אחוז החסימה הוא אימתן של המפלגות הקטנות. לאורך ההיסטוריה הועלה אחוז החסימה, בטענה כי המהלך מחזק לכאורה את יציבות הממשל הנבחר, ולא מותיר כוח רב בידי מפלגות קטנות בכדי לערערו.

ההעלאה האחרונה התבצעה במרץ 2014 לקראת הבחירות לכנסת הנוכחית. בשל כך התאחדו המפלגות והרשימות הערביות חד"ש, בל"ד, רע"ם, תע"ל ומד"ע לכדי רשימה משותפת, בשל חששן שאחוז החסימה הגבוה יסכן את כל אחת מהן בנפרד. המפלגה הקטנה ביותר שנכנסה לכנסת הייתה מרצ שזכתה בחמישה מנדטים בלבד.

מנדט הוא למעשה מושב בכנסת. כל מושב מייצג אחוז כלשהו מקולות הבוחרים שניתנו למפלגה במהלך הבחירות, כחלק מהדמוקרטיה הייצוגית והשיטה הפרלמנטרית הנהוגה בישראל. בכדי לחשב את ערכו של כל מנדט, יש לקבוע תחילה אילו רשימות משתתפות בחלוקת המנדטים. בשלב ראשון יש לסכם את סך הקולות הכשרים שקיבלה כל אחת מהרשימות. לאחר מכן קובעים את מספר הקולות המהווה את אחוז החסימה - כלומר 3.25% מכלל הקולות הכשרים.

רשימות שלא זכו במספר הקולות הנדרש לא ישתתפו בחלוקה. לאחר מכן קובעים את מספר הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים. המספר הכולל של הקולות הכשרים של כל הרשימות, פחות מספר הקולות הכשרים של רשימות שלא עברו את אחוז החסימה, שווה לסך הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים.

לאחר מכן מתבצעת החלוקה למנדטים. תחילה מחלקים את סך כל הקולות הכשרים של הרשימות המשתתפות בחלוקת המנדטים ב-120 (מספר המקומות העומדים לחלוקה), והתוצאה היא המודד הכללי. אחר כך מחלקים את סך כל הקולות של כל רשימה המשתתפת בחלוקה למודד הכללי ומקבלים את מספר המנדטים שקיבלה הרשימה. בדרך זו מחלקים את הקולות של כל הרשימות שעברו את אחוז החסימה ומשתתפות בחלוקה. המספרים השלמים המתקבלים מהחלוקה הם המנדטים.

עם סיכום הקולות הכשרים שקיבלה כל אחת מהרשימות, רשימות שלא זכו במספר הקולות הנדרש - העומד על 3.25% מכלל הקולות הכשרים - לא משתתפות בחלוקת המנדטים. בכך הקולות שניתנו לרשימות שלא עברו את אחוז החסימה למעשה "נזרקים לפח" ומתבזבזים. חלוקת המנדטים נמדדת מספירת הקולות הכשרים של הרשימות שעברו את אחוז החסימה בלבד.

אם חבר הכנסת שעליו הוטלה משימת הרכבת הממשלה לא מצליח, רשאים חברי הכנסת להמליץ לנשיא המדינה תוך 21 יום להטיל את התפקיד על חבר כנסת נוסף. במידה שלא הורכבה ממשלה בפעם השלישית, נשיא המדינה יודיע על כך ליו"ר הכנסת ותוך 90 יום יתקיימו בחירות.